כדאי לראות את טורניר הקטרגל ביורוספורט. אולי יבין הכותב איפה צריכות להיות הידיים של השחקן.

• הגב לתגובה זו
• סגור

אתה תגיד שרצח זה רצח גם אם בזדון או בשוגג
ועורך דין יגיד כי יש הבדל בין רצח... לרצח!
קבל את החוקים זה חלק מהמשחק.

• הגב לתגובה זו
• סגור

זה היה מעניין מאוד.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

כמה הערות:
א. ההחלטה האם נגיעת היד מהווה עבירה לא צריכה להיות מושפעת מקום ביצוע העבירה. המצב היום הוא בדיוק הפוך ממה שעידן כותב, רוב השופטים נמנעים מלשרוק לפנדל בנגיעות יד שאם היו מחוץ לרחבה היו נשרקות בודאות. חלקן אף היו מזקות בכרטיס צהוב. זאת גם הטייה שלא קיימת בחוקה.
ב. אדם או לא, שחקן שמגונן על עצמו מהכדור עם הידיים צריך להיענש. יש חוק אחד בסיסי בכדורגל שאותו תמיד, אבל תמיד, צריך לקיים: אסור לגעת ביד! אלא אם כן אתה השוער. יועיל בטובו השחקן שחושש מהכדור להתכופף ולהימנע ממגע עם הכדור. ברוב המקרים זה לוקח בדיוק אותו זמן כמו להניף את היד למעלה.
ג. אתה אוהד הפועל ת"א בכיין. תמיד תמצאו על מה להתבכיין.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

כולם מדברים שם על בוסקס כצוללן שזה מצחיק
מה עם הציליאני שלם שנופל בכל רגע , אלבס , אינייסטה כשבורח לו כדור , מסצראנו , פדרו ההממזר הקטן וכו..
זה מה שמגעיל בכדורגל של היום שעל כל דבר קטן שורקים ושולפים כרטיסים , מול ברצלונה של השנים האחרונות לסיים עם 11 שחקנים היה פשוט נס.
השנה נכון הם פחות צוללים(בינתיים) אבל גם הרבה פחות מרשימים - כנראה טיטו לא מקדיש שעה בשבוע על צלילות.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

הבעיה הכי גדולה של שופטי הכדורגל בעולם היא חוסר אחידות בקבלת החלטה. למעשה עם הייתה אחידות בין כל השופטים לגבי סיטואציות מסויימות במהלך המשחק הרי לא היה אפשר לבוא אליהם בטענות. ברגע שהשופט צריך להוסיף פרשנות משלו לכל נגיעת יד הרי בוודאות לא נקבל אחידות בהחלטות ותמיד תהיה קבוצה שתרגיש עצמה מקופחת. לכן אמר קולינה את מה שאמר ואני חושב שצדק שאמר זאת.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

כתבה "אינטלגנטית" במסווה של בכיינות,

במילים אחרות - אוי יואי יואי שוב דפקו אותנו

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור

אלון עידן קיבל אפשרות לאכול לנו את הראש
והוא עושה את זה מצוין,
רק תנו לו נושא והוא יחפור בו 200 מילה, 500, אלף רק תבקשו.

• הגב לתגובה זו
• סגור

מדובר בעבירה במרכז השדה שקוטעת מתקפה או הכנה למתקפה.
כל עבירה שמתבצעת במרכז השדה (בדרך כלל עבירה לא חמורה) נענשת בסתם שריקה לבעיטה (ולא משנה במרחקים האלה אם זו בעיטה ישירה או לא). שריקה קלה זו מעודדת את עצירת המשחק, חיסול ההתקפה ונותנת לקבוצה המגנה, זאת של מבצע העבירה, את כל הזמן שבעולם כדי להתארגן ולסכל את המהלך הבא. בסיכום: לעולם כל עבירה שמתבצעת באמצע השדה מיטיבה עם קבוצתו של מבצע העבירה ופוגעת ביופיו של הכדורגל, ששיאה היא הסיכוי להבקעה ומימושו.
דרך אגב, אבא שלי שהיה שופט כדורגל בארצו, אמר לי שאני צודק אבל אין לחוקה הנוכחית שום דרך להתמודד: אי אפשר להוציא כרטיס על עבירה קלה, ואין דרך אחרת חהעניש את העבריין.
אפשרות אחת שאני מעלה בדעתי היא לקבוע שעבירה במרכז השדה נבעטת מכל נקודה שתיבחר ע"י הבועט, על קו (שהיום לא קיים) במרחק שני שליש מהשטח שבין השער למרכז השדה.
אפשרות אחרת היא הרחקה למספר דקות (רבע שעה?) לשחקן המבצע עבירה שפוגעת במשחק, להבדיל מהרחקה בכרטיס אדום כפי שקיימת היום על עבירה שפוגעת באדם.

• הגב לתגובה זו
• סגור

נורא נחמד שאתה חרד לעתידך המקצועי ונאלץ להיות פופוליסט.אתה נאלץ ליישר קו עם אותה עיתונות שתוקפת את הקורבן רק בגלל שהמיינסטרים היום הוא אלים.
אתה מיישר קו עם אנשים כמו פרימו,אלי אוחנה,דני נוימן ואבי רצון.אגב,גם פוהורילס הצטרף אליהם בשבוע האחרון.
אלון אתה אוהד הפועל כמוני.זה שהפועל משחקת חלש לא אומר שלא דופקים אותה.אפשר לקרוא לזה בכיינות-אבל עם מה שקרה בשבוע האחרון זה היה פשוט יותר מדי להתמודד וקלבל את זה.
בטוח שאתה יודע את זה אבל נאלץ ליישר קו.
יותר מאשר הקיפוח של השופטים וההתאחדות,יותר מהיכולת החלשה של הפועל-מה שמדהים שגם עתונאים הוגנים נאלצים לתקוף את הפועל כי זה באופנה.
מיותר לציין ,שבניגוד לקורנפיין,הפועל לא בכתה על העונש הכבד שהיא ספגה אחרי הדרבי של שנה שעברה.
איך אפשר להשוות את יחס התקשורת-כאשר חכמון שרק לפנדל לטובת הפועל נגד ביתר לפני שנתיים וכמעט רצחו אותו,לעומת מה שקרה שבוע שעבר ועוד קוראים להפועל בכיינים.
הגם אתם עיתון הארץ?

• הגב לתגובה זו
• סגור

נכון שלו יכולנו בעיצוב המשחק, ובהתאם לרוח המשחק, היינו רוצים שהחוקים יהיו הוגנים, ומה ש"אינו צודק" לא יקרה. למשל אותן דוגמאות של העבירות בתוך ומחוץ לרחבה. אולם כדורגל, למרות שהוא (ככל תחום אנושי) מתייחס לתחום אידיאלי, מתרחש במציאות. ובמציאות, כידוע, ישנן מגבלות. אותן מגבלות שבות אל התחום האידיאלי וגוזרות עליו מגבלות - או במילים אחרות, מצמקות את האידיאל המושלם לתחומי מה שייתכן במציאות. בחוקי הכדורגל זה אומר שלא נוכל לשאוף גם למה שניתן להבין, להחיל ולשפוט - וגם ל"צדק אינסופי". כך נגזרות פשרות, ומתבטאות בחוקים. אחד הנדבכים החשובים ביותר של אלו הוא - שיהיו ברורים, פשוטים ומובנים לכולם: לשחקנים, לקהל ולשופט. זה אמור להספיק עבור מי שחש טרוניה על קיומו של "חוסר צדק יסודי במשחק".
לגבי קולינה והצילינדר - אפשר לחשוב לכאן ולכאן, אבל הגיון פרגמטי בדומה לסוגיה הקודמת מציע שקולינה דווקא סביר מאד: הכי חשוב שנגיע להכרעות אחידות, ולפיכך גם הוגנות (כולם משחקים לפי אותם חוקים, ויכולים לצפות תוצאת כל אירוע באופן אחיד). והחשוב הוא שלא נשחק ביד. כוונה? זה לא עניין מבוטל, כמובן (צודק עידן בכך), אך זה גם לא העניין היחיד: השפעת היד על מהלך המשחק היא הדבר החשוב ביותר. גם שער עצמי אינו מכוון, בדרך כלל, אך הוא עניין די נפוץ, ואיננו פוסלים אותו מכיוון שהוא "לא צודק".
הניתוח טוב והסוגיות מעניינות, אך ההכרעות צריכות להישאר עם סימן שאלה, ולא בפסקנות.

• הגב לתגובה זו
• סגור

א. אתה לא מבין כלום ועצוב לי שאתה אוהד ארסנל. לך תמצא קבוצה אחרת בבקשה.
ב. פילוסופים של תורות המוסר עוסקים בקביעת נורמטיביות, ומבחינים בין שיקול דעת חזק - שבו יש מבחנים ברורים, שחור ולבן - לשיקול דעת חלש, שבו יש מקום לפרשנות. באופן כללי, ולטובת הוודאות - עדיפה תמיד נורמה שמיישמת כללים של שיקול דעת חזק. מה פייר לואיג'י קולינה עשה, הוא לקחת חוק שיש בו שיקול דעת חלש - השופט צריך לנחש האם לשחקן היתה "כוונה" - והפך אותו לשיקול דעת חזק. זה מעשה נכון, שמאפשר לשופטים לתת החלטות אחידות, ומסנן - בצורה מוצלחת - שיקולים זרים, העדפות לא ענייניות, וכל מיני דברים רעים. המחיר ? שלפעמים זה קצת שרירותי. אבל זה מחיר פעוט לשלם (מה גם שהאבחנה שלו, הגיונית על פניה).
ג. חוסר החוכמה המופגן בטור שלך, מתעצם עוד יותר (ביחס לנקודה ב' לעיל) - משום שאתה מתעלם מהעובדה שבדיוק בגלל הליגה האנגלית, ועוד יותר מכך, בדיוק בגלל שופטים כמו מייק דין ששופטים במשחקים של היונייטד באולד טראפורד - צריך לברך את קולינה על האבחנה שהוא עשה. נכון, סנטי לא התכוון, אבל הוא גם לא ממש ניסה להימנע (והידיים שלו לא באמת התעופפו בחריגה מצילינדר הגוף). אבל כשאתה יודע שיש לך איגוד שופטים מושחת מאין כמותו, שנשלט ע"י "החברים של אלכס" (מישהו אמר מייק ריילי?) - אז כללים עם שיקול דעת חזק עדיפים בהרבה.

מה שאולי אפשר לעשות, זה הפוך - לקבוע חזקה של שיקול דעת חזק (ידיים מחוץ לקו הגוף = כוונה), כאשר לשופט יש, במקרים מאד מיוחדים כאשר ברור לחלוטין שלא היתה כוונה - לא לפסוק פנדל.

• הגב לתגובה זו
• סגור

בוא ניקח את נושא הצדק עוד שלב או שניים קדימה. בסוף המשחק תשב ועדה בלתי תלויה ותחליט על סמך נתונים אובייקטיביים איזו קבוצה התעלתה על חברתה ותעניק לה את הניצחון. למעשה, זה ייאפשר גם להוציא את השערים והשוער שהם הגורמים העיקריים לחוסר צדק. הוועדה לא תיאלץ לצפות במשחק כדי שלא תהיה הטייה פסיכולוגית, אלא תסתמך על נתונים ממצלמות הטלוויזיה כמו אחוזי החזקה בכדור, קרנות ובעיטות לכיוון השער (שאותו ניתן לבטל, כמובן). במידה וגם יכבש שער ע"י קבוצה כלשהיא, השער ייחשב רק אם לא היה מנוגד למהלך המשחק.

• הגב לתגובה זו
• סגור

מאמר טרחני וקשקשני אפילו יחסית למצופה מאלון עידן.
1. אחידות בשיפוט. ראה מה קורה במערכת האזרחית כשהסיסמא השלטת היא " כל מקרה לגופו ".
2. הקהל אוהב פנדלים. רגע מעורר במשחק משמים.
3. שופטים, בניגוד לחוקה, אינם שורקים בדרך כלל לעבירות ברחבה במצבים שאינם מצבי הבקעה. בפועל הם ואלון עידן, מעודדים תפיסת חולצות,
פאולים קלים, וחסימות ( מתי שרקו לאחרונה בישראל לבעיטה בלתי ישירה ברחבה).
4. יש לבטל את ההרחקה על פאול ברחבה. פנדל הוא עונש מספיק קשה.
להיפך יש להרחיק יותר שחקנים ישירות או במצטבר על עבירות במרכז השדה שהורגות את המשחק.

• הגב לתגובה זו
• סגור

• הגב לתגובה זו
• סגור