ידיעה קטנה בעיתון בישרה על הצעה פדגוגית חדשה של הצבא: "המטה הכללי של צה"ל הגיש למשרד החינוך והתרבות הצעה להוסיף מגמה צבאית לתוכנית הלימודים של בתי-הספר התיכוניים - זאת גילה אתמול הרמטכ"ל רב אלוף יגאל ידין". על פי הידיעה, "אם לא יתקבל עקרון המגמה הצבאית מציע המטכ"ל שיאפשרו חינוך צבאי לכל תלמידי בתי-הספר התיכוניים שירצו בכך".

במהרה התפתח דיון ער בנושא מעל דפי העיתון. הדוקטור שלמה גרוס כתב כי "סכנה גדולה צפויה לצבא מכל ניסיון לבחור קצינים מבין בחורים שהגיעו אך לגיל 16", בעוד שע. א. סימון בחר לעסוק בשאלה העקרונית יותר: "ספארטה או אתונה?".

שנתיים קודם לכן פרסם "הארץ" מאמר מאת ידין, שבו הוא פרש את חזונו, לפיו בית הספר חייב להיות "בית-יניקה לצבא, בית ספר שהוא צבא גדול". הוא נתן דוגמה קונקרטית: "מלמדים אלגברה בבית-הספר התיכון והתלמיד פותר שאלות על סוחר שמכר חמישה ליטר יין וסוחר שני חמישה ליטר שמן והבעיה היא, אם הרוויח או הפסיד. אחת ולתמיד עלינו להפסיק בדוגמאות אלו. אני הייתי מציע שהבעיה תהיה על אווירון אחד שיצא מבסיס א' ואווירון שני מבסיס ב' והבעיה היא מה צריכה להיות המהירות בה ישיג פלוני את אלמוני. משיתרגל הנער בבית-הספר לחשוב על בעיות מסוג זה, הרי כאשר יגיע אלינו ישרת את העם יותר טוב, ויהיה מוכן לשירותו בזמן קצר יותר".

התוכנית שנהגתה שנתיים מאוחר יותר היתה מקיפה יותר משינוי תוכני בעיות מתמטיות. סגן אלוף אסא לפן פרסם באפריל 1952 מאמר המציג מגמה צבאית הכוללת השכלה כללית בתנ"ך, עברית, מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה וידיעת הארץ, לצד מקצועות צבאיים נוספים, הרחבת האימון הגופני, ו"משטר מחנך, אשר בו דברים חיצוניים כגון תלבושות, תורניות ומסדרים". באוקטובר אותה השנה כבר התגבשה תוכנית, שלפיה המגמה הצבאית תוכנס לבתי ספר שיהיו מעוניינים בכך, והיא תכלול גם מחנות צבא בקיץ".

למרות התוכניות הללו, מגמות צבאיות לא הוספו לתיכונים ברחבי הארץ, אך ב-1953 הוקמה הפנימיה הצבאית הראשונה מסוגה בבית הספר הריאלי בחיפה - עם תמיכתו של בן-גוריון.