1. לואיס פרננדז לא היה מעלה את הפועל תל אביב לצ'מפיונס. למה? כי הוא לא היה מצליח להבקיע שלושה שערים בחוץ. למה? כי גילי ורמוט היה נרקב אצלו על הספסל. נו, אתם יודעים, הקטע הגאוני הזה - שיטת "הג'וקר".

בואו ננסה לפשט: לפי שיטת "הג'וקר" המהפכנית של נבחרת ישראל, אין לוורמוט מקום בהרכב. כן, ורמוט - העילוי, הכוכב, המבריק, הגאון - כן, הוורמוט הזה בדיוק ממתין לפירורים מהספסל. עכשיו, קחו לרגע נשימה ונסו להרהר בשאלה בסיסית אחת: מה בעצם קורה כאן? איך בכלל אפשר לדון בקשקוש הזה ברצינות? לייבש על הספסל את השחקן הכי טוב בליגה, זו שיטת משחק?

אין שום מקום לכל הממבו-ג'מבו בדבר סבלנות כלפי פרננדז, ימים של חסד, צ'אנס, זמן, קרדיט, ריספקט וכל יתר פרופגנדת התירוצים המעופשת. הרי לקשקשת הרגשנית הזו אין סוף ואין קץ - כולם רוצים בהצלחת הנבחרת, בלה בלה, פרננדז חרוץ, בלה בלה, יש רוח אחרת, בלה בלה, תקווה חדשה, בלה, בלה. אוקיי, הבנו, עכשיו לעניין עצמו: זאת לא החלטה ראויה של איש מקצוע ולא בשורה מודרנית מצרפת, זה פשוט קטע של יגאל שילון, או ביום טוב יהודה ברקן.

2. למרות המאמן, עד כה רושמת הנבחרת שתי תוצאות סבירות. גם היוונים עשו תיקו עם גאורגיה, ההבדל הוא בגישה: במקרה שלהם מדובר בפנצ'ר, ומנגד נבחרת ישראל כיוונה אתמול הכל למען נקודה קטנה.

לצד נבחרת ישראל של פרננדז, מרחפת באוויר כל העת נבחרת הצללים של ישראל - זו שיכולה להעמיד הרכב ראוי ומערך נכון, זו שאין בה שלושה קשרים הגנתיים, זו שוורמוט מוביל, זו שמוכנה לשחק עם שני חלוצים. שורה תחתונה: הנבחרת של פרננדז נופלת משמעותית מנבחרת הצללים - אין דרך אחרת לתאר את העניין - יש לו מזל שאתמול הוא לא שיחק נגדה.

אלא שבבית הבינוני הזה, ישראל בהחלט יכולה לדגדג את הפלייאוף. וכרגע, פרננדז כנראה מתרשם שכדאי לו לדבוק בשיטה. זה סוג של הגיון הפוך, שעוד עלול ליצור לאורך כל הדרך רציונל מעוות. הרי גם מערך של שבעה בלמים ושלושה קשרים הגנתיים היה משיג אמש נקודה סבירה, אז זה מה שמומלץ בתור שיטה? אחרי לוגיקת הייבוש של ורמוט, נותר עתה רק להמתין ולצפות: האם פרננדז יקבל תיאבון ויילך על שיטת "ג'וקר כפול" שבמסגרתה יוצב על הספסל גם יוסי בניון?