היו זמנים בהם ונוס וויליאמס היתה יכולה להתאמן במשך כל היום ולעצור רק לאחר שחבטה 550 כדורים שמסר לה אביה ריצ'ארד מתוך עגלת קניות. "כדור אחרון!", היתה צועקת לעברו בהתרגשות כשמטרתה הושגה. היא היתה בת ארבע.

הרבה זמן חלף מאז צעקה זאת בסיום אימון. "פשוט שכחנו מכך, ואז אמרנו זאת פחות ופחות עד שהמנהג נעלם", סיפרה. בימים אלה, וויליאמס מתמקדת יותר בבריאות. טוב, היא בכל זאת חגגה ביוני יום הולדת 30, גיל לא סלחני עבור טניסאית, קל וחומר עבור מקצוענית מגיל נוער.

בשלושת העשורים האחרונים, רק מרטינה נוורטילובה וכריס אוורט זכו יותר מפעם אחת בתארי יחידות בגראנד סלאם אחרי שחצו את הגיל הזה (ראו הרחבה בעמוד זה). שטפי גראף עשתה זאת בפעם ה-22 שבוע לפני שמלאו לה 30. האם אליפות ארה"ב הנוכחית תהיה ההזדמנות האחרונה של ונוס לחגוג?

הפיינליסטית בניו יורק כבר בהופעת הבכורה שלה שם ב-1997, לא זכתה בגראנד סלאם על מגרשים קשים מאז 2001. חמש מתוך שבע הזכיות שלה בגראנד סלאמים (ליחידות) היו על הדשא בווימבלדון; השנה היא הפסידה שם ברבע הגמר, השלב בו הודחה גם באוסטרליה. ברולאן גארוס היא נכנעה בסיבוב הרביעי.

ועדיין, וויליאמס ידועה כמי שלא נוהגת ללכת בתלם. אין לה כוונות להיעלם מהטופ. "אני לא חושבת שיש גבול למה שאני מסוגלת לעשות על המגרש", הצהירה בראיון לפני אליפות ארה"ב, "הקריירה שלי לא היתה קונבנציונלית - החל בכמות הטורנירים המעטה וכלה בדברים שהחלטתי שאני רוצה לעשות מחוץ למגרש".

אין הצדקה, אמרה, שאנשים יתייחסו לגילה כאל מגבלה. "אם אתה חושב כך, לעולם לא תצליח", טוענת וויליאמס, "תראו את הטופ של הטניס העולמי - אני, רוג'ר, סרינה - כולנו למעשה בני 30 (פדרר בן 29, סרינה בת 28). הספורט משתנה, אנשים מאמינים שאפשר לנהל קריירה ממושכת יותר".

השאלות הקבועות לא משתנות. "בכל ראיון אחרי גיל 26, שאלו אותי: 'עוד כמה זמן תוכלי למשוך? כמה תחזיקי אחרי גיל 30?'", מספרת נוורטילובה. הצ'כית, שידועה במשטר האימונים הקפדני שלה, היתה בת 33 כשזכתה בגראנד סלאם האחרון שלה ביחידות. באליפות ארה"ב ב-2006 זכתה בתואר בזוגות מעורבים בגיל 49.

"אם עובר עליך יום רע, הם אומרים שזה בגלל שאת זקנה מדי", אומרת נוורטילובה, "בסוף זה נכנס לראש, וצריך הרבה כוח כדי להתגבר על זה. לוונוס יהיה קשה לזכות, כי השאר הדביקו את הפער וכבר אין לה את ההילה הזו יותר. שחקניות אחרות כבר לא מפחדות ממנה כפי שהן מפחדות מסרינה. אבל אם מישהי מסוגלת לכך, זאת ונוס".

נפילה או מעידה?

כשהאחות הקטנה, המדורגת ראשונה בעולם, מושבתת מהטורניר עקב פציעה, נדמה כי ונוס, המדורגת שלישית, היא בעלת הסיכוי הטוב ביותר לזכייה. לפלאשינג מדו צלעה, עם פציעה שהגדירה כנקע בפיקת הברך. ריצ'ארד, אביה ומאמנה, טוען כי היריב העיקש ביותר של בתו הוא הפציעות. "היא בהחלט יכולה לזכות בעוד 4-5 גראנד סלאמים", איבחן לאחר שהתאמן עם ונוס במשך שעה בשבוע שעבר, "הדבר היחיד שעלול לעצור אותה זה הגוף שלה".

וויליאמס האב הוסיף כי "אם ונוס לא היתה נופלת במדרגות ונפגעת בברך, אני חושב שהיא היתה זוכה בטורניר". זה היה ההסבר הראשון לפציעה של וויליאמס; היא עצמה פשוט טענה כי זזה "בכיוון הלא נכון". כך או כך, הקיץ האחרון מתגלה כמגושם למדי עבור האחיות. סרינה נחתכה בכף רגלה לאחר שדרכה על שברי זכוכית, ועברה ניתוח שחייב את פרישתה מאליפות ארה"ב. זמן קצר לאחר מכן, מעדה ונוס והחמיצה סדרת טורנירים על משטחים קשים.

בשני הסיבובים הראשונים בניו יורק, נראתה וויליאמס חלודה, דייקה רק ב-56% בהגשה הראשונה וביצעה לא מעט טעויות בלתי מחויבות בגב היד. הברך, מנתח אביה, אחראית גם לתזוזה האטית יותר על המגרש.

על הדשא, ונוס יכולה לסמוך על הגשה במהירות 201 קמ"ש ועל גפיים גמישות, המאפשרות לה לחבוט נהדר תוך כדי ריצה. המגרש הקשה, לעומת זאת, חשף מעט רפיון בטכניקה והיקשה על המפרקים הרגישים שלה. וויליאמס נאבקה בעבר ברגישות יתר בברכיים ובפרק כף היד, אף שכיום מתעקשת שהיא "חכמה יותר" בנוגע לטיפול בגופה.

היא טוענת כי עדיין לא הציבה לעצמה כיעד מספר מסוים של זכיות בגראנד סלאמים, אך ונוס כבר בהחלט מקדישה מחשבה למורשת שתותיר אחריה. היא התייחסה לדמדומי הקריירה בהקדמה לספר שראה אור לפני מספר חודשים, "באים כדי לנצח". מדובר באוסף של 50 סיפורים מאת פוליטיקאים, בדרנים, אתלטים ואנשי עסקים, עמם נמנים ביל בראדלי, ביל קלינטון, מעצבת האופנה ורה וונג ושדר הספורט רובין רוברטס.

ונוס מציינת כי למדה הכי הרבה מסיפורו של רוברטס. "אתה הולך לחוות כמה הפסדים קשים", היא אומרת בהשראתו, "אבל זה רק מכין אותך לניצחון הבא". מי יודע, אולי גם לניצחון האחרון.

ונוס וויליאמס, אתמול. 'הספורט משתנה, אנשים מאמינים שאפשר לנהל קריירה ממושכת יותר'