מינויו של גיא לוזון לאימון הנבחרת הצעירה הוא מהכשרים שידע הכדורגל הישראלי מאז ומעולם. דווקא בגלל הפרובלמטיות שבו, שנעוצה רק בעובדת היותו אחיינו של יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, חויבו ההתאחדות לכדורגל והעומד בראשה לשקיפות מלאה לאורך כל ההליך. ההתאחדות זכתה לליווי צמוד של מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והיועץ המשפטי שלה, עו"ד משה אביבי, שהקפידו לאורך כל הדרך למנוע אפילו את מראית העין הקטנה ביותר. מלבד דרישה מגיא לשנות את שם משפחתו ללוזונוביץ', הם עשו הכל: שתי ועדות איתור, מניעת הצבעה מאבי לוזון והצבעה חשאית של חברי הנהלת ההתאחדות.

אין תקנה אחת בישראל, ודאי לא בתקנון ההתאחדות, שיכולה לפסול את המינוי. זה כמובן לא מטריד את עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון בישראל, שמצא הזדמנות נהדרת לסדר לעצמו כמה כותרות מחמיאות. המינוי הזה, שוודאי יקבל גיבוי מלא מהתאחדות הכדורגל האירופית והעולמית, אמור לעמוד גם במבחן בג"צ. מעניין אם שרגא בכלל מודע לאוטונומיה המלאה שמעניקות אופ"א ופיפ"א להתאחדות, או לסנקציות האימתניות שיפעילו במידה שאחת הרשויות כאן תנסה לבטל החלטה סוברנית. מצד שני, זה בטח יסדר לו כמה כותרות גם מעבר לים.

"ספורט הארץ" פרסם ב-22 בנובמבר 2009 את הידיעה הראשונה על מועמדותו של גיא לוזון לנבחרת הצעירה. אבי לוזון, דודו, היה אז בשלהי הקדנציה הראשונה שלו ואיש לא היה יכול להבטיח לו בוודאות שיסדר לאחיין ג'וב נחשק תשעה חודשים מאוחר יותר. פרק הזמן הזה איפשר לכל מי שרצה במשרה להגיש מועמדות או לסדר לעצמו לוביסטים נמרצים. באורח פלא, הצליחו כמה מנציגי התקשורת כאן להפוך את תפקיד מאמן הנבחרת הצעירה ליוקרתי, החשוב והנחשק ביותר בישראל מרגע שגיא לוזון הוצג כמועמד מוביל. עד אז נחשבה המשרה הזאת, על פי רוב, לבית קברות למאמנים שאפתנים, או מקום עבודה לא רע לפנסיונרים חביבים.

ועדת האיתור הראשונה של חזי מגן לא הצליחה לאתר מועמדים שאמרו במוצהר שהם רוצים את התפקיד, ועדת האיתור של ג'קי בן זקן הגיעה להצבעה עם מישל דיין, גיל לנדאו ואיל ברקוביץ', שהיו מספיק אמיצים לומר שהם מעוניינים במשרה. ועדיין, כל מי שהשם לוזון מעביר בהם צמרמורת העדיפו בחירה באחד מהשלושה ובלבד שגיא לא ימונה, תוך כדי שהם מקפידים לציין במקום כלשהו בטקסט שלהם כי ברור שגיא הטוב בנמצא. הם גם הפכו את מוטי איוניר, למרות רזומה סביר בלבד, למאמן של פעם בחיים. די אירוני עבור מי שמתיימרים להציג עצמם ככאלה שרוצים את טובת הכדורגל הישראלי.

כולם אומרים שהסיפור מכור מראש, כי אבי לוזון החליט שגיא יהיה מאמן הצעירה ויהי מה. אבי גם תמך בשיטת קיזוז הנקודות ובהגדלת הליגה ל-16 קבוצות והתנגד למינוי של ברקוביץ' למאמן הבוגרת. כל ההחלטות שבאו בעקבות עמדתו בנושאים הללו היו הרבה יותר צפויות וברורות מהמינוי של לוזון אתמול. או לפחות שוות. את רוברטו דונאדוני, אגב, היו"ר הכל יכול לא הצליח למנות למאמן הנבחרת, כי בהתאחדות היו מי שהתנגדו לכך. זה המנגנון וזה המבנה של ההתאחדות לכדורגל, והם עובדים באותה צורה לגבי כל החלטה. אם מישהו עושה כאן איפה ואיפה, זה דווקא שרגא והמתנגדים למינוי גיא לוזון רק משום היותו לוזון.

גיא לוזון לא עשה טובה לאיש בכך שבחר לאמן את הנבחרת הצעירה, אבל ראוי לציין כי שכרו בהתאחדות יהיה צנוע מזה שהציע לו מעסיקו האחרון, חזי מגן, בניסיון לשכנעו להמשיך בבני יהודה, או ממה שהציעו לו גולדהאר במכבי תל אביב, אזגי באשקלון, ברקת בבאר שבע ובן זקן באשדוד. הוא גם ימשיך להיבחן באופן קפדני, שלא לומר מתנכל, רק בגלל הייחוס המשפחתי. חתיכת ג'וב סידר לו הדוד.