“לנצח את מכבי זה חלום גדול, אבל הסיכוי לממש אותו קטן מאוד”, סבור רמי כהן, יו”ר הפועל תל אביב, לקראת הדרבי הערב ביד אליהו (20:45, ספורט 5). מבחינת כהן, “עצם העובדה שאנחנו בליגת העל לאחר שהתחלנו בליגה החמישית היא הישג. גם פתיחת העונה הטובה היא הישג”. חברו להנהלה, נמרוד בוכמן, מוסיף: “העובדה שהצלחנו להעלות את כמות הכרטיסים לדרבי שמגיעה לאוהדים שלנו מ-450 ל-750 היא סוג של הישג, עליו נאלצנו להילחם לא מעט”. כל מי שקשור להפועל תל אביב גם יאמר כמובן כי “העובדה שאנחנו קבוצה מקצוענית בבעלות ובניהול אוהדיה היא ההישג הכי גדול”.

רבים אפוא הישגיו של הפרויקט שהחל כ”הפועל אוסישקין” ומביא עונה למשחקים הביתיים בראשל"צ כ-2,300 צופים, יותר מבימי אוסישקין העליזים. ההישג רק מועצם לנוכח התחושה שאין בליגת העל עוד קהל רועש, צבעוני ומחויב כל כך. העובדה שהפועל נאלצת להתמודד עם “שני זרים וחצי” ומתבססת על קאדר עמוק של ישראלים, אף היא מחזקת את תחושת ההישג בפרויקט המרשים. “אנחנו עם שחקנים שרצים אתנו כבר כמה שנים, בניגוד לכל קבוצות הליגה שאצלן אין המשכיות. גם זה מחזק את תחושת ההזדהות והחיבור עם הקהל, בנוסף כמובן ליכולת שלנו לבנות משהו איכותי לכמה שנים”, מוסיף המנהל המקצועי, אורי שלף. אגב, גם מנהל מקצועי בשכר זו משרה שכמעט אינה קיימת בכדורסל הישראלי, לרבות במכבי תל אביב. גם זה סוג של חידוש מרענן, ובעיקר חשוב, שהוסיפה הפועל.

אך למרות כל ההצלחות וההישגים הללו, וחרף פתיחת עונה טובה שכללה ניצחון במלחה וניצחון יוקרתי על מכבי ראשון לציון, עדיין קיימת בקרב אנשי הפועל תחושה כי לא מעט תלוי על בלימה. “ראשית, אנחנו במצב כלכלי לא קל בכלל”, פותח כהן, “הצלחנו לגייס תקציב של 5.5 מיליון שקל, מהנמוכים בליגת העל. אבל בניגוד כמעט לכל הקבוצות, אנחנו נאלצים לעשות זאת ללא עירייה תומכת, בלי מגרש ביתי ‏(הפועל מארחת בבית מכבי בראשל”צ, י”ב‏) וכמובן גם בלי בעלים פרטי, שבדרך כלל מזרים 1.5 מיליון שקל מהכיס כל שנה”.

כהן טוען כי הוא מצוי במשא ומתן עם כמה משקיעים פרטיים. “לא מדובר באנשים שישימו מיליונים, אבל אולי מאות אלפים”. המחשבה היא ליצור שותפות. “בנושאים כמו תקציבים, החתמת שחקנים וכיוצא בזה, אולי הבעלים יהיה דומיננטי. בכל הנושאים כמו כרטיסים, מחלקת נוער ושמירה על הערכים והסמלים, האוהדים יתנו את הטון”. מתן נאור, קפטן הפועל, בספק אם “קבוצה בבעלות פרטית יכולה לעשות את הדברים שהפועל עושה היום. הדבר שמייחד אותנו הוא בעלות האוהדים, וזה גם הדבר שמאפשר לנו לשים דגשים שלא שמים בקבוצות אחרות”.

אלא שגם נאור מודע לקשיים הכלכליים ואף סבור כי “בלי בית להפועל, אין ממש סיכוי להמשיך להחיות את הפרויקט הזה עוד הרבה זמן. הקבוצה חייבת אולם ביתי וצריכה אותו כמה שיותר מהר. זה גם מכשיר כלכלי הכרחי כדי לחזק את הקבוצה מכל הבחינות האחרות. זו בסופו של דבר קבוצה תל אביבית, ולא הגיוני שתמשיך לארח בראשל"צ עוד הרבה שנים”.

כולם בהפועל עדיין ספקנים בנוגע לתכנית שיוצאת מכיוון העירייה בנוגע לאולם ביתי שיהיה מוכן תוך שנה וחצי-שנתיים. אלא שגם אם ייבנה אולם, וגם אם יצטרפו ספונסרים, ואפילו אם יימכרו 3,000 מנויים, גם האופטימים בין אנשי הפועל לא רואים את התקציב מגיע ליותר משלושה-ארבעה מיליון דולר, קצת פחות מתקציבה של הפועל ירושלים בשנים האחרונות. “גם בחלומות הכי ורודים שלנו מכבי תמשיך להעמיד תקציב של 20 מיליון דולר”, מסביר בוכמן, “לכן אף פעם לא תהיה כאן תחרות אמיתית אם לא ישתנו דברים יסודיים במבנה הכדורסל הישראלי”.

כתבות ועדכונים נוספים לקראת הדרבי בפייסבוק של "ספורט הארץ"

וזו למעשה הדילמה שניצבת בפני אנשי הפועל. האם להגביל את האידאולוגיה שלהם למצב הנוכחי, קבוצה בבעלות אוהדיה ששמה דגש על חיבור לקהילה וקידום הכדורסלן הישראלי, או להרחיבה לכדי מחאה. אולי אף מהפכה עם דרישות לתקרת שכר ולהגבלת זרים.

“אני לא מאמין שזה יקרה, כי ליותר מדי אנשים בכדורסל הישראלי אין אינטרס שזה יקרה, לצערי”, טוען נאור. שלף, המנהל המקצועי, סבור כי “תקרת שכר אינה דבר ריאלי ולדעתי גם לא מוצדק. לא צריך להעניש קבוצות שמסוגלות לגייס כסף. המאבק על צמצום כמות הזרים חשוב ולדעתי להפועל יכול להיות תפקיד חשוב בנושא. כבר עכשיו יש לנו פחות זרים, אבל זה לא חוכמה שכל יתר הקבוצות משחקות עם ארבעה. במצב הזה, גם אנחנו צריכים לשחק עם ארבעה כדי להתחרות”.

רמי כהן חושב כי “במצבנו קשה לנו מאוד להילחם על הדברים המאוד חשובים האלה, כמו הגבלות שיעזרו לתחרותיות. הרי אנחנו פועלים בליגה הכי לא תחרותית בעולם הספורט. זה מצב שברור שצריך לשנותו. אבל אנחנו כן מתחילים להילחם בזה, גם אם בקטן. העלנו דרישה שמשחקי הגמר בליגה ובגביע לא ייערכו כל שנה ביד אליהו. אנחנו כבר עושים מעשים, אבל אני מודה שקשה לנו לבצע שינויים גדולים כאשר אנחנו עדיין נלחמים על חיינו הכלכליים הבסיסיים. זה כמו מישהו שבקושי יש לו מזון לשרוד, והוא נלחם למען זכויות אדם. אבל ברור שהמאבק הזה מאוד חשוב ולדעתי הוא גם יתקיים יום אחד. לא סתם קוראים לקבוצה בפורומי האוהדים ‘משמרות המהפכה של אוסישקין’”.

בוכמן, שהוליך את המחאה בכדורגל נגד אלי טביב והיה גם ממובילי המחאה החברתית ב-2011, טוען: “למדנו מניסיון העבר שכדי לבצע מחאות מצליחות צריך לרתום הרבה מאוד גופים. את המאבק למען השוויוניות והתחרותיות בכדורסל הישראלי לא תוכל הפועל תל אביב לעשות לבד. נצטרך לרתום אלינו קבוצות נוספות ולעבוד עם המוסדות, התקשורת ועוד גורמים שיעזרו לזה לקרות. אולי אנחנו עוד רחוקים מהיום שזה יקרה, אבל לדעתי לא הגיוני שהפועל תל אביב החדשה, קבוצה שהוקמה כסוג של ארגון אידאולוגי, לא תילחם נגד הדברים שהורסים כאן את הכדורסל כל כך הרבה שנים.

"נכון שהמטרה הראשונה היא להיות קבוצה מצליחה בליגת העל, אבל כדי שבאמת יהיה לדבר הזה תוחלת וקיום צריך ליצור מציאות יותר טובה בכדורסל הישראלי. בשביל זה אולי צריך שהפועל תנהיג את המחאה הגדולה. זו שתוביל למהפכה”.