"מורדים מחזיקים בצירי הפרלמנט הספרדי", הודיעה הכותרת הראשית של "הארץ"; "קבוצות של המשטר האזרחי בפרלמנט הספרדי ו-200 שוטרים בהנהגת קולונל של צבא ספרד, מתומכי פרנקו, הסתערו היום על הפרלמנט הספרדי, כיוונו אקדח לראשו של נשיא הפרלמנט לאנאלינו לאוויליאת, והורו לצירי הפרלמנט להשתטח על הרצפה. המורדים הודיעו לחטופים כי עליהם להמתין ל'ידיעות' על הקמת ממשלה צבאית. במקביל החל הרדיו הלאומי להשמיע מוסיקה צבאית. 300 צירי הפרלמנט מוחזקים כבני ערובה".

שש שנים אחרי מות הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו, לאחר שספרד כבר עברה תהליך דמוקרטיזציה והפכה למונרכיה חוקתית, הגיע הניסיון להפיכה צבאית. "מנהיג המורדים שהשתלטו על הפרלמנט, הקולונל אנטוניו טחארו מולינה, הודיע כי הוא חותר לפיזורו של הפרלמנט ולהפקדת השלטון בספרד בידי כת צבאית, שעיקר תפקידה יהיה לחסל את הטרור (הבאסקי)".

אך יום לאחר מכן כבר דיווח העיתון כי "ניסיון ההפיכה בספרד סוכל בלי שפיכות דמים" - רק 18 שעות לאחר תחילתו: "בתחילה נראה היה שהמרד של המיליציה האזרחית נתמך על ידי הצבא. טנקים השתלטו על תחנות רדיו וטלוויזיה במדריד ומפקד הצבא בוולנסיה, איש האגף הימני, שלח טנקים לשוטט ברחובות העיר. אולם תוך זמן קצר התברר שתמיכת הצבא במורדים מצומצמת ביותר". השלטונות הודיעו שעצרו 18 קצינים: "מולינה נכנע והמרד סוכל, לאחר שהצבא קיבל כנראה את התנאי שהציג, כי הוא לבדו האחראי למרד וכי הוא יועבר למחנה צבאי".

אליהו סלפטר סיפר כי מולינה נעצר כבר בנובמבר 1978 כאשר תיכנן את מעצר ראש הממשלה דאז והכרזת שלטון צבאי. הוא נידון רק לתשעה חודשי מאסר, "שהוכרזו כחופפים למעצר הבית שלו נשפט עוד לפני משפטו זה... היה זה אופייני ליחס הסלחני של המשטר כלפי שרידי הדיקטטורה ואל נאמני זכרו של פרנקו".

בעקבות סיכול ההפיכה, הסוכנויות דיווחו כי "העיתונות הספרדית כולה וכן צירי הפרלמנט שיבחו את המלך, שתפס תפקיד מרכזי בדיכוי המרידה. טיפולו במשבר בקור רוח ובנחישות העלתה אותו ביום שלישי למרומי הפופולריות בקרב האוכלוסייה הספרדית".