"ביום ראשון שעבר שיחקנו בקובנה, בשני בערב חזרנו לצ'כיה, בשלישי בבוקר טסנו לקייב, שיחקנו ברביעי, בחמישי בערב חזרנו הביתה, בשישי קיימנו משחק ליגה, בשבת היה לנו חופש, היום היחידי בשלושת השבועות האחרונים. בראשון היה אימון, בשני משחק קשה בבית וברביעי (הערב) אנחנו משחקים נגד הפועל ירושלים".

המסלול שמתאר מאמן נימבורק, ננו גינזבורג, נשמע מתיש במיוחד. כל המשחקים, כל הנסיעות. עכשיו קחו בחשבון דבר נוסף: לא מדובר רק ב-11 הימים הללו. "זה המשחק ה-30 שלנו העונה", מסביר גינזבורג, "בעונה שעברה היו לנו 28 טיסות ו-82 משחקים. השנה נשחק קרוב ל-80, יותר מכל קבוצה באירופה. אנחנו היחידים באירופה שמשחקים בשלושה מפעלים. משחקי הקבוצות הרוסיות בליגת VTB נחשבים גם לליגה הרוסית.
הליטאיות ב-VTB משחקות בליגה הליטאית רק בחוץ. רק אנחנו מטורפים. לפני שנתיים, כששיחקנו בליגה האדריאטית, הגענו לליגה הצ'כית באיחור. עכשיו האיגוד לא מסכים".

ספק אם הליגה הצ'כית תורמת משהו לנימבורק. היא ניצחה בכל 15 משחקיה במסגרתה, 14 מהם בהפרש דו-ספרתי. "בליגה יש 5-4 קבוצות ברמה טובה, הן ניצחו בשנים האחרונות קבוצות ישראליות. הפער התקציבי בינינו לבינן הוא כמו הפער בין הפועל ירושלים לשאר הקבוצות בישראל, חוץ ממכבי", אומר גינזבורג.

ליגת VTB היא סיפור אחר. מאזנה של נימבורג עומד על 8-3  "זו הליגה השנייה בטיבה באירופה. יש בה חמש קבוצות שמשחקות ביורוליג ושמונה ביורוקאפ. חמש משמונה הקבוצות שהגיעו בעונה שעברה לרבע גמר היורוקאפ (כולל נימבורק) שיחקו ב-VTB. כל השחקנים בליגה מרוויחים סכומים מטורפים. אנחנו משחקים שם שנתיים, ועם תקציב נמוך מסתכלים לכל הגדולות בלבן של העיניים".

התקציב של נימבורק עומד העונה על שני מיליון יורו. למרות חילופי משמרות, הקבוצה עושה עד כה דרך יפה מאוד. ערב המחזור האחרון בשלב הבתים ביורוקאפ, מדורגת נימבורק בראש בית 1. "התקציב שלנו מצחיק בהשוואה לבודיוולניק, 7 8 מיליון יורו. שמעתי שהתקציב של ירושלים גבוה בהרבה משלנו (כ-20 מיליון שקל). לפרינאי תקציב קטן יותר, אבל יש להם צעירים שבשנים הבאות יגיעו לרמות הגבוהות".

בסיבוב הראשון הביסה נימבורק את ירושלים במלחה 61-78. הערב, למרות שמדובר במשחק ביתי, גינזבורג יודע שיהיה קשה יותר. "כישרון היה שם כל הזמן, אבל הם נראים הרבה יותר מחוברים, משחקים ביחד. אנחנו מגיעים אחרי עומס משחקים ובלי אדריאן אייברמס, שעזב לפני שבוע".

זו העונה השלישית של גינזבורג (49) בנימבורק כמאמן ראשי. לפני כך שימש ארבע שנים כעוזר של מולי קצורין. הוא עצמו הביא מישראל עוזר ומאמן כושר, אורן עמיאל ואור שוורץ. "אורן עושה עבודה מדהימה. אנחנו שני אנשים וחצי בצוות המקצועי, שמשחקים שלוש פעמים בשבוע ומתמודדים מול צוותי סקאוטינג של 8-7 אנשים", אומר גינזבורג.

בקיץ בחר להישאר למרות הצעות מרוסיה ואוקראינה. "הכסף שם היה הרבה יותר גדול, אבל המקומות לא יציבים. בדיעבד עשיתי בשכל. ראיתי מה קרה לאותן קבוצות השנה". בישראל שמו מוכר פחות, אולי מפני שבניגוד למאמנים אחרים שיצאו לאירופה, הוא לא עשה לפני כן דברים גדולים בארץ. "ננו אחד המאמנים הבכירים בישראל", טוען קצורין, "הוא עושה עבודה נהדרת ובנימבורק מאוד מרוצים ממנו. הוא צנוע ושקט, אין לו עיתונאים, תומכים ויחצ"נים. לכן בארץ פחות מכירים אותו".

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

הניצחון המשכנע במלחה לא עשה יותר מדי לגינזבורג. התדמית ביבשת חשובה לו יותר. "כשאתה מנצח, אתה לא מסתכל מה זה עושה בישראל, אלא אם המועדון שלך מרוצה ואם זה מקדם את המעמד שלך באירופה. אם תשאל את החבר'ה הישראלים שמאמנים או אימנו בחו"ל אם לאמן קבוצה באירופה או את ירושלים, הם יילכו על אירופה".

למרות שאיפתו להתקדם, הוא לא מכוון למטרה ספציפית, גם לא יורוליג. "אנחנו משתתפים כבר שנתיים במוקדמות, אבל הקבוצה לא ערוכה לשחק ביורוליג. אולי בשנים הבאות הם ירצו. לפני שנה, אחרי שניצחנו את חימקי והגענו למשחק מכריע מול שרלרואה, קיבלתי הודעת טקסט מהיו"ר: 'כל הכבוד, אבל תיזהר כי הנשיא בלחץ'. אני מאמן ברמות הכי גבוהות באירופה ומכירים אותי טוב. בעונה שעברה ניצחנו את צסק"א. בסוף השנה קיבלתי מכתב מנשיא צסק"א, שאמר לי כל הכבוד על עונה נפלאה. זו הכרה באירופה. אם זה יתורגם לאימון במקומות הגבוהים באירופה, נראה בעתיד".

כדי להמשיך לזכות בהכרה אירופית, אם לא גם ישראלית, יצטרך גינזבורג להוביל הערב את נימבורק ללאסט 16. לצד הפועל ירושלים, או על חשבונה.

שני מסלולים לשלב הבא: 
*ירושלים תעלה אם תנצח ב-18 נקודות, וכך תעקוף את נימבורק. המארחת יכולה להרשות לעצמה גם הפסד ב-17. 

*ניצחון בנימבורק בכל הפרש יספיק, במידה שקייב תפסיד לפרינאי והפער המצטבר בשני המשחקים יגיע ל-27 נקודות לפחות. למשל, ירושלים מנצחת ב-10 נקודות ופרינאי ב-17.