11:22
בתגובה על "הקץ לחסינות" מאת עודה בשאראת ("הארץ", 5.12)
נראה לי כי עודה בשאראת צודק באומרו שפגיעות באוכלוסייה אזרחית פלסטינית הן תמיד "פצע פתוח שהגיע הזמן לחקור אותו ביסודיות". הוא גם בוודאי צודק באומרו כי גם את החמושים הפלסטיניים הפוגעים באוכלוסייה אזרחית מוטב היה להעמיד לדין במקום להמיתם במארבים. אני גם אינני מתנגד לסמכות העקרונית של בית המשפט הבינלאומי בהאג לחקור מה שנראה כפשעי מלחמה. אבל אני מקווה שבשאראת מוכן לעיקרון ההדדיות בנדון. הרי על פי קריטריונים שהוא מציע, צריך בוודאי להעמיד לדין בתור פושעי מלחמה את כל ההנהגות של חמאס וג'יהאד, האחראיות להפגזת שכונות אזרחיות בערי ישראל, ובוודאי צריך להפליל מבחינה משפטית בינלאומית את כל מי שעמד מאחורי פגיעות רצחניות באוכלוסייה האזרחית בישראל בימי האינתיפאדה השנייה.
נוסף לכך, נראה לי כי הרגע שבו יוקם ועד אינטלקטואלים וסופרים ישראלי-פלסטיני, או אם תרצו: יהודי-ערבי, שיפעל למען הדדיות כזאת (למרות הבדלים של כוח וסטטוס בין ישראל לפלסטין) יהיה רגע מפנה הומניסטי גדול ביחסי שני העמים.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
