מזג האוויר בחורף הסקוטי יוצר בכל שנה ברדק שלם במפעלי הכדורגל המקומיים: המשטחים קופאים, משחקים נדחים וקבוצות נאלצות לשחק שלוש פעמים בשבוע ולעמוד בלוח זמנים מטורף (לגלזגו ריינג'רס, לדוגמה, יצא לפני כמה שנים לשחק שבעה משחקים ב-16 יום). אחד הפיתרונות, בהנחה שלא בונים איצטדיונים מקורים ומחוממים לכל קבוצה - דבר בלתי אפשרי - הוא מגרשים סינתטיים. הדשא המלאכותי לא קופא ויכול לפתור חלק משמעותי מהבעיה.

אבל למגרשים האלה יש מחיר, ולא מדובר בכסף, אלא בפציעות. הדשא הסינתטי גורם לפציעות רבות יותר ולמה שמכונה באנגלית "כווית שטיח" כתוצאה מחיכוך, אבל גם לפציעות קשות יותר, בגלל קשיחות הדשא. פציעה אחת כזו, באמצע השבוע שעבר, גרמה לדיונים ולוויכוחים בסקוטלנד. פרייזר פיבי, כוכב עולה בן 17 מאברדין, מתקוות הכדורגל הסקוטי, שיחק במדי קבוצתו על המגרש הסינתטי של אלוהה אתלטיקס בגביע הליגה (3-0) ובגלל המשטח סובב את ברכו השמאלית וקרע את הרצועות בה.

פיבי צפוי לתהליך שיקום ארוך ומי יודע אם יחזור להיות אותו שחקן. ההתעניינות בו מצד מועדונים מאנגליה - ברמינגהאם ובלקבורן - ירדה מהפרק. אבל יותר מכל, הפציעה העלתה מחדש את הדיון הסוער על יתרונות וחסרונות המגרשים המלאכותיים. "זו חרפה", רתח מארק מאקגי, מנג'ר אברדין, "פיבי לא היה נפצע בצורה כזו על דשא רגיל, אין ספק בכך. המגרשים הסינתטיים טובים מאוד רק לדבר אחד, אימונים. קל להתמסר עליהם עם כדור, אבל בתנועה דינמית, במשחק אמיתי, מדובר בסיכון לשחקנים".

מאקגי הביע ביטחון ביכולתו של פיבי להתאושש, אבל אמר: "הוא משחק חזק ולכן היה קורבן של המשטח. הפציעה נגרמה בגלל שהוא שינה כיוון במהירות על המשטח, בדשא רגיל זה לא היה קורה". לא מעט אנשים בסקוטלנד חושבים שמאקגי צודק - מה שנראה כמו פיתרון הופך לחיסרון. נואל ווילן, חלוץ אברדין לשעבר וכיום פרשן, קרא לאסור לחלוטין שימוש בדשא מלאכותי.

אפילו אופ"א נשברה

יש לדשא סינתטי יתרונות לא מעטים, אבל החסרונות עולים עליהם. למרות שאופ"א ופיפ"א אישרו שימוש בו, הרי שאף איצטדיון רציני של קבוצה גדולה באמת (מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל, ריאל, ברצלונה, מילאן או יובנטוס) לא אימץ לעצמו את המשטח המלאכותי. האיצטדיון הגדול ביותר שמשתמש בדשא מסוג זה הוא לוז'ניקי במוסקווה, אבל כשזה אירח את גמר ליגת האלופות ב-2008, אופ"א, שאישרה את המשטח, לא הסתפקה בזה ודרשה את החלפתו במשטח רגיל. כי מה שיכול להיות טוב למשחקים בליגות בסקוטלנד או ברוסיה, לא מספיק טוב לגמר הצ'מפיונס. וזו אולי ההוכחה כי מדובר במשטח בעייתי.

המשטח המלאכותי אמנם עבר דרך ארוכה מאז תחילת שנות השמונים, עת הונהג בכמה איצטדיונים של קבוצות קטנות באנגליה (לוטון, ק.פ.ר, אולדהם ועוד). הכדור היה אז בלתי ניתן לשליטה והשחקנים ירדו מהמגרש עם כוויות, עד שב-1988 אסרה ההתאחדות האנגלית על מגרשים כאלה. היום המגרשים מתוחכמים יותר, דומים יותר לדבר האמיתי, אבל עדיין רחוקים ממנו מאוד.

הארי רדנאפ, מנג'ר טוטנהאם, הגיע עם קבוצתו למשחק הפלייאוף על העלייה לליגת האלופות בברן מול יאנג בויס, ועל מגרש מלאכותי ספגה קבוצתו שלושה שערים מהירים. טוטנהאם אמנם עלתה בסופו של דבר, אבל רדנאפ האשים את המשטח במאורעות המשחק הראשון: "זה אולי לא תירוץ לקבל שלושה שערים מיאנג בויס, אבל אני מכיר את המשטח הזה, שיחקתי על כזה בעצמי נגד ק.פ.ר ושנאתי כל רגע. למזלנו, אין לנו משטחים כאלה בליגה האנגלית ואני חושב שבמפעל כמו ליגת האלופות צריך לאסור את השימוש בהם".

המטיפים לשימוש בדשא מלאכותי הם אף פעם לא אנשי המקצוע, שחקנים או מאמנים, אלא תמיד אנשי הניהול והכספים, שמסתכלים על הצד הפיננסי: היכולת לשחק בכל מזג אוויר, החיסכון לטווח הארוך בהוצאות אחזקה, כמו מים וגננות (לפי חישוב אמריקאי, 5,000 דולר בשנה במקום 35 אלף), למרות העלות הראשונית היקרה. אבל בסקוטלנד מזכירים שאפילו בעניין הזה לא מדובר בהצלחה. דנפרמלין נבחרה לפני כמה שנים על ידי אופ"א להיות הקבוצה הראשונה שבה יוצב דשא מלאכותי בעלות 155 אלף יורו, רק כדי שלא יהיה עמיד כמצופה ויוסר לפני כשנה לטובת, לא תאמינו, דשא רגיל, אמיתי, כזה שאפשר לקטוף ממנו גבעול ולשחק עליו כדורגל כמו שצריך.

פיפ"א הבטיחה לבדוק

בעוד בספורט האמריקאי, בעיקר בפוטבול ובבייסבול, נהוגים משטחי דשא מלאכותיים עוד משנות השישים, בכדורגל העולמי שמחוץ לצפון אמריקה מתקיימת כבר שנים מלחמת חורמה בין התומכים והמתנגדים.

בתחילת שנות השמונים הונהגו מה שנקרא "משטחי פלסטיק" בכמה מגרשים של קבוצות כדורגל אנגליות והביקורת עליהם היתה עצומה, עד שנאסרו על ידי פיפ"א ואופ"א. בשנים האחרונות, עם שיפור המשטחים ושכלול הטכנולוגיה שלהם, שואפים הארגונים להקמת מגרשים כאלה.

בעקבות אישור פיפ"א להקמת מגרשים סינתטיים ב-2001, אישרה זאת גם אופ"א ב-2005 ומשטחים כאלו הותקנו בהולנד (הרקלס), אוסטריה (זלצבורג, שם נערכו משחקים ביורו 2008), רוסיה (מוסקווה), סקוטלנד ובמקומות אחרים. למרות השיפור באיכותם, הביקורות על המשטח גואות ובשנה שעברה הקימה פיפ"א ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא.

הצבת משטח סינתטי. 'שיחקתי בכזה ושנאתי כל רגע', אומר מנג'ר טוטנהאם, הארי רדנאפ