החודשיים הקשים בקריירה של מיכאל באלאק הגיעו אתמול לשיאם בשורה של אירועים, שכפי הנראה קשורים אלו באלו.

בבוקר דלפו הידיעות הראשונות על ראיון שהעניק מיכאל בקר, עורך דין וסוכנו של באלאק מזה עשר שנים, למגזין "דר שפיגל". בראיון אמר בקר שנבחרת גרמניה מורכבת לפחות במחציתה מהומואים וכי שחקן אחד שנמצא בסגל זמן קצר הוא "חצי הומו". הוא אף טען כי בקרוב, שחקן עבר בנבחרת יוציא מהארון את כל ההומואים בסגל.

לפי הידיעה, בקר היה בטוח שאוזני העיתונאים יעברו לדום כשישמעו את מה שיש לו לומר. בפועל, הדבר לא הזיז לאף אחד מהם. לא בגלל שעולם עיתונאי הכדורגל בגרמניה מורכב מליברלים בעלי דעות פתוחות כלפי העדפות מיניות של כוכבי הכדורגל - הצצה לשער של "בילד" תגלה שהגדרתם כחזירים שוביניסטים מתאימה יותר - אלא בגלל שכולם כבר ידעו על מה ומי בקר מדבר.

מאוחר יותר, בזמן שהוצג בקבוצתו החדשה/ישנה לוורקוזן, הבהיר באלאק כי אינו מתכוון לוותר על תפקיד הקפטן בנבחרת. במשחקו הבא במדיה, הודיע, הוא מצפה לקבל את הסרט. דבריו היוו תגובה להצהרתו של פיליפ לאם, ששימש קפטן במקומו במהלך גביע העולם והצהיר כי אינו מתכוון להתנדב להחזיר לו את הסרט. את דבריו בנוגע ללאם סיים באלאק באיחולי מזל טוב למגן, שהתחתן אתמול בשעות הצהריים המוקדמות.

כדאי לשים בקונטקסט את הדברים שמגיעים ממחנה באלאק. הקשר סיים חודשיים מהגרועים בקריירה: הפציעה שהשביתה אותו מגביע העולם, הסילוק מצ'לסי, ההצלחה הגרמנית המסחררת בלעדיו, העובדה שעזב את המחנה הגרמני לפני חצי הגמר נגד ספרד, האהדה העולמית לנבחרת והיחסים החברתיים המצוינים. בנוסף, השחקן הגרמני המצטיין בטורניר היה תומאס מולר, שגם ניכס לעצמו את החולצה של באלאק (מספר 13) וגם טען שזה כבוד גדול עבורו לשחק עם המספר של גרד מולר.

עכשיו, בקר ועדר אוהדי באלאק בתקשורת מתחילים את מלחמת הנגד. עיתון אחד השווה את מעשהו של לאם לישיבה על הכיסא של סטאלין בפוליטבורו בהעדרו של הרודן. אחרים (וזהו הקונטקסט האמיתי מאחורי ההתקפות של בקר שיוצאות עכשיו מהארון) רמזו שלאופי הגרמני החדש - נבחרת מהגרים סוחפת וסקסית - יש גם צד אחר, שהתגלה בהפסד לספרד בחצי הגמר: נבחרת נרפית ותבוסתנית.

מאצ'ואיזם להמונים

לקורא הממוצע נשאר רק לחבר את הקווים בין תכונות האופי הללו להעדפות המיניות של שחקנים מסוימים, ולקרוא שגם בעולם הכדורגל קיימות מאפיות של הומואים שמחרימות את הסטרייטים. עיתונאי גרמני אתו שוחחתי אתמול אמר כי בסגל הגרמני יש הומואים ידועים שנמצאים בארון, ושמספרם תואם את המספר היחסי של הומואים באוכלוסיה בכלל. "הסיבה היחידה שהם נדבקים ללאם היא הוויכוח שלו עם באלאק, אבל גם העובדה שהוא נתן לפני כמה שנים ראיון מצוין וחושפני למגזין של הומואים", הוא הסביר.

העדפות מיניות הומוסקסואליות הן עדיין טאבו גדול בכדורגל הגרמני. למרות שמומחים מעריכים כי מספר ההומואים בבונדסליגה חג סביב 10%, רק שחקן אחד - מרקוס אורבן מקבוצת ארפורט - יצא מהארון, וגם הוא עשה זאת רק לאחר שפרש.

היחס האנכרוניסטי הזה קיים לא רק בגרמניה כמובן, אלא בכל ענפי הספורט וכמעט בכל הארצות. התופעה קיימת יותר בספורט הקבוצתי, שם המאצ'ואיזם נחשב לאחד מהיסודות החשובים ביותר להרתעת היריב ולקבלת כבוד ממנו. שחקן שנמשך לגברים יתקבל בעיקום אף בעולם בו גברים מרגישים מספיק נוח להתחבק ולהתנשק עם חבריהם לקבוצה לעיני מיליוני צופים, ויוחרם בחדר הלבשה בו מתהלכים גברים עירומים לחלוטין בעלי גופות מפוסלים ואחוזי שומן של קוטג'.

האבסורד הזה, שצריך לשמור על מאצ'ואיזם בעולם בו אפשר להתנשק ולהתחבק עם בני מינך כשמיליוני מאצ'ואים אחרים מריעים לך, נמשך כשמגלים מיהו הספורטאי היחיד בספורט קבוצתי שיצא מהארון לפני שפרש: גארת' תומאס מנבחרת וויילס. בראגבי.

פיליפ לאם זוכה לחיבוק אמיץ מארנה פרידריך


מיכאל באלאק, שלא שכח לאחל מזל טוב למגן