22 נהגי פורמולה 1 היו מוכנים להתחלף לפני שבוע עם פליפה מאסה בזמן שניצב על הפודיום בגרמניה. עבורם, המקום השני במירוץ הוקנהיים היה מהווה שדרוג. עבור הברזילאי בעל הפנים החתומים, המדרגה השנייה בגובהה סימלה את הפיחות במעמד ממנו חושש כל נהג שאפתני.

בשבעת הימים שחלפו מאז המירוץ בהוקנהיים, היה מאסה עסוק בניסיונות נמרצים לשכנע. את העולם, אולי גם את עצמו. "כאשר יאמרו לי שאני הנהג מספר 2, אפסיק להתחרות. אני לא מספר 2", מתעקש נהג פרארי.

אלא שאירועי הגראנד פרי הגרמני רומזים אחרת. הסיכוי של מאסה לחזור למאבק על אליפות הנהגים נראה נמוך עוד לפני המירוץ, אבל הוא היה רחוק 31 נקודות בלבד מפרננדו אלונסו, עמיתו לקבוצה. למרות שהוביל בגרמניה, אבד כל סיכוי שהיה למאסה לשוב להתמודדות בהקפה ה-49 כשפרארי הורתה לו לפנות דרך לאלונסו, שזכה בניצחון.

פרננדו אלונסו (מימין) חוגג על דוכן המנצחים בגרמניה ביום ראשון שעבר, לפליפה מאסה אין סיבה להצטרף אליו (תצלום: אי-פי )

בסיום המירוץ טען מאסה שההחלטה היתה שלו, אך המסר שקיבל באוזניות מהמכונאי שלו לפני המהלך ("פרננדו מהיר ממך, האם אתה יכול לאשר שהבנת?") ואחריו ("בחור טוב, עכשיו פשוט תישאר קרוב אליו. מצטער") לא הותיר ספק. כך גם העובדה שלא חיבק את אלונסו כשיצאו מהמכוניות, כך גם פניו על דוכן המנצחים. גם כן מנצחים.

"נהג מספר 2" תמיד היה מעמד בעייתי בפורמולה 1, בעיקר בתרגומו למעשים. היו קבוצות שהגיעו לעונת מירוצים עם מספרי 1 ו-2 ברורים - פרארי בימי מיכאל שומאכר היא דוגמה בולטת - ולעולם ייווצרו מעמדות כאלו במהלך העונה באופן טבעי, בהתאם לתוצאות. זה אף פעם לא קל עבור הנהג שחש פגיעה במעמדו.

לא סתם הזדעק מארק וובר לפני שלושה שבועות בבריטניה. לפני מקצה הדרוג נדהם נהג רד בול לראות את הכנף הקדמית החדשה מוסרת ממכוניתו ומועברת לרכבו של סבסטיאן וטל, עמיתו לקבוצה, שכנף דומה שלו נשברה. למקצה הדרוג יצא וובר עם כנף מהדגם הישן ולמרבה תסכולו השיג את המקום השני, אחרי וטל. כעבור יממה התגבר על הגרמני והכנף החדשה, ניצח במירוץ והכריז בסרקסטיות ברדיו הקבוצתי: "לא רע בשביל נהג מספר 2".

ברד בול, אגב, מספרים שוובר כלל לא התלהב מהנהיגה עם הכנף החדשה, עד שהוענקה לווטל. בקבוצה הסבירו כי הביאו להוקנהיים שתי כנפיים חדשות בלבד וכשאחת נשברה, החליטו לתת את זו שנותרה לנהג שהיה במקום גבוה ביותר בדרוג (בהפרש קטן) ומהיר יותר במקצי האימון. את וובר זה לא עניין. הרעיון שיהפוך לנהג נחות הרתיח אותו. הוא אף הביע חרטה על החוזה החדש שחתם.

מאז, האוסטרלי הספיק להתקרר וחזר בו. בערך. "זה היה מסר לקבוצה, אבל הוצאתי יותר מדי החוצה", הודה. ל"גרדיאן" סיפר: "הדבר החשוב הוא שתקבל הזדמנות הוגנת. חשתי ריקנות אדירה אחרי המוקדמות, וזה מצב מגוחך כשאתה מזנק שני. כשדברים נמדדים על מאיות השנייה, זו היתה גלולה מרה. גם בבוקר המירוץ עדיין לא התגברתי על זה".

זכור את החוזה

בין אם הם מספרי 1 או 2, נהגים לא ממהרים לעזוב קבוצות חזקות. זאת לא רק המשכורת, אלא גם ההזדמנות לנצח מדי פעם במירוצים - כזו שלא יקבלו במכונית נחותה. לפעמים אף יותר מכך. אדי ארוויין, מספר 2 של שומאכר בפרארי, שודרג במהלך 1999 לאחר שהגרמני שבר את רגלו. כששומאכר שב לקראת סוף העונה הוא הפך לנהג המסייע של הצפון אירי, שלבסוף היה רחוק רק שתי נקודות מהכתרה לאלוף העולם.

מרובנס באריקלו, שומאכר רק לקח. כשהגיע לפרארי בשנת 2000 האמין באריקלו שלפחות יורשה להישאר לפני הגרמני במידה שיקדים אותו. כמה שהוא טעה. לשיא הגיעו הדברים באוסטריה ב-2002 כשהקבוצה הורתה לברזילאי, שהוביל במירוץ, לפנות דרך לשומאכר, שכבר שלט בדרוג הנהגים. באריקלו עשה זאת, מטרים מקו הסיום. זו היתה פארסה.

אחרי המירוץ שמר באריקלו על שקט יחסי, אבל בשנים הבאות התסכול שלו גבר והוא העז לצאת מדי פעם נגד פרארי, עד שעזב את הקבוצה בתום עונת 2005. לפני שנתיים סיפר על אירועי אותו מירוץ: "נאמר לי ברדיו 'האם אתה יודע שמיכאל מאחוריך? זה חשוב לאליפות'. כשנותרו רק מספר הקפות נאמר לי שהם יבחנו את החוזה שלי מקרוב אם לא אזוז. זה היה ברור - תוריד את הרגל מהגז או שתפוטר".

על היותו פועל נאמן במשך שש שנים זכה באריקלו בתשעה ניצחונות שהשיג במכונית של פרארי. את מה שהפסיד לא ניתן לכמת. נראה שזה רודף אותו. בשנה שעברה הוא הביע פומבית חשד שבקבוצתו ברון מעדיפים את הנהג השני, ג'נסון באטן. השנה, כשנשאל איזו עצה יש לו לתת לניקו רוזברג, עמיתו החדש של שומאכר בקבוצת מרצדס, ענה: "צא משם, זה הדבר היחיד שאוכל לומר".

"עכשיו רבים מבינים איך זה היה ב-2002. הם מבינים מדוע עזבתי את פרארי לפני סוף החוזה שלי", אמר באריקלו במהלך השבוע שעבר, אחרי ששוחח עם מאסה, ופסק: "אף אחד לא צריך לעבור דבר כזה. הוא מרגיש כפי שאני הרגשתי בעבר. אם תזכה באליפות בנקודה בגלל שמישהו נתן לך לנצח, מה הטעם?".

מאסה בכל זאת מגיע למירוץ היום במצב רוח לוחמני. "איאבק על הניצחון בהונגריה ולא משנה מה הנסיבות", אמר. כשהעיתונאים חזרו וציירו מצב דומה לזה שהוביל לאירועי הוקנהיים, המשיך להתעקש: "אני אנצח".

וטל, וובר ועוד 22

שש פעמים זינק העונה סבסטיאן וטל מהמקום הראשון, ורק באחד מאותם מירוצים גם הצליח לנצח. היום יקבל הנהג הגרמני הזדמנות לשפר את הסטטיסטיקה אחרי שקבע אתמול את התוצאה המהירה ביותר במקצה הדרוג בהונגריה והקדים את מארק וובר, שיזנק שני.

שני הנהגים של קבוצת רד בול היו מהירים משמעותית מיריביהם - בהם פרננדו אלונסו ופליפה מאסה מפרארי, שיזנקו שלישי ורביעי (בהתאמה). מוליך דרוג הנהגים, לואיס המילטון (מקלארן), נדחק למקום החמישי על הגריד, כשסגנו ועמיתו לקבוצה, ג'נסון באטן, רק במקום ה-11. מיכאל שומאכר (מרצדס) יזנק מהמקום ה-14 בלבד.

דרוג נהגים

1. לואיס המילטון (מקלארן) 157 נק'

2. ג'נסון באטן (מקלארן) 143 נק'

3. מארק וובר (רד בול) 136 נק'

4. סבסטיאן וטל (רד בול) 136 נק'

5. פרננדו אלונסו (פרארי) 123 נק'

6. ניקו רוזברג (מרצדס) 94 נק'

7. רוברט קוביצה (רנו) 89 נק'

8. פליפה מאסה (פרארי) 85 נק'