השבוע לפני 25 שנה

8.9.87 "להרבה שחקנים בנבחרת בא להקיא כשהם שומעים את השם מיקי ברקוביץ'. אני לא חושב שהנבחרת זקוקה לו כדי לעלות מדרג ב' ואם הוא יחזור לנבחרת אחרי דברים אלו, אני לא אשחק בה". הדובר הוא לא פחות מאשר דורון ג'מצ'י במהלך אליפות אירופה באתונה ביוני 1987, שהגיב לדברים קשים לא פחות שאמר ברקוביץ' נגד המאמן צביקה שרף והנבחרת כולה.

אלא שהוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל חשבה אחרת. אחת המסקנות שלה מכישלון הנבחרת - מקום 11 ולפני אחרון - היתה שלא צריך היה לשחרר את ברקוביץ'. חודשיים לאחר מכן, בגיל 33 ולאחר שכבר הודיע במסיבת עיתונאים במלון רמת אביב על פרישה מהנבחרת, הוחזר ברקוביץ' לסגל לקראת טורניר מוקדמות אליפות אירופה. הוא אמנם הספיק להשלים עם ג'מצ'י, אבל היחסים המתוחים בין השניים העיבו על המוראל. יממה לפני היציאה לפלאבן, בולגריה, קבל ג'מצ'י על כך שכקפטן הנבחרת לא יידעו אותו שברקוביץ' טס ליומיים לצורך עסקים ויפגוש את הנבחרת באמצע הדרך במינכן.

את ההכנות של הנבחרת ליווה גם משבר עם הקבוצות, ובייחוד מכבי תל אביב, שהתכוננו לעונה החדשה ודרשו לקבל את השחקנים לאימונים. ג'מצ'י וברקוביץ' דהרו בכביש כדי להספיק לאימוני הבוקר של הנבחרת ביד אליהו ושל מכבי בבית הלוחם. נדב הנפלד ועופר פליישר טסו כל יום לגליל, תומר שטיינהאור ועדי גורדון - שלבסוף שוחררו - עשו כל יום את הדרך על כביש 2. גם המאמן החדש משה ויינקרנץ אימן במקביל את הפועל תל אביב.

גם ההכנה עצמה היתה עצלה למדי. הנבחרת לא יצאה למחנה הכנה בחו"ל והסתפקה במשחקי אימון מול לוורקוזן שהגיעה לארץ, נבחרת חיפה ובית"ר ת"א. לוויינקרנץ כלל לא מונה עוזר והוא לא עשה סקאוטינג על היריבות. את בולגריה ופינלנד ניצח כעוזר המאמן של שרף בטורניר חצי הגמר במאי 1986 בליאז', אבל על נורווגיה - לדבריו - לא היה לו שום מידע.

ערב היציאה לפלאבן התעורר גם ויכוח כספי. כמה ימים קודם לכן אמנם החליטה נשיאות האיגוד על הקמת קרן דרכה יועבר כסף לשחקנים - 100 דולר למשחק ו-500 דולר עבור העפלה לשלב הבא - אבל זה לא סיפק את ג'מצ'י, שטען כי המתאזרח לוואן מרסר מקבל תשלום. הוא אף הודיע כי לא יטוס עם הנבחרת, אבל בזכות התערבות של יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי חזר בו והמשיך לשמש כקפטן.

כמובן שכל הבעיות מסביב מנעו מהנבחרת להתרכז במשימה החשובה. לפני הטורניר בדרג ב' נאלץ ויינקרנץ לשכנע שהיריבות מסוכנות. "גם אם על הנייר נראים המשחקים קלים מדי, צריך להתייחס אליהם במלוא כובד הראש", אמר, אבל לא ממש הצליח. דווקא הפתיחה הנהדרת מול פינלנד, 2-17, גרמה לשאננות. ישראל עוד הוליכה בהפסקה 43-53 ובהמשך 68-83, אבל הגנה מחפירה והיעדר לחימה גרמו לריצת 0-10 של הפינים, שעלו ל-96-101. שתי שלשות של ג'מצ'י, שקלע 42 נקודות, צימקו ל-103-102, אבל אבי מאור - שנשאר כגבוה יחיד לאחר יציאתם בחמש עבירות של מרסר והאווי לאסוף - ספג סל וביצע עבירה בדרך להפסד מביך 106-102.

"כשראיתי את הגאווה והביטחון של הישראלים בחימום התחלתי להאמין שזה אפשרי", אמר סאקארי פיקונן, שקלע 40 נקודות. המאמן סארינן הרו הודה: "שמחנו לקבל את ישראל במשחק הראשון, כי הם לא ידעו עלינו כלום ואנחנו ידענו עליהם הכל. התחלנו להתאמן מחודש מאי ועשינו 14 משחקי הכנה".

למחרת מול בולגריה ספגה ישראל שלשת שוויון מאיוון צ'קוב, 10 שניות לסיום, אבל ארי רוזנברג סחט עבירה שתי שניות לסיום, עמד בלחץ והנבחרת ניצחה 90-92. מרסר, שקלע 24 נקודות, נפצע בגב ונעדר מהמשחק האחרון מול נורווגיה. ישראל הסתדרה בלעדיו וניצחה 74-95 עם 33 נקודות של ברקוביץ' ו-25 של לאסוף, אבל ההכרעה על העלייה לטורניר חצי הגמר נפלה במשחק בין בולגריה לפינלנד.

ישראל היתה זקוקה לניצחון של פינלנד או לניצחון של בולגריה בשש הפרש ומעלה. אלא שהבולגרים הצליחו לנצח רק בשלוש נקודות, 98-101, ועלו יחד עם הפינים לשלב הבא. ישראל נפלה לראשונה בהיסטוריה לדרג ג', ונעדרה מאליפות אירופה בבלגרד ב-1989 אחרי 15 טורנירים רצופים (מאז 1959).

"מה שבולגריה ופינלנד עשו בשלב מסוים, שכל צד ביקש להשיג את התוצאה הנוחה בשבילו, היה לגיטימי", סיכם ויינקרנץ, "הבעיה שלנו לא היתה המשחק הזה, אלא המשחק הכושל והמאכזב מול פינלנד. כאן הרגשתי כי השחקנים, למעט מרסר, סבלו מחוסר אכפתיות בלתי מובנת. האכזבה גדולה מדי והסבל גדול מנשוא".

"זו מכה קשה לכדורסל הישראלי. היינו שאננים או שלא התייחסנו לפינים ברצינות", הוסיף לאסוף, "ניסינו אחר כך לתקן, אבל זה היה מאוחר".

ויינקרץ היה זה ששילם את המחיר ורלף קליין קיבל את תפקידו כמאמן הנבחרת, אך לא הצליח להוביל אותה גם לאליפות אירופה הבאה. שרף הוחזר והעלה את הנבחרת לאליפות אירופה ב-1993, ומאז היא רשמה עשרה טורנירי גמר רצופים. נקווה שהרצף לא ייקטע בשבוע הבא.

השבוע לפני 57 שנה: גביע אירופה לחלוצות

4.9.55 את ההצעה העלה היומון הצרפתי "ל'אקיפ", שכתבו התרשם ממפעל דומה בדרום אמריקה. את האישור נתן קונגרס אופ"א באפריל 1955. חמישה חודשים מאוחר יותר, הפך החזון למציאות. שלב בתים עוד לא היה ואנגליה לא שלחה נציגה, אבל ההתחלה לא היתה צנועה: 16 קבוצות הופיעו בשנתו הראשונה של גביע אירופה לאלופות, לרבות אלופות ספרד, איטליה, צרפת, פורטוגל ויוגוסלוויה.

היו אלו שתי האחרונות שעלו למשחק ההיסטורי, הראשון בתולדות המפעל. המשחקים פוזרו על פני ימים רבים, כך שהמפגש בין ספורטינג ליסבון לפרטיזן בלגרד היה היחיד באותו ערב. והוא לא איכזב. 30 אלף צופים בליסבון חגגו בדקה ה-14 כשז'ואאו מרטינס כבש שער היסטורי, אך ראו את מילוש מילוטינוביץ' עונה בצמד. חואקים אלמיידה השווה, סטייפק בובק החזיר את היתרון לאורחים ו-12 דקות לסיום שוב כבש מרטינס כדי לחלץ 3-3.

בגומלין, חמישה שבועות אחר כך, הבקיע מילוטינוביץ' רביעייה והוביל את פרטיזן לניצחון 5-2 ולרבע הגמר. שם כבר תעצור אותה האלופה שבדרך, ריאל מדריד.

אמיר ענבר