רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השותפה האמיתית

תגובות

בתגובה על "על העיוורון של אווה אילוז" מאת דניאל בלטמן ("הארץ", 17.3)

ביקורתו של דניאל בלטמן על מאמרה של אווה אילוז ("העיוורון לא קרוב לקצו", "הארץ", 10.3) ממחיש את שיח החירשים בין המזרחים לאשכנזים. בלטמן, כמי שעומד בראש ועדות אקדמיות, משקיע מאמץ רב במאמרו להפריך ולבקר את התיאוריה של אילוז, אבל הוא אינו מוטרד מכך שקבוצה הכוללת 50% מיהודי ישראל אינה זוכה לייצוג בפרס ישראל. גם העובדה שציבור זה אף אינו מיוצג כראוי בין חברי הוועדה אינה מטרידה אותו, כל עוד אין הוכחה מדעית לכך שיש קשר סיבתי בין הדברים, ובכך מסתיים טיעונו. מה שכן מעניין אותו הוא הציפייה מאילוז, "השרויה ברשת המניפולציה של הימין", לפקוח את עיניה ולמצוא בו את שותפה הטבעי.

אם מישהו תהה למה מתכוון המזרחי בהאשמתו את האשכנזי בהתנשאות ופטרונות, הרי זו דוגמה מצוינת לכך. בלטמן מתייחס למזרחי כסומא באפלה בשל מניפולציה שהופכת אותו לשונא ערבי ואויב של האשכנזי. אין היסטוריה. אין פסיכולוגיה. אין יחסי כוח מקובעים של הגמוניה מערבית שמחקה, הדירה, זלזלה והחביאה מראשית הדרך את תרבותם של העולים המזרחים שהגיעו לארץ, ושבאופן מודע ובלתי מודע יצרה חוקים ועקרונות (של הצטיינות) לפי ערכיה שלה. בלטמן אף לא מתבייש להנגיד "חפלה אתנית ופולקלור וולגרי" כדוגמה ליצירה מזרחית, לעומת הכלים הרציונליים של תרבותו.

אילוז היא אכן השותפה האמיתית שלו, אם הוא מעוניין ליצור גשר אל המחצית הלא מוכרת לו של העם. היא מזרחית שבניגוד למזרחים רבים, בחרה בערכים מערביים, חילוניים, שמאליים, כמנחים עבורה. אם הוא יבין אותה ועל מה היא מדברת, יש סיכוי לאחות את הפיצול הקיים כיום בין מזרחים לאשכנזים, כמו גם הפיצול שקיים בתוך נפשו של מזרחי שגדל בחברה מערבית. כשזה יקרה, אני מאמינה שהמזרחי יוכל להוות את החיבור הטבעי לאחינו הערבים.

הגר מדר, מגדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות