סופרבול 2012 || חוקי המשחק משתנים

האמריקאים שכחו מהר מהמשחק. הם כבר מדברים על התנועה המגונה ועל הרייטינג העצום. אף אחד לא מדבר על ההישג הענק של הפוטבול האמריקאי

האמריקאים כבר מדברים על הראפרית M.I.A, הבריטית עם התנועה המגונה, או על הרייטינג הראשוני של 47.8% עם נתח צפייה מכלל הצופים של 71%. הערב האדיר של איליי מאנינג בסלון של אחיו פייטון באינדיאנפוליס, נחשב פחות. גם ההישג של ארצ'י האב, ששני בניו הביאו שלוש טבעות אליפות, שולי יחסית. כולם מתווכחים האם המופע של מדונה (48.3% רייטינג, גבוה יותר מהמשחק) היה באמת בלייב, או שמא היה זה פלייבק. אף אחד לא מדבר על ההישג הענק של הפוטבול האמריקאי.

מליגה שכמעט הגיעה לקריסה כמו ה-NBA, הפכה ה-NFL למוצר החם ביותר בספורט העולמי. 32 קבוצות בתקציב סגור של 120 מיליון דולר למועדון, עם בוס קשוח כמו הקומישינר רוג'ר גודל, שמושך להכנסות שנתיות של 13 מיליארד דולר. שום ענף ספורט בעולם לא מתקרב לרף הזה. הפוטבול עבר את השינוי המתאים. אתלטים נדירים במשקל 130 ק"ג בממוצע על קרוב ל-1.90 מטר, נותנים תוצרת בכל יום ראשון נתון.

עיניים על הכדור, סופרבול 2012
עיניים על הכדור, סופרבול 2012. צילום: אי-אף-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

בסרט "יום ראשון הגדול" אומר המאמן אל פאצ'ינו לשחקניו שכל המשחק הוא על אינצ'ים. איליי מאנינג וטום בריידי שינו אתמול את המשחק לעולמים. בריידי מסר 16 מסירות מדויקות ברציפות רק כדי להעלים את הגדול מכולם, ג'ו מונטנה (13), מטבלת השיאים. מאנינג לא איבד כדור (30 מסירות מדויקות מ-40) ושלט בעמיתיו בקור רוח. הרץ אהמד ברדשואו נתן את ממד משחק הריצה לקבוצה שכבר ויתרה על השיטה הזו. בריידי נתן משמעות חדשה ל"נו-האדל" בהתקפה, אבל החבר'ה שלו באמת צ'וקרים שנחנקו ברגע האמת.

הגדולה של מאנינג היתה להכניס את קולטי הכדורים למשחק כבר בתחילתו, כשמסר לשישה מהם. נכון שהיו אלה מסירות קצרות, אבל המסירה החשובה היתה לטווח של 38 יארד, וזו קבעה את המפנה במשחק. ביל בליצ'ק, שהביא עם בריידי שלוש טבעות אליפות, הימר על הקוורטרבק שלו שיעשה את הבלתי ייאמן - 57 שניות לעבור 96 יארד. הוא נכשל.

ניו יורק ג'איינטס עשתה את הבלתי נתפש, כאשר במאזן 9-7 בליגה הסדירה רשמה ארבעה ניצחונות בפלייאוף. מאנינג לא ייזכר כקוורטרבק עילית, על אף שיש לו שתי טבעות ותואר MVP בסופרבול. הוא תמיד יהיה האח הקטן של פייטון.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 איזו שטחיות אורן
  • 11:08
  • 07.02.12

איליי הוא ק"ב עילית. זה שהוא האח הקטן של פייטון ופחות מוכשר ממנו לא קובע שהוא לא עילית.
השנה האחרונה הוכיחה שהוא עילית!
ק"ב עילית נמדד באיך שהוא מתפקד בצורה אובייקטיבית ולא באיך הוא מושווה אחיו הגדול שאמנם שחקן ענק אך מעולם לא היתה לו קבוצה מאוזנת.

02 Supre Bowl 2012 Ramy
  • 14:44
  • 07.02.12

Ron Koffman lived in the the US and undersatnd some things about football but in this case he missed completely what's going on. The debate here is not whether people forget about Eli or not but whether this cemented Eli's status as a future hall of famer. The consensus is that this championship moved him to the elite status that he claimed to be and people laughed at. Also, most people could not care less about the half time show and agree that this was one of the best Super Bowls ever.

03 So much nonsesnse, so little space Newyorker
  • 15:20
  • 07.02.12

This article has the most nonsense per square inch that I have ever seen. Nobody talks about MIA. The only place that I read about it is in Israeli outlets. Nobody talks about Madonna. Everybody talks about Eli Manning's and Tom Coughlin's hall of fame future. The consensus among pundits is that the argument about Eli's elite quarterback status is a proven joke

If you want to read a good story about the superbowl read Nir Tzadok's article. There is no purpose to mix quality journalism like Tzadok's with a pile of BS like Koffman's in the same newspaper. I will never click on an article written by the Kof-Man - it's pure nonsense

04 אינצ'ים... ארז
  • 08:26
  • 08.02.12

ממש כמו בסרט (דרך אגב סרט הספורט הטוב ביותר ואחד הסרטים האהובים עליי) בסוף הכול היה בשפיצ'לנעל המסירות שהחברה מניו-יורק תפסו היו הרבה יותר קשות מאלה שמסר בריידי ולא נתפסו 4 דקות לסוף המשחק
המשחק היה שלהם ופשוט הם לא הצליחו לתפוס כדור !!!

פעילות
המלצות
הפופולריות במגרש ביתי
פרסומת