קולות לא אבודים

  • צבי בניה
  • 08.02.2013
  • 12:00

בתגובה על "שתי הצעות צנועות" מאת שלמה אבינרי ("הארץ", 1.2)

חלוקת המנדטים בין הגושים הגדולים לא היתה משתנה בהרבה עם הקולות האבודים, שהיו מתחלקים באופן דומה בין ימין לשמאל. הבחירות, מטרתן לא להיתקע עם הקיים אלא להעלות נושאים ואנשים שהממסד הנוכחי היה רוצה לטאטא מתחת לשטיח.

לולא "ארץ חדשה" - והגילויים על הון ושלטון - לא היינו נחשפים לעומק השחיתות והסיאוב במערכת השלטונית. לולא "עם שלם" של חיים אמסלם היינו חושבים עד היום ש"מרן" הוא אכן מרן. מרוב פחד, מפלגות המרכז ממש שיכפלו חלקים מהמצע של "עלה ירוק", ואם כבר קרה משהו טוב זה שמיכאל בן-ארי, במקום להשתלב במפלגת הימין (אין ספק שהיה מצליח) נזרק מהכנסת יחד עם ידידו אריה אלדד.

הדרישה שמעלה פרופ' שלמה אבינרי, להקשות על התמודדותן של מפלגות חדשות, מעודדת את הדיקטטורה של הרוב האטום, הרוצה למנוע פתיחות, ביקורת ושינוי אמיתי של השלטון במדינה.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות