ובמקום השלישי בין הנשים: גבר

מתחרה שפרשה מאליפות ישראל בחצי מרתון מכרה את ערכת המשתתף שלה, שהגיעה לידיו של רץ זריז; על התופעה שהכריעה כבר יותר ממירוץ אחד

בעת ששרון אלמגור פילסה את דרכה אל קו הזינוק העמוס של אליפות ישראל בחצי מרתון בבית שאן, המחשבות שהתרוצצו בראשה של הרצה ממרכז הארץ עסקו בעיקר בזמנים ובחישובים: כיצד עליה לחלק את כוחה בצורה נכונה כך שתוכל לגמוא את 21.1 הק"מ בפחות משעה ו-35 דקות, וכמה מהר עליה לעבור בכל נקודת ציון במסלול כדי להשאיר מאחור את שיאה האישי. ביקור על דוכן המנצחים לקטגוריית גילה (39-35) "היתה מטרה צדדית לחלוטין", לדבריה.

המציאות לא היתה רחוקה מהדמיון: אלמגור בת ה-37 הצליחה להגשים את יעדיה כשעצרה את שעוני המדידה על 1:34.06 שעות, נתון שהציב אותה במקום הרביעי בין הנשים בקטגוריה. אלא שהמרחק היחסי מהפודיום – 20 שניות שהפרידו בינה לבין המדורגת שלישית – עורר את סקרנותה. בוודאי כשמדובר באליפות ישראל הרשמית למרחק המדובר. היא הלכה ובדקה מי היתה זו שנישלה אותה מדוכן המנצחים. מה שגילתה היה מפתיע: הבחורה שזכתה במדליית הארד היא בעצם בחור.

"היתה לי התחלה מדהימה", משחזרת אלמגור, "הכל הלך בדיוק כמו בספרים. סיימתי את החלק הראשון מהר משתכננתי ועדיין נשאר לי המון כוח. באותם רגעים לא עניין אותי דבר ממה שקורה מחוץ לפריזמה שלי - לא פודיום ולא מתחרות אחרות. כשגיליתי שזו שסיימה לפניי הקדימה אותי ב-20 שניות, הסתכלתי על השם שלה - בחיים לא שמעתי עליה ומעולם לא נתקלתי בה. זה היה תמוה בעיניי", היא מודה, "הבנות בקבוצת הגיל בדרך כלל מכירות את השמות אחת של האחרת".

אלמגור. "אחרי המירוץ צריך להפוך לחוקר פרטי"
אלמגור. "אחרי המירוץ צריך להפוך לחוקר פרטי". צילום: עומר מנוס

רק שעות לאחר מכן, כשכבר שבה לביתה ועברה על התמונות מהמירוץ יחד עם הצלם עומר מנוס, הבינה אלמגור כי הרצה שהקדימה אותה העבירה למעשה את ערכת המשתתף שלה ומספר החזה לרץ אחר - גבר. "יצא שאותו בחור בעצם רץ במקומה", היא מספרת, "העניין הוא שהם אפילו לא טרחו לעדכן את המארגנים". הצלבת תוצאות ממירוצים אחרים רק אוששו את חשדם של אלמגור ומנוס: אותה רצה מעולם לא קבעה זמנים שמתקרבים לאלה של אלמגור. תמונה שהועלתה לפייסבוק, בה ה"נעדרת" מפרגנת בעקיפין לבחור שהחליף אותה בבית שאן, חתמה את התחקיר.

"מכירת הערכה בוצעה בתום לב למישהו שעד היום אין לי מושג מיהו", טוענת בתוקף ה', שהעבירה את ערכת המשתתף המדוברת, "המכירה בוצעה דרך מכר משותף. נפצעתי בהכנה למירוץ ורק לילה לפניו מכרתי אותה באופן מאוד נואש. הבנתי שהוא פסל את עצמו ואני מקווה שזה נפתר מול אותה בחורה". במירוצים הבאים בהם תשתתף, ה' מבטיחה שדברים הולכים להיראות אחרת: "אני מתכוונת לרוץ ולא למכור כלום לאף אחד".

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

ואיך נגמר הסיפור? שיחת טלפון למארגני חצי המרתון של בית שאן העמידה דברים על תיקונם: אלמגור הוקפצה למקום השני בקטגוריית הגיל (אחרי שהתקנון מנע ממנצחת הקטגוריה, אור כרמלי, ליהנות מכפל פרסים בשל מיקומה הכללי) ומיקומה הרשמי כבר התעדכן. "זה עסק מצער", מלינה הרצה, "הדברים האלה כל הזמן חוזרים על עצמם והנושא מתחיל להיות בעייתי בתחרויות הריצה. מה שמתסכל אותי יותר מכל היא העובדה שאחרי מירוץ אתה צריך להפוך לחוקר פרטי על מנת לפסול אנשים. אחרי הכל, זה אירוע ספורטיבי".

אלמגור, שבמרתון תל אביב האחרון כבר נכוותה ממקרה של החלפת ערכות בין רצים, אינה מפספסת. בשנים האחרונות - במיוחד לאור העלייה במספר המירוצים בישראל - בעיית החלפת ערכות המשתתף הפכה למגפה. ראיה לכך אפשר למצוא בהודעה שפרסם דובב מזור, ממארגני חצי המרתון של בית שאן, בפורום הריצה והטריאתלון של "תפוז" לאחר המירוץ: "כל מי שרץ עם שבב של מישהו אחר, והיו לא מעט כאלה, מבחינתנו הוא פסול היות שאין החלפות בדיעבד, כמפורט בתקנון. כנ"ל לגבי רצים ש'לא מצאו את השבב שלהם' או ביטלו והפכו לבלתי תקפים, אך בכל זאת חצו את קו הסיום".

"זאת תופעה שקיימת שנים בישראל", אומר מנוס, שמלבד היותו צלם משמש גם כחוקר פרטי, "חוץ מהמקרה של אלמגור, אותרה רצה נוספת שהעבירה את הערכה שלה לגבר. לרוע מזלן של רצות אחרות, זה היה על חשבונן".

עוד על מרתון, טריאתלון, שחייה ואקסטרים במדור "אקטיב" 

אילן קלנר, בעליה של החברה למדידת זמנים "4Sport", מאשר את קיומה של התופעה, אך טוען כי ממדיה אינם רחבים כפי שנהוג לחשוב: "אין ספק שזו מנהג מכוער, אולם לרוב הוא מתרחש בתום לב". לטענתו, הסיבה העיקרית שמונעת מאנשים לדווח על החלפת ערכת המשתתף קשורה בתשלום שהמארגנים גובים בעבור השירות.

משיחות עם ספורטאים מתברר כי קלנר בהחלט צודק. מבחינתם, העלות, בזבוז הזמן וההתעסקות המיותרת אינם מצדיקים את הטרחה וכאב הראש. האם מארגני המירוצים יבואו לקראת הרצים? כנראה שלא. "החלפת ערכת משתתף יוצרת יותר כאב ראש מקליטה של משתתף חדש", מסביר קלנר, "זה גוזל זמן רב ומשאבים". אלא שכרגע למארגנים אין שום דרך למגר את התופעה ומלבד פסילתם של המשתתפים – זאת במידה והתבצעה "חקירה פרטית" כפי שהיה במקרה של אלמגור – ידיהם כבולות.

"אני רק מקווה שאנשים יזכרו כי בסופו של דבר יש גם אנשים שנפגעים מהחלפת הערכות", מסכמת אלמגור, שעדיין מאמינה כי במקרה שלה ההחלפה בוצעה בתום לב.

תגובת האיגוד האתלטיקה

"לאיגוד האתלטיקה לא הגיעה שום פנייה בדבר הנושא הנ"ל. כל מירוץ המהווה את אליפות ישראל פועל בהתאם לתקנון איגוד האתלטיקה, לפיו ההרשמה למירוצי כביש הינה אישית ומספר החזה והשבב הניתנים לנרשם באופן אישי הם אישיים ואינם ניתנים להעברה.

"מכיוון שהמקרה הובא לפנינו לראשונה, האיגוד יבדוק אותו לאחר שייקבל את כל הנתונים מהגוף שהוסמך למדוד את הזמנים במירוץ. בכל מקרה התקנון מורה, במקרה כזה, כי האדם שרץ בפועל אחרי שקיבל מספר חזה ושבב מאחד המשתתפים האחרים יהיה פסול, ואילו הנרשם שהעביר את מספר החזה שלו והשבב יועמד לדיון משמעתי. העונש הקבוע בחוק במקרים אלה יכול להגיע עד להרחקה מהשתתפות באליפויות ישראל לזמן משתנה, ואם החשוד במעשה מירמה זה אף רשום באיגוד האתלטיקה, עלולות להינקט נגדו עונשים נוספים.

"באופן כללי תופעת החלפת השבב ומספר משתתף במירוצים בהם מעורב איגוד האתלטיקה היא זניחה לחלוטין עד לא קיימת. בכל מקרה מפעיל איגוד האתלטיקה אמצעי בקרה על מנת לאפשר גילוי של מקרים כאלה. מסיבה זו איגוד האתלטיקה מקפיד, בראש ובראשונה, לחלק את מספר החזה והשבב רק לאדם המשתתף עצמו, ולא דרך בני משפחתו, חבריו לאימונים, לקבוצה או לעבודה".

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 ה שם ישמרנו מזילות הספורט  (לת) יונה קורח
  • 13:22
  • 11.12.12

02 תמונה מהפייסבוק הראתה שהמוכרת מפרגנת לרץ ופתאום היא לא מכירה אותו? איציק
  • 13:23
  • 11.12.12

סביר שקנתה את המקום השלישי בצורה זו ונדפקה בגלל הערנות והיוזמה של המתלוננת. לא שונה משליחת נבחן מתחזה לבחינת בגרות, תיאוריה וכו'.

03 לא צריך מרוץ מיוחד לנשים--צריך שויון הזדמנויות. (תארו לכם שבצבא יאפשרו לחיילים להתאמן כמו חיילות--בטח שננצח  (לת) פמחניסט
  • 13:29
  • 11.12.12

04 החלפות מוסר ונצחונות איילת החיילת
  • 15:02
  • 11.12.12

לפעמים האגו גובר על הספורט והיושר וחבל. כאב ראש לבטל ערכת מששתף, אולי צריך לקנוס את מי שעושה דין לעצמו ולמנוע השתתפותו לפרק זמן, ואולי אף לקחת את הצלחותיו בשל אי אמון. ממש כמו לרוכבי האופניים...

05 תחרות, מוסר ומה שנשאר איילת החיילת
  • 15:29
  • 11.12.12

אולי עדיף כאב ראש וטרחה בהחזרת הערכה מאשר בלשות ורמאות במסלולי הריצה? אולי פשוט יותר לקנוס כספית ואפשר גם לקחת חזרה הישגים, תארים ומדליות ואז הכבוד יחזור לתחרויות. להזכירכם בתחרויות האופניים זה עובד והרמה עולה...

06 יש נפגעים נוספים מהמדידה משתתף
  • 15:37
  • 11.12.12

יש רצים שהגיע להם מקום בקבוצת הגיל אבל בגלל טעויות מדידת זמנים נמנע מהם המקום על הפודיום. מדוע הדבר הזה לא מתוקן ?

07 איפה כאן הספורט? הרי מדובר בהונאה לא כך
  • 15:42
  • 11.12.12

תוצאה של שעה ושלושים וארבע דקות לחצי מרתון עבור גבר היא בינונית לחלוטין. בני רץ לראשונה בחייו חצי מרתון והשיג זמן שהציב אותו בשליש הראשון של המשתתפים בגילו, שעה ושלושים ואחת דקות. עבור נשים זהו זמן פנטסטי. חייבים להעניש את הספורטאית שרימתה ולהדיח אותה מתחרויות.

08 לא הבנתי אני רק שאלה
  • 15:48
  • 11.12.12

למה זה כל כך נורא?

09 המארגנים צרכים להיות פתוחים להחלפות Jonas Jensen
  • 15:57
  • 11.12.12

כרץ די קבוע במרוצים שונים אני מכיר את התופעה , קודם כול אם המארגנים היו עוזרים לבצע את ההעברה (אלקטרונית) התופעה אולי היתה נעלמת , בסך הכול אנשים רוצים לקבל את כספם במיקרה שנמנע מהם להישתתף - דרך אגב המחליף עלול להיות איטי מהרץ המקורי.

10 מעשה נבלה  (לת) וגזילת הניצחון (ותחושת הניצחון) של אלו שהגיע להן
  • 16:22
  • 11.12.12

11 אין חדש קשישא
  • 16:22
  • 11.12.12

קישון כתב סיפור דומה בשנות החמישים המאוחרות

12 תגידו, אם תמחשבו את זה יהיה קל יותר להעביר את הרישום? עדה לובלייס
  • 16:29
  • 11.12.12

זה באמת ממש ממש קשה בכרטיסים מנוקבים האלה.

13 סיפור קורע לב על מציאות מחרידה בעולם אכזר נון
  • 17:02
  • 11.12.12

מישהו רץ במקום מישהו או מישהי ומישהי הופיעה במקום כזה ולא אחד מעליו בקטגוריה כזאת ולא אחרת או שכן אחרת, והמישהי לא הכירה או כן הכירה את ההוא שרץ... עוד דוגמה לאנשים שהאנרגיה שלהם מופנית לדברים הנכונים במאמץ על-אנושי לשפר את מצב האנושות.

14 אז...האדון איציק, אתה כנראה כירורג לב ה'
  • 18:07
  • 11.12.12

ובטוח שבהגדרה במילון "הישראלי המכוער" יש תמונה שלך בצד. אין לך מושג, דבר וחצי דבר וכבר החלטת שמכרתי את הערכה כדי לקנות מקום שלישי... מניחה שגם בהגדרה "נשמה טהורה" אתה מצולם בצדודית מחוייכת. אז לא שאני חייבת לך או לכל אחד אחר דין וחשבון מסוג כל שהוא אבל התשובה היא לא. אני לא מכירה את הבחור עד היום ואם היית טיפה'לה יותר יסודי היית מבין שגם כתבתי את זה. ובאמת מה זה בכלל משנה אם הייתי מכירה? אני יודעת איזה תוצאה יעשה? שוב, כנראה אין לך מושג וחצי מושג....אני מהמקרה הזה רק לומדת ומתעצמת. בכל מקרה מקווה שיהיה לך חג אורים שמח ותזכור תמיד שבגלל אמירות כאלה (שלי באמת לא מזיזות כרגע) יכולים להיהרס חיים של אנשים.

15 1:34 זה יפה מאוד, כל הכבוד דני
  • 18:10
  • 11.12.12

התופעה מכוערת, אבל יש לה היגיון כלכלי במרוצים עממיים כמו בית שאן.
זה מעצבן אבל לא צריך להגזים עם הבעיתיות של העניין. אנחנו עדין רוצים שאליפויות ישראל בריצות כביש יהיו גם מרוצים עממיים פתוחים ואנחנו לא רוצים שיבדקו אותנו חוקרי שב"כ כשאנחנו לוקחים ערכה מוקדם בבוקר בבית שאן. מצד שני מי שמתקמצן להפסיד את הרישום שיהיה הוגן ויתן את הערכה רק לרץ מאותו מין ובעל תוצאות נמוכות משלו.

16 כתבה מטופשת. אנשים מוכרים את הערכות שלהם כל הזמן בגלל פציעות ותקלות לא צפויות יובל
  • 19:18
  • 11.12.12

בגלל שאין החזר על רישום למרוץ כשבועיים לפני תחילתו. זה דבר ידוע ומקובל, ובוודאי לא "מגפה". ברובם המכריע של המרוצים לא מדובר באליפויות העולם או בתחרויות רשמיות, ובמידה ויש פרסים כספיים למנצחים מעולם לא קרה שגבר הגיע לדרוש פרס עבור תוצאה שהגיע אליה במסגרת קטגורית הנשים ולהיפך.

כתבה קטנונית של מישהו שאו לא עוסק בריצה, או כל כך אובססיבי לגבי מירוצים עממיים, שמקרה פשוט של החלפת ערכה מוציא אותו מדעתו.

  •   מענה מישהי שרצה
    • 22:27
    • 11.12.12

    יןבל היקר,
    קראתי את תגובתך ולא התאפקתי שלא להגיב.
    ראשיתזו , בית שאן איננו מירוץ עממי. מדובר באליפות ישראל בחצי מרתון.
    שנית, זו תחרות רשמית של איגוד האתלטיקה במסגרתה מחולקים פרסים כספיים.
    שלישית, אני אישית מכירה את הכותב. לא רק שהוא אצן מדהים אלא ספוטאי מדהים.
    רביעית, עושה רושם שאתה אצן עממי שמעולם לא עמד על פודיום ו/או זכה לתואר כזה או אחר . האצנים המקצועיים עובדים חודשים רבים על מנת להגיע להישגים כאלה . בגלל אנשים שחושבים כמוך, ספורטאי העלית שלנו לא זוכים לתהילה ולתמיכה שלה הם ראויים.

  •   כל הכבוד  (לת) אחד שרץ
    • 12:23
    • 12.12.12

17 עשו פיל מעכבר בילבולי ביצים
  • 19:24
  • 11.12.12

כתבה יוצאת דופן לאחר תחקיר עומק מעולה שבו הועלו ממצאים מכיוונים שונים.
ולבסוף כתבה מפי כתב עלום שם שמנסה לבסס את מעמדו...

וכל זה על שום מה?
על איזה ילדון שרץ באיזו תחרות
ואישה ממורמרת בקבוצת גיל הזויה

18 למה טעות טיפשית וחוסר אחריות מצד המארגנים מצדיקה כתבה? רץ ותיק
  • 19:42
  • 11.12.12

אז מה שהייתה טעות, זה מצדיק כתבה?
מה הרעיון שהייתה איזושהיא קונספירציה נגד אלמגור? או נגד נשים באופן כללי?
סתם טעות ארגונית מפגרת מה אין לכם כבר על מה לכתוב?

19 וזה חומר לכתבה? חנן
  • 21:43
  • 11.12.12

מי הקשר לאצנית?..

20 חח.. למקרה הכותרת חשבתי שמדובר ברץ שעבר שינוי מין וניצח  (לת) חוסר מקצועיות בספורט
  • 23:05
  • 11.12.12

21 הבעיה היא הציפ צלם הבית
  • 23:48
  • 11.12.12

חברים הפתרון הוא פשוט מאד, לנסות להחליף ביום המרוץ במחשב של החברה שאחראית על מדידת הזמנים, ואם זה לא מתאפשר להוציא את בציפ הממוקם בצד האחורי של מס החזה, נכון שזה בתום לב, הכתבה מצוינת ומטרתה להעלות את המודעוות של התופעה, הרצות במקרה הזה עובדות קשה באימונים על מנת להתחרות ולזכות בכבוד בפודיום:-)

22 תגובה לכל המלעיזים אחת שרצה
  • 00:12
  • 12.12.12

בדרך כלל אינני נוהגת להגיב אך הפעם, היות והנושא קרוב ללבי בהיותי מתחרה קבועה ופודיומיסטית אני רואה לנכון להשיב ולהבהיר מספר נקודות.
1. עושה רושם כי מרבית המגיבים לא טרחו מעולם לחלוץ את נעלי הבית ולרוץ ולו מטר בודד שכן, אחרת היו מגלים מעט יותר אהדה לספורט הריצה ולמתחרים המקצועיים בפרט.
2. למי שלא הבין, לא מדובר בהחלפה חד פעמית אלא בתופעה אשר מביאה להתעסקות מיותרת של רצים מקצועיים אשר התאמנו חודשים רבים לשם שיפור תוצאתם האישית ועמידה על הפודיום. מי שלא מבין את המשמעויות הללו כנראה שהוא נמנה עם כל אלו המצקצקים את לשונם מול ספורטאנו בתחרויות השונות כולל באולימפיאדה ומתפלאים כיצד לא הבאנו מדליה , מאשימים את כל העולם ואף סמוכים ובטוחים שאם הם היו שם, ההמנון היה מושמע לפחות פעם אחת. (אפרופו מירמור...)
3. גם אם המקרה הספציפי נעשה בתום לב, הכוונתה היתה לטעמי להעלות את המודעות של האצנים העממיים ואלו שלא נוהגים להתחרות רבות לנושא. ועל כך שאפו.
4. רק כדי לסבר את האוזן למי שטען שמדובר בקטגוריה לא מעניינת - אתה רק מוכיח את רמת הבורות העמוקה בכל הנוגע לספורט בכלל ואתלטיקה בפרט. בכל ספורט יש קטגוריות גיל ובחלקם גם משקל (ע"ע ג'ודו). להגיע למעמד של סגנית אלופת ישראל בקטגורית גיל זה כבוד גדול. ויקום האיש שיגיד שלא.
5. אילן גולדמן כותב הכתבה הינו אחד הספורטאים המוכשרים בארץ ופודיומיסט קבוע. אז מי שטען שלא. כדאי שיכנס לשוונג ויבדוק (אלא אם כן הוא לא מכיר את האתר הזה...)
מקווה שהצלחתי להרגיע את הרוחות. חג שמח!

  •   נו בחייך... אחד שמבין
    • 16:53
    • 12.12.12

    עלית לפודיום רק משום שאת... אישה.
    ולא רק שאת אישה, אלא את אישה בקטגורית גיל אשר שייכת לרצים העם החובבנים...
    התוצאה שלך היא בינונית בכל קנה מידה ורק בגלל שאנחנו חיים בישראל אז תוצאה כזו מצליחה לצוץ מתוך הביצה.

    לכי חכמה גדולה להתחרות במרתון באירופה, נראה אם מישהו בכלל יניד עפעף על זמן שכזה.
    הצחקת אותי ובניו על האש.

    בג'ודו המקרה שונה לחלוטין ואין שום שום שום קשר בין קטגורית המשקל לבין המקרה הפתטי שלך.

    עיתון מכובד כמו הארץ בושה שמפרסם כתבה כזו המהווה בזבוז גמור של דיו וירטואלי.

23 עם כל הכבוד שירה
  • 09:40
  • 12.12.12

עם כל הכבוד, ויש כבוד, המארגנים צריכים לטפל בבעיות מסוג אלה מראש, ולאפשר החלפות בתנאים כאלה. זה לא הוגן שאדם שנפצע או פשוט לא יכול היה להשתתף והצליח למצוא מחליף לא יוכל להחליף את הערכה באישור. אם זה לא חוסר גמישות של המארגנים, חוסר ארגון, או אפילו רע מזה - תאוות בצע מסוימת, אני לא יודעת מה זה. בן זוגי רץ וכבר יצא שלא היה יכול להשתתף - וכל סיטואציה כזו זה מאות שקלים שהלכו לפח. זה אמנם יעלה למארגנים כמה אלפי שקלים (כי במקום לקנות ערכה חדשה "תמוחזר" אחת קיימת, וסביר להניח שלא יהיו הרבה כאלה כי זה מאמץ מסוים למצוא מחליף ברגע האחרון) אבל יחסוך הרבה בעיות והרבה כסף למשתתפים שמוציאים כמה מאות שקלים מדי כמה שבועות על מירוץ כזה או אחר. בהצלחה

שיעשו לכם את הטריאתלון

חליפה
בצבע אדום או כחול, עם השם שלכם, עם שם קבוצתכם או מה שבא לכם. לעשות טריאתלון עם חליפה מיוחדת פשוט עושה את ההבדל. במקום שתצאו מהמים ותתקשו ללבוש את הבגדים על הגוף הרטוב, פשוט תגיעו עם חליפת טריאתלון one piece שתחסוך מכם את הטרחה. החליפה הידרודינמית, אירודינמית, צמודה, נוחה ולזכותה ייאמר שחוללה מהפכה בעולם הטריאתלון. ובאשר לצנעת הגוף (של נשים וגברים כאחד), לא עוד בגדי ים חושפניים אלא ביגוד שעוטף ויש שיאמרו אף "אוסף" ומחטב
לעשות טריאתלון עם חליפת one piece מיוחדת פשוט עושה את ההבדל
אירובר
בדיוק יצאתם מהמים ואתם כבר מתים לשרוף את מסלול האופניים? אין ספק שזה יהיה מהנה ואולי אף מהיר יותר עם אירובר (המחובר לכידון). במקום שתשבו זקופים ותספגו את התנגדות הרוח בעת הרכיבה, האירובר יאפשר לכם ״לשכב״ בתנוחה אירודינמית ולהתרכז בדיווש בלבד. הוא גם יאפשר לידיים שלכם לנוח לאחר שחתרו במרץ במהלך השחייה. מלבד התחרויות, אין ספק שתגלו כי האירובר הוא גם כלי עזר נהדר באימונים מישוריים
האירובר, שמחובר לכידון האופניים, יאפשר לכם להתרכז בדיווש ולתת מנוחה לידיים העייפות
רצועות לצ'יפ ולמספר החזה
לכל משתתף מוצמד צ'יפ שמלווה אותו לכל אורך התחרות, ומספק קריאת זמנים לכל מקטע (באמצעות שטיחי מדידה עליהם עוברים). להבדיל מתחרויות הריצה, בהן הצ'יפ נמצא על שרוכי הנעליים, בטריאתלון הוא ממוקם על הקרסול. בשל העובדה שהוא "שוחה" עמנו, יש חשיבות לאיכות הרצועה, אחרת תסיימו את התחרות עם חתך/כוויה כתוצאה מהחיכוך. דאגו לרצועת גומי ייעודית שתמנע מכם את הסבל המיותר. ומה באשר למספר החזה? למרות שמו, עליו להיות על הגב בעת הרכיבה, ובכיוון הנגדי (על החזה/בטן) בזמן הריצה. חברו את המספר באמצעות סיכות ביטחון לרצועת גומי אותה תוכלו לסובב במעבר מענף לענף. גם כאן ישנן רצועות ייעודיות, אך גם "גומי תחתונים" פשוט יעשה את העבודה
דאגו לרצועה איכותית עבור הצ'יפ ומספר החזה וכך תימנעו מחתכים וחוסר נעימות
וזלין
שוב בחיכוך עסקינן. מאחר שעוברים היישר מספורט ימי להמשך פעילות בחוץ, מומלץ מאוד למרוח וזלין על האזורים הבעייתיים, כמו בית השחי ובין הירכיים (למי ששוחה עם בגד ים ולא עם חליפה). מקומות חיוניים נוספים הם פנים נעל הריצה, במידה שתנעלו אותה ללא גרביים - באזור שמעל העקב עד קצה הנעל מאחור, קצה הלשונית ואזורי המגע עם האצבעות, הבוהן והזרת. שכבה דקה תעשה את העבודה
מאחר שעוברים היישר מספורט ימי לרכיבה, מומלץ מאוד למרוח וזלין על האזורים הבעייתיים
שרוכי גומי ושרכנים
תמיד האמנתם שיש לכם שתי ידיים שמאליות? הטריאתלון הוא לא המקום לאושש זאת. השריכה היא פעולה מוטורית עדינה שיהיה קשה לבצעה בהצלחה כשמגיעים תשושים ובדופק גבוה לאזור ההחלפה. לעתים כפות הידיים ממש מאובנות. הצטיידו בשרוכי גומי ושרכנים (סטופרים) ייעודיים למטרה והכינו אותם מבעוד מועד על הנעליים במקום השרוכים הרגילים. באופן כזה תוכלו להשחיל את כף הרגל ללא שהות מיותרת. חוץ מהזמן היקר, תחסכו גם לא מעט עצבים
כשמגיעים תשושים לאזור ההחלפה, קשה לשרוך את הנעליים. הצטיידו בשרוכי גומי ושרכנים ייעודיים






נכתב על ידי חלי רוזנשטיין ואילן גולדמן

יש לכם סיפורים על תחרויות בהן השתתפתם?
רוצים לספר לנו על הענף בו אתם פעילים? מעוניינים בעוד טיפים? יש לכם שאלות לצוות המומחים שלנו? שלחו לנו את הסיפורים והשאלות למייל sport@haaretz.co.il או בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"








6.12 | ריצה | מירוץ הלפיד בבקעת הירדן
7.12 | ריצה | אליפות ישראל בחצי מרתון
7.12 | אופניים | גראן פונדו מכתשים
7.12 | טריאתלון | טריאתלון אילת
12.12 | ריצה | מירוץ הלפיד
14.12 | ריצה | מירוץ עמק חפר
21.12 | ריצה | מירוץ להבים
21.12 | אופניים | מירוץ בית שאן
28.12 | ריצה | מירוץ הוד השרון
28.12 | ריצה | מירוץ התחתונים
10.1 | ריצה | מרתון טבריה