חץ וקשת | תחרות ארצית | שבת, 09:30, בית הלוחם תל אביב

לפני חמש שנים, מושיק קוברסקי הגיע לעופר, רופא השיניים שלו וחברו הטוב, כדי לעבור טיפול שגרתי. דווקא כשישב על הכסא הידוע לשמצה הוא נחשף למשהו הרבה יותר סימפטי. הדוקטור סיפר לו על חוג קשתות שמתקיים בראשון לציון, והציע לפציינט האהוב להצטרף אליו ואל בנו לחוויה הייחודית.

"זה ספורט שמתאים לגיל שלנו, לא צריך להתאמץ יותר מדי", ניסה הדוקטור לפתות את קוברסקי המופתע. "חשבתי שאלך רק בשביל להעביר את הזמן ובכלל לא הייתי בטוח שזה יעניין אותי, אבל ראיתי שיש בענף הזה הרבה מעבר למה שנראה כלפי חוץ", נזכר קוברסקי, שירה במשך ארבע שנים בקשת האולימפית, ורק בעת האחרונה החל לשגר חצים באמצעות קשת הקומפאונד, ששימשה במקור לציד.

קוברסקי (מימין) יורה. "זה כמעט בלתי אפשרי, אבל זו תחושה משכרת" (תצלומים: ניר קידר)

"ההחלפה נתנה לי רוח חדשה", הוא מעיד, "הקשת האולימפית מתאימה יותר לצעירים ודורשת משמעת אימונים. בקומפאונד יש גלגיליות, כוונת מתוחכמת וקל יותר להגיע איתה לתוצאות".

עד לא מזמן היה קוברסקי חבר בהנהלת "האגודה לזכות הציבור לדעת", אולם כשמדובר בחץ והקשת, הוא עדיין מתקשה להפיץ את הבשורה ברבים - בקושי 200 קשתים פעילים ברחבי הארץ.

"אם אנשים היו מגיעים להתנסות, הם היו מבינים שזה יכול להוסיף להם. יש הרבה מאוד אלמנטים מהנים, הקשתות מנתקת אותך ממה שקורה מסביב ואתה מקבל מהירי סיפוק מיידי. זה כמו נהיגה", הוא מפליג בדמיונו, "בזמן הירי אתה עושה הרבה דברים באופן אוטומטי ועובד כמו מכונה. כשמשגרים את החץ צריך לנקות את הראש ולהכין מעין צ'ק-ליסט עם משימות שאסור לשכוח. כשאתה מבצע את כולן היטב, אין צורך אפילו להסתכל לעבר המטרה כדי לדעת שפגעת".

כשקוברסקי מזכיר התבוננות במטרה, אל תחשבו לרגע שמדובר בעסק פשוט. "בתחרויות קיץ שמתקיימות באוויר הפתוח, אנחנו יורים ממרחק של 90 מטר לעבר עיגול שקוטרו 10 ס"מ. זה נשמע כמעט בלתי אפשרי אבל זו תחושה משכרת. זו הרגשה נפלאה שהגוף שלך עבד כל כך נכון, ממש כמו כדור שהתלבש טוב על הרגל. התסכול היחיד הוא שאי אפשר לחזור על הפעולה המושלמת הזו בכל פעם מחדש".

תשכחו מההדק

בארצות הברית ישנם מיליוני קשתים, אולם רבים מהם מסתובבים ביערות וצדים בעלי חיים. קוברסקי מתנגד לכך בתוקף ומציע לכם גם לשכוח מהכלים האחרים. "אני לא מומחה בקליעה, אבל יש הבדל גדול בין זה לבין קשתות. בקליעה צריך רק ללחוץ על ההדק. בקשתות מפעילים כוח בכדי למתוח את המיתר ותמיד עומדים, אין כאן ירי בשכיבה או בכריעה".

קוברסקי שואב הנאה מהשהייה באוויר הצח ומהנופים המרהיבים שנשקפים מבעד לכוונת. "הייתי משווה את הקשתות לגולף", הוא אומר, "מבחינת האלמנט הפיסי וההליכה בחיק הטבע". וכמו בגולף, גם לקשתות יש יחסים מיוחדים עם קיסריה, שאירחה לא מכבר תחרות שדה לא שגרתית, בה המטרות פוזרו על החומות ועל שפת הים. המתחרים נעו ממקום למקום והצופה זכה לאקשן כפול ומכופל. בשנה הבאה מפנטזים אפילו על חצים מתעופפים בירושלים הבנויה.

הרבה לפני עידן הקשתות, קוברסקי עשה חיל בעולם ההייטק. בשנת 1993, כשהיה בן 35, הקים יחד עם שני שותפים את חברת התוכנה "ואלור", שכעבור שמונה שנים הונפקה בבורסה הגרמנית. ב-2002 הוא פרש מהפעילות השוטפת בחברה, אבל את כישורי היזמות והפיתוח הוא יישם גם בספורט.

"כשחזרנו מתחרות בקפריסין בסוף אוקטובר האחרון ראיתי שיש בעיית תקשורת רצינית בין קשתים מרחבי העולם, שלא מצליחים ליידע אחד את השני לגבי תחרויות בינלאומיות", מתאר קוברסקי את הטריגר שהוביל אותו להקים קבוצת פייסבוק גלובלית וראשונה מסוגה, הכוללת היום כבר למעלה מ-1,800 קשתים מ-56 מדינות, בהן לבנון, מצרים, מלזיה ואינדונזיה.

עם אשפת חצים חגורה למותניו וקשת כרוכה סביב זרועו, מגשים היזם המדופלם בן ה-53 את תחביבו הייחודי. לתחרויות הוא נוסע עם דוקטור עופר ועם אשתו ישראלה, שמתלווה אל קשתי מכבי ראשל"צ לכל מקום ומציגה בפניהם יזמות מסוג קצת אחר. "היא דואגת לאוכל, תרופות, פלסטרים, קפה בהפסקות וגם נותנת לכולם חיבוקים", מתגאה הבעל, שנהנה מכל רגע אך מייחל ליום בו החץ והקשת לא ייתפשו כדבר כל כך ביזארי.

"בדרך כלל, או שאנשים שואלים אם אני שם תפוח על הראש של מישהו ויורה עליו, או שהם קוראים לי רובין הוד", הוא מגלה, "אבל כשמישהו בא אלי הביתה ואני פותח את הקשת שלי ומראה לו אותה, זו תמיד אטרקציה. אין אחד שלא מתלהב ועושה 'וואו' גדול, כי אף אחד לא מצפה לראות דבר כזה. זו טכנולוגיה מאוד מרשימה, זאת לא הקשת שבונים בחצר".

על החץ ועל הקשת

* ענף הקשתות הינו אחד העתיקים בתולדות המשחקים האולימפיים, כשתחרויות בענף נערכו כבר באולימפיאדת פאריס 1900

* ישנם שני סוגים עיקריים של קשתות: הקשת האולימפית (ריקרב), שבנויה מגוף, כנפיים ומיתר ומבוססת על נקודת מכוון אחת; וקשת הקומפאונד, שבנויה מגוף, כנפיים, מיתר וגלגיליות המספקות עוצמה נוספת בזמן שחרור החץ, בעלת כוונת אופטית ושתי נקודות מכוון

* החץ עשוי מסגסוגת פחם כדי שיהיה קל משקל והוא בעל מבנה אווירודינמי עם התרחבות בקצוות

*ישנם שני סוגים עיקריים של תחרויות: תחרות קלאסית עם מטרות המרוכזות במקום אחד, ותחרות שדה (Field) עם מטרות מפוזרות במגוון מקומות ומפלסים