בסוף ספטמבר 1960 פרסם "הארץ" כי "קואופרטיב 'דן' יהיה מוכן להשתלב בתוכנית הנרקמת להקמת רכבת תחתית בתל אביב, אם כי הוא משוכנע שתוכנית זו אינה באה בחשבון בשנים הקרובות". ההכרזה ההזויה יצאה מפי חבר הנהלת "דן", אשר נפגש עם "קבוצה של קציני משמר הגבול שסיירה במתקני הקואופרטיב". ב-6 בפברואר 1961 פורסם ב"הארץ" מאמר מאת יאיר קוטלר על ביקורו של ר. מאיר, "מומחה לרמזורים ומהנדס התנועה בעירית קלן", בתל אביב.

לפי המאמר, לזכותו של האורח עומדים "הישגים נכבדים בהסדר התנועה בקלן. הוא כבר הפעיל למעלה מאלף רמזורים באירופה, על פי שיטה מקורית שלו שנמצאה יעילה. הוא נמצא עתה בתל אביב ומתכנן מהפכה בתעבורה".

"הירוק הראשון הגיע ארצה! לא מיחזור אשפה ולא מלחמה בזיהום האוויר, אלא "גל ירוק 'נושם' המתאים את עצמו לתנאי התנועה ולנפחה", כתב קוטלר. לפי העיתון, המומחה הגרמני אינו מבין "כיצד מאפשרים למוניות השירות, 'האויב מספר 1 של התנועה בתל אביב', להשתולל ברחובות, או כיצד ממקמים תחנות אוטובוס דווקא בצמתים או בפינות רחוב, וכיצד מחלקים רישיונות לתלת אופנים או למחלקי נפט".

בקלן, על פי "הארץ", מציבים תחנות אוטובוס בהתאם לשיקולי התנועה, ובתל אביב "לפי לחץ אינטרסנטים או צעקות הקהל". קוטלר הסביר כי "180 הרמזורים שיופעלו ברשת מקיפה על פי שיטת מאיר יסדירו את התנועה, בתנאי שיסדירו מראש את המוניות, את תחנות האוטובוסים ואת הרכב האיטי".

לאחר פירוט הצמתים בהם יוקמו רמזורי "הגל הירוק והנושם" ציין קוטלר כי "אם תפעל ועדת התיאום העירונית במהירות אין שום סיבה מדוע לא יצליחו להקל על זרימת התנועה בעיר כבר בחודשים הקרובים. הנהלת העירייה חייבת עתה לגבור על מכשולים ביורוקרטיים כדי להצעיד את התוכנית קדימה ובמהירות".

לאחר כחצי שנה דיווח "הארץ" על התקנת הרמזורים החדישים בתל אביב. "עם הפעלתם, תורגש הקלה בתנועת כלי הרכב".

אולם, לפי "הארץ" מה-19 ביוני 1961 "אין זה קל להפעיל את הרמזור בצומת יהודה הלוי-מרמורק. עמוד גבוה ניצב במרכז הצומת ומונע את הפעלתו. חברת החשמל הבטיחה להעתיק את העמוד ממקומו. ממתינים". היום, עם או בלי עמוד, הצומת עדיין פקוק.