טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכאב שחשים הרצים למרחקים ארוכים הוא לא העונש, אלא הפרס

לכתבה
אי-אף-פי

אין רץ למרחקים ארוכים ללא תחבושת צבעונית שתדגיש פציעה, טיפול קבוע אצל פיזיותרפיסט או סיפור גבורה מלא סבל. האנתרופולוג החברתי ד"ר אסף לב והפיזיותרפיסט אורי אלבר מבצעים אנליזה לכאב המודרני, שהפך לחלק מזהותם של ספורטאים

תגובות

זה קרה בתחילת האימון של קבוצת ריצה תל אביבית. אחת החניכות סיפרה למאמנה שלא תוכל לרוץ הפעם בשל כאבים עזים בברך שלא אפשרו לה להירדם כל הלילה. המאמן הביט במקום הפגוע, שלף מדבקה כתומה (קינזיו־טייפ) והידק אותה בצורה אלכסונית על מפרק הברך. "את רואה את כל הרצים פה?", פנה אל החניכה הדואבת, "לכולם כואב משהו, אז חלאס עם הבכיינות. תתחילי להזיז את עצמך במקום להתפנק". הרצה, נבוכה ודרוכה, הצטרפה תוך שניות לשאר חברי הקבוצה. "אין מה לעשות", אמרה למי שנכח לידה, "צריך לרוץ את הכאב". "נדמה שהיום אי אפשר לדבר על זהות של רץ למרחקים ארוכים בלי להתייחס לכאב", טוען ד"ר אסף לב. לדבריו, כמעט כל מרתוניסט מודרני נחשף...

הירשמו עכשיו: מדור הספורט המעמיק והטוב ביותר אצלכם במייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות