ההחלקה של טל בורשטיין, עשרים שניות לסיום המשחק מול אוניקאחה מלאגה, תיצרב בוודאי כמהלך שהכריע את גורל ההתמודדות, אבל דווקא בורשטיין היה מהשחקנים הטובים בצהוב ולבטח אינו אשם בהפסד 73-80, שסיבך את מצבה של מכבי תל אביב בבית המוקדם.

בורשטיין היה מהבודדים שהפגין חוכמת משחק (בקטגוריה הזו אפשר לציין גם את אליהו ובראון), וניסה לייצב את משחקה של מכבי, שסבל בעיקר מרוח התזזית שהכניס באירוע פיני גרשון.

למעלה מ-20 חמישיות החליף המאמן החדש-ישן במהלך המשחק. גם אלה שעבדו עבורו, כמו השילוב בין ארויו, בראון, בורשטיין, אליהו ובאטיסטה לא החזיקו מעמד זמן רב. לעתים נראה גרשון כמו שחקן עתיר ניסיון בקזינו, שמהמר על הקומבינציות הבלתי אפשריות (כמו מתן 10 דקות לרודני ווייט, שרק חזר השבוע מארה"ב ובכלל לא בכושר משחק) בדרכו לעשות את המכה הגדולה.

לרוב, נראו מהלכיו של גרשון תמוהים ומקריים (החבאת עומרי כספי עד הרבע השלישי, המשך ההישענות של דאור פישר במקום לתת הזדמנות ליניב גרין ואסטבן באטיסטה), כאילו באמת מדובר במשחק אימון מול בית"ר בנימינה ולא במשחק חשוב על הטופ-16.

מלאגה הפצועה והחסרה הפגינה משחק בינוני להחריד, לעתים לא חכם (לא לשכוח שאאיטו הוא המאמן שלה) והתאימה בצורה מושלמת לחגיגה המוקדמת בהיכל. הספרדים למדו את מכבי של אפי והימרו על שלשות, אבל קלעו באחוזים בינוניים (40%), הציגו רק שני שחקנים מעל לממוצע (תומאס קלאטי וקרלוס חימנז), איבדו חמישה כדורים ברבע הרביעי, אחד יותר טיפשי מהאחר, ועדיין יצאו מנצחים מההיכל.

ואולי בכלל יתברר לנו יום אחד שגרשון רצה בהפסד הזה, כי ניצחון חלילה היה מניע בדלק מועשר את גלגלי ההתלהבות והאופוריה, ומטאטא מתח לשטיח את שלל הבעיות שהותיר לו בירנבוים. כך או כך, המפסידה הגדולה של הערב היא הנהלת מכבי. גם הכניסה את היד עמוק לכיס, גם ספגה ביקורת נוקבת על הדרך בה פוטר בירנבוים וגם הלכה לישון אמש לתוך הסיוטים של הדחה כבר בשלב הראשון ביורוליג.

פיני גרשון: "אלה השחקנים ואיתם צריך לעשות את השינוי"