ריצה ל-1,500 מטרים היתה בעבר מבחן הכושר המקובל לבנות הישראליות בחטיבות הביניים. כדי לקבל ציון "עובר", חייבות היו הנערות לעבור את המרחק בזמן מהיר מ-10:32 דקות. בשביל ציון "טוב", נדרשו לרדת מ-8:40, ולמען תואר "מצטיינת", משרד החינוך דחק בהן לעשות זאת ב- 6:55 דקות ומטה.

למרות שג'ין דפרנו חגגה לא מזמן את יום הולדתה ה-76, הפנסיונרית הקשישה ולבנת השיער מאטלנטה כנראה היתה משאירה אבק אפילו ל"מצטיינות" שבהן. מבט על טבלאות שיאיה המפורסמים – אשר רובם נקבעו אחרי שמלאו לה 70 שנה - מגלה כי כשקבעה את שיא העולם בריצת המייל המפורסמת (1.6 ק"מ), דפרנו עשתה זאת בזמן של 6:47 דקות. אם הייתה תלמידת תיכון ישראלית, משרד החינוך היה צריך לשקול להעניק לה תואר "עילוי ספורטיבי".

לפני מספר חודשים, הסבתא המהירה בעולם שוב הצליחה לשכתב את טבלת שיאי העולם, הפעם כשקבעה 6:58 דקות בריצת המייל, וריסקה את השיא הקודם לקבוצת גילה (75-79) ביותר מ-40 שניות. על פי פרשני ריצה בכירים, הישגיה של האשה שגדלה בחווה באיווה וגילתה את הריצה רק כשהיתה בת 45, מדהימים וגורמים לתוצאותיו האל-אנושיות של יוסיין בולט להחוויר. בחישוב ששקלל את הישגיה של דופרנו מול גילה, נקבע כי שיאה האחרון לריצת המייל, שווה ערך לזמן של 4:00.23 דקות. מה זה בעצם אומר? שאת שיא העולם הנוכחי לנשים - השייך לספורטאית הרוסיה, סבטלנה מאסטרקובה - הפנסיונרית היתה אמורה לחלוף ביותר מ-11 שניות.

"אנשים חייבים להבין כי רצים (מבוגרים) שקובעים שיאים שכאלו הם הדובדבן שבקצפת", מנסה ג'ו פריל, מאמן סיבולת בכיר ומחברם של עשרות ספרי ריצה, להסביר תופעות ספורט חריגות כמו תוצאותיה של ג'ין דפרנו. "כדי לקבוע את הזמנים הטובים בעולם לגילם, אותם ספורטאים חייבים להיות מאומנים היטב אך חשוב מכך - להיות מבורכים בגנטיקה יוצאת דופן".

לטענתו של פריל, מבול שיאי הריצה החדשים שהעולם רואה בקטגוריות הגיל 60-80, קשור באופן הדוק לבום הריצה שפקד את ארה"ב בשנות ה-70 וה-80, אז נשים רבות כמו דופרנו גילו את התחום. "עכשיו אותם אנשים שהחלו לרוץ לפני 30 ו-40 שנה הם אלה שמכתיבים את השיאים", הוא פוסק. מצד שני פריל כבר מתריע: "השיאים שלהם לא יחזיקו מעמד זמן רב". המאמן סבור כי דור הרצים הבא כבר דופק על הדלת.

עד שזה יקרה, דפרנו ובעלה הפנסיונר, ביל, מנצלים כמעט כל תחרות בה הם משתתפים כדי להמם את העולם ולהשאיר אבק לכל מי שיעז להתמודד מולם. "רק באוגוסט האחרון, ג'ין קבעה את שיא העולם לגילאי 75+ בריצה ל-400 מטר (1:22 דקה)", מספר ביל, "מה שכל כך מדהים בזה, הוא שבדיוק חודש לאחר מכן, היא גם הפכה לשיאנית העולם במרחק ה-800 (3:07 דקות)". מאחורי הפרגון הבלתי מתפשר לאשתו, מסתיר ביל שישה שיאי עולם שקבע בעצמו, שניים מתוכם בקרב רב.

"כשאתה רואה אותם רצים ביחד, מרחוק אתה יכול לחשוב שמדובר בזוג תיכוניסטים", כותב פיל קמפבל, מאמן ומחברם של מספר ספרי ספורט אמריקאיים, "בכל פעם שאני מסתכל עליהם אני לא יכול להימנע מלחשוב על אבי שנפטר מהתקף לב בגיל 50. הם נתנו לי את המוטיבציה להפיץ את המסר, עד כמה הספורט חשוב לאנשים מבוגרים".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

"האימונים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי", מספרת דופרנו הקשישה. אך בניגוד למה שרבים עלולים לחשוב, המורה שהחלה לקחת את אימוניה ברצינות רק כשהיתה בת 50, אינה מקדישה להם זמן רב. הסוד שלה טמון לדבריה, ב-10 מייל (16 ק"מ) שבועיים של ריצה, כולל חימום ושחרור. "אני רצה הרבה פחות ממה שנהגתי לפני 5 שנים", היא חושפת, "זה לא משהו שתמצא בספרים, אבל משום מה זה עובד בשבילי".

כשהיא במרחק נגיעה מגיל 80, מקדישה דופרנו הכחושה את מרבית זמנה לתרגילי חיזוק ומשקולות עם מאמן צמוד, שיעורי ספינינג, פילאטיס וריצה במים עמוקים. "אני באמת מאמינה שבשנים האחרונות החיזוקים עזרו לי להימנע מפציעות", היא אומרת, "לדעתי, בזכותם איבדתי רק 10-11 שניות בריצת המייל". אגב, כשהייתה בת 51, תוצאת המייל של דופרנו הייתה 5:29 דקות.

כיום, בשביל לחדד את מהירות הריצה ,דופרנו מגיעה לאצטדיון אתלטיקה פעמיים בשבוע. שם, על הדשא הרך ("אני מאמינה שמשטחים קשים מזיקים לשלד"), היא תצא לספרינטים מתפרצים של 25-75 מטר "שלא יביישו אנשים שצעירים ממנה בעשרות שנים", אומר מאמנה. בשיא האימון, תבצע הסבתא הגברות קצב לאורך 300 מטר שילוו ב-5 דקות התאוששות, או שלושה מקטעים של מייל במהירות גבוהה.

על פי התיאוריה של פריל בנוגע לדעיכה בביצועים לעת זקנה, דופרנו עושה בדיוק את מה שצריך כדי להישאר הרצה המהירה בעולם לגילה. "אם אתה מתאמן לאט יותר, או לחילופין עובד על מרחקים ארוכים יותר, הסיכוי שתחווה ירידה חדה בביצועיך בכל עשור לחייך, עולה", הוא טוען. לדבריו, הסוד לשימור מהירות במהלך תהליך ההזדקנות, תלוי לחלוטין בתחזוק היכולת האירובית – כלומר באמצעות ריצה עצימה למרחקים קצרים ועבודה על המהירות.

לדופרנו זה בהחלט מתאים. בניגוד גמור לטרנד המרתון שסוחף את עולם הריצה , מסתפקת הסבתא מאטלנטה בתחרויות ל-5 ק"מ, "אליהן אני בעיקר מגיעה כדי להתערבב". לא תצליחו לשכנע אותה לזוז מטר יותר. "אני רצה כדי לראות מה אני יכולה לעשות עם הגוף שלי. רוב הנשים שהתחילו לרוץ אתי כבר פרשו מזמן. זה מדהים אותי שאני מצליחה עדיין מצליחה להוציא מהגוף שלי כאלו תוצאות". ומה הטיפ המנצח שלה? "היו חכמים ותקשיבו לגוף שלכם. תזוזו כל הזמן ותקפידו להיות מאושרים ממה שאלוהים נתן לכם".

 צפו בדפרנו שורפת את המסלול: