בשעה עשר וחצי בבוקר, במגרש החנייה הקפוא במתחם האימונים של הרטה ברלין, מתאספים שחקני הקבוצה. הם עושים דרכם אל המגרש הסמוך. מישהו דאג לפנות את השלג שנערם על הדשא, אבל הוא עדיין רטוב וקר למגע, אפילו דרך סוליות הנעליים.

בן שהר, כמו חבריו לקבוצה, נראה במצב רוח מרומם. הרטה מחזיקה ברצף 16 משחקים ללא הפסד, ושהר בן ה-23 הפך להיות שחקן הרכב אחרי תקופה ארוכה בה לא שיחק. השלג ואווירת חג המולד הולמים את סיפור הסינדרלה שלו: אחרי חודשים בהם ישב על הספסל, הוא נכנס כמחליף במשחק הליגה מול סט. פאולי וכבש שער ניצחון דרמטי בדקה ה-85. מאז הוא מקבל יותר קרדיט ממאמנו יוס לוהוקי, עולה בהרכב וגם כובש מדי פעם. "בן הגיע מאוחר ולקח לו זמן להסתגל לקבוצה, לחברים, לסגנון וגם לעיר עצמה", אומר לוהוקי, "היה לי מאוד חשוב שהוא יתאמן איתנו באימוני טרום העונה וייכנס לכושר". 

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

"ההתחלה היתה קשה, כי הגעתי מאוחר לקבוצה שכבר התחילה להתאמן, ולא הייתי בכושר טוב. לקח לי זמן להיכנס לכושר", מסביר שהר, "זה קשה ומתסכל, כי רציתי להוכיח לאנשים בגרמניה, שלא יודעים מי אני, מי זה בן שהר. אבל לא הורדתי את הראש, כי כבר עברתי דבר או שניים בכדורגל, ואני יודע שכדורגל הוא עניין נזיל".

האוהדים, מסתבר, אכן למדו להכיר אותו. "האמנתי בו גם בתקופה בה לא שיחק, הוא שחקן עם רזומה מרשים", מציין האוהד מיכאל רוסטין, מהאולטראס של הרטה. "בהתחלה הוא עשה טעויות, בעיקר מסירות לא מדויקות, אבל ראו שהוא עוד לא מחובר לקבוצה. אני שמח שהוא קיבל בהבנה את התקופה הזו. בתחילת העונה הוא גם לא היה בכושר גופני ראוי, לדעתי הוא לא היה מסוגל לרוץ יותר משלושים דקות. עכשיו הוא משחק משחקים שלמים, רואים עליו שהוא מאוד משתדל להצליח, ואנחנו הרווחנו חלוץ מוכשר, שגם יודע לעשות הגנה".

גם האוהד סבסטיאן רוט מרוצה: "שהר פתח על הספסל וקיבל הזדמנות בהרכב, והוא צריך לנצל אותה, אחרת יחזור לספסל. יש לנו הרבה חלוצים טובים בקבוצה, אבל לא הייתי מחליף אותו, זה שחקן במגמת שיפור".

את ההזדמנות הזאת שהר מנסה למצות. "תמיד יש צ'אנס, הוא מגיע אם עובדים קשה. אני מאמין שמה שצריך לקרות בסוף קורה", הוא אומר. מלבד קלישאות הכדורגל הרגילות, אפשר למצוא במשפט הזה עדות לאופיו של שהר, שתסביר את הקריירה המעט מוחמצת שלו. שהר מתאמן ברצינות, "עובד קשה" כמו ששחקני הכדורגל אוהבים לומר. בתפישתו, הוא באמת מאמין שתמיד יש סיכוי להצליח, גם אם בוחרים שוב ושוב בקבוצות הלא נכונות. למעשה, עבור מי שמאמין שמה שצריך לקרות יקרה, הביטוי "הקבוצה הלא נכונה" כלל אינו רלוונטי. אין צורך בתכנון של הקריירה, אלא רק לחכות להזדמנות שתגיע.

בינתיים, שהר מרוצה. גם ממעמדו החדש, כשחקן הרכב, ובכלל מהסביבה. "הרטה ברלין זה מועדון מעולה, כיף להיות פה. התנאים פה נהדרים: מתחם אימונים מפואר, אימונים ברמה גבוהה, מאמן גדול. יש כאן את כל התנאים ששחקן כדורגל צריך". גם המאמן מרוצה. "מדובר בשחקן שעובד קשה באימונים, ועושה לחץ על שחקני היריבה. בכדורגל המודרני זה חשוב. עם זאת, הוא עדיין צריך לשפר את יכולת הבקעת השערים שלו", אומר לוהוקי. רוסטין דווקא מפקפק בגדולתו של לוהוקי. "כשהוא שם את שהר באגף שמאל זה לא עובד, עדיף לו להיות בימין או במרכז. אבל אנחנו מנצחים, ואי אפשר לבוא להתלונן". 

החיים בעיר שנחשבת לבירת התרבות של אירופה גם לא מזיקים. "זאת עיר בינלאומית, עם המון תיירים. זה לא חור כמו אוקזר, כיף להיות פה". הוא גר במערב העיר, קרוב למתחם האימונים ורחוק מהסצנה הברלינאית המפורסמת. "כיף לי בדירה שלי, היא במקום שקט ולוקח לי עשר דקות להגיע לאימון. כשיש זמן והגוף לא עייף מדי מהאימונים, אני יוצא עם החברים מהקבוצה למרכז, למועדונים או ל'סוני סנטר', כי מקרינים שם סרטים באנגלית. הייתי אפילו במשחק יורוליג של אלבה ברלין נגד סיינה. למשחק נגד מכבי תל אביב לא הלכתי, כי היה לנו משחק למחרת".

עבור מי שיש לו ברזומה יותר קבוצות מאשר שנים כשחקן מקצוען, שביעות הרצון הזו אינה דבר מובן מאליו. "אני רוצה להישאר פה, בהחלט. המטרה של הקבוצה היא לעלות ליגה, וארצה להיות בקבוצה שמשחקת בבונדסליגה", קובע שהר חד משמעית. גם האוהדים היו שמחים לראות אותו ממשיך לעונה נוספת. "אני שמח ששהר משחק, פשוט כי מגיע לו. הוא ראוי להרכב הראשון, לפחות בליגה הזאת", אומר רוט. "יש לשהר מקום בהרטה, והלוואי שיישאר גם בעונה הבאה. הוא שחקן שמוסיף עוצמה להתקפה, אם כי לא הייתי אומר שהוא מהשחקנים הכי חשובים במועדון. אני לא מכיר שיר על בן שהר. כשהוא יהיה באמת גדול, יהיה עליו שיר".