זה לא הכדורגל – זו החברה

1 הכדורגל הישראלי חולה. אפילו מאוד. הנה, הדברים נאמרו. עכשיו צריך רק לתהות אם כשאומרים זאת, מיד ממשיכים ונושמים לרווחה על כך שהנגע הארור קיים רק בכדורגל הישראלי, או שיש סיכוי שמישהו מבין כי הכדורגל הוא לא יותר מבבואה לחברה חולה. אפילו מאוד. חברה שבה מעטים מבינים מדוע סמח"ט הבקעה צריך להיות מודח על הכאה ברוטאלית של מפגין, חברה שבה סצינת המועדונים מסוכנת יותר מרולטה רוסית, חברה שבה הערה לנהג בכביש משולה להתאבדות, חברה שבה עיר כמו לוד אינה שונה מעיירה במערב הפרוע. אבל, היי, הכדורגל חולה. אפילו מאוד.


פוטנציאל הנפיצות בכדורגל גדול לאין שיעור מבכל מקום אחר. הזירה, השחקנים, ההתפתחויות על כר הדשא, האוהדים, השסעים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים, ועוד ועוד ועוד. המורסה שמתפוצצת בימים אלו בכדורגל, היא קריאת אזהרה לחברה כולה מפני מה שמבעבע בה כבר יותר מדי זמן ומפני מה שמאיים להחריבה בכל רגע. ובאופן הרבה פחות מבוקר מהכאוס שראיתם עד כה בבלומפילד, בטדי, במושבה או בווינטר. בקרוב מאוד, אלא אם יחליט כאן מישהו להתעורר ולדבר על מדינה מוכה במקום על מכת מדינה ספציפית, זה כבר יגיע לבית של כל אחד ואחת מכם. המגרשים, בור הביטחון הידוע, כבר לא יוכלו להכיל את הפיצוץ.


הדברים נכתבים נגד מי שמבקש למקד את הצרות רק בכדורגל ונגד מי שמבקש למשוך בכתפיו ולומר "הכל חולה, אז למה אתם נטפלים דווקא אלי". אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אשם בדיוק כפי שראש הממשלה אשם, כמו שהרמטכ"ל אשם, כמו שהמפכ"ל אשם, כמו שמערכת החינוך אשמה, כמו ששרת הספורט אשמה. זה קרה במשמרת שלהם. של כולם. אין כאן אשם אחד, אין גם מושיע אחד. להציל את הכדורגל הישראלי מבלי לטפל בכל הנגעים, זה בערך כמו לטפל בשבר פתוח עם אגד מדבק. אם לא תהיה כאן התגייסות כוללת, הכרזה על שעת חירום, עוד נתגעגע לאירועים כמו זה משישי האחרון בווינטר. ראו הוזהרתם.


התגרה הגדולה, בהשתתפות שחקני שתי הקבוצות ומאמן בני לוד, סולימאן אזברגה. אל לה להתאחדות להחזיר את משטרת ישראל למגרשיםשרון בוקוב 


עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

2 בינתיים, מאחר שלא נראה כי איש כאן באמת מעוניין בטיפול יסודי ומקיף, צריך לבחון אבי לוזון מה ביכולתו לעשות כדי לעצור את ההידרדרות בזירה עליה הוא אחראי. אפשרות ראשונה היא להתפטר. המסקנה הזאת מתבקשת במידה שלוזון, עדיין איש הגון לטעמי, יגיע לאחת משתי מסקנות: א. הוא אשם במצב, ב. אין לו איך להועיל.


אם לוזון חושב אחרת, הוא צריך לנצל את כוחו הכמעט בלתי מוגבל במסדרונות ההתאחדות, את האמון שעדיין שומרים לו מרבית הנציגים, ואפילו חלק ממבקריו, ולהכריז על שעת חירום, שתוליד צעדים קונקרטיים. עצירת המשחקים בשתי הליגות העליונות היא החלטה נכונה, גם אם נגועה בפופוליזם. נדירות צעד שכזה מלמדת כי לפחות אנשי הכדורגל מבינים שקורה כאן משהו חריג, כמעט צונאמי בלתי ניתן לעצירה. אם קודם חשבו שהבעיה היא ביציעים, עכשיו מתברר שהיא על כר הדשא, בקרב ספורטאים ועסקנים שטוהר הכדורגל היה אמור להיות נשמת אפם. אם מישהו מוצא נחמה בכך שהמהומות במושבה ובווינטר הן ללא הבדל דת, גזע ומין, שאלוהים יעזור לו ולנו.


ליגות בכירות בהרבה מהישראלית, וחברות לא פחות מורכבות מזו שלנו, נתקלו בבעיות דומות וידעו להתגבר. אפשר להזכיר את המודל הבריטי שידע אסונות קשים עד שהתעורר, אפשר להרחיק עוד יותר. ברמת המאקרו, מומלץ בהחלט לאמץ את המודל הבריטי, שניסה לטפל בבעיות הכדורגל כחלק מבעיות החברה והצליח במידה לא מבוטלת. ברמת המיקרו, במידה שאנחנו, אוהבי הענף, וההתאחדות, נופקר על ידי האחרים, כדאי לאמץ את ההיגיון האמריקאי.


דייויד סטרן קיבל ב־1984 עסק חולה. סמים, אלכוהול, אלימות, גזענות וכל נגע אפשרי פשו בליגת ה־NBA. סטרן ואנשיו החלו במה שאז נראה כפעולה סזיפית למיגור החוליים, וכעבור מספר שנים מועט יחסית הצליחו להפוך אותה לאחת הנקיות בעולם הספורט. יש שאומרים, נקייה מדי. בוב וודוורד וקרל ברנשטיין ‏(חושפי פרשת ווטרגייט‏) קיבלו המלצה "לעקוב אחרי הכסף", ג'רי מגוואייר ‏(טום קרוז כסוכן שחקנים‏) צעק בגרון ניחר "תראו לי את הכסף", סטרן פשוט החליט לקחת להם את הכסף. הקומישינר ניצל את כוחו וסמכותו כדי לפגוע בשחקנים, שופטים, מאמנים וכל מי שבאחריותו, במקום הכי כואב. שיטת החינוך הזאת, מתברר, עובדת נפלא.


תוצאות הקטטה ביום שישי ברמת גןשרון בוקוב

חברי הנהלת ההתאחדות חייבים להילחם ראשית בגזרה שקל וחובה לנצח בה. עליהם לקבוע רף ענישה קטלני, כמעט לא הומני, נגד כל עוסק בספורט שיהיה מעורב באירוע אלים. עונה ללא שכר, שתיים, אולי שלוש. נראה איזה מכור למותג לואי ויטון או להימורים לא חוקיים יעז אז להסתכן. במקביל, עליהם לשנות את התקנון כך שלדיינים לא יתאפשר אותו חופש שיפוטי, שלא לומר חוסר אחריות שיפוטי, שאפיין את ההרכב שבראשו עמד עמי פזטל. פזטל ושותפיו לדין טעו, אבל כך עושים גם כל מי שחושבים כי התגרה בווינטר היתה נמנעת אלמלא היה נדחה עונשה של מכבי פ"ת. פזטל ושות' לפחות לא היו פופוליסטים. התקנון חייב להחמיר עם קבוצות לא נורמטיביות, לאפשר בררנות גדולה בהרבה בקבלת בעלים חדשים ולא ראויים לכדורגל, לתגמל באופן נדיב קבוצות הוגנות ולא רק קבוצות הישגיות, להבטיח מלחמה ללא פשרות בנגע האלימות ולשכנע שההתאחדות עשתה כל שלאל ידה כדי להילחם בגידול הממאיר שמתפשט בכדורגל.


אל לה להתאחדות להחזיר את משטרת ישראל למגרשים. אסור שמישהו יחזיר את השוטרים למקום בו לא היו אמורים להיות מלכתחילה. שרים נואשים, שאמנותם דמגוגיה זולה, ודמויות ציבוריות שנמלאו חיל ורעד, קוראים לעשות כן, בעיקר כדי להסיר מעצמם אחריות. זהו פתרון שנועד להיות האליבי של כל מי שלא עושים דבר. במקום להחזיר את המשטרה, שרק העונה הוצאה סוף סוף מהמגרשים, מוטב להשקיע בתשתיות, בחינוך ובפיתוח מודלים ראויים להבראת הענף. אם כל אלה ייכשלו, מוטב שהמשטרה תהיה שם רק כדי לוודא שהעסק סגור, ואין איש בא ואין איש יוצא. מה יכולה בינתיים לתרום המשטרה? ובכן, לעצור מיד ולפתוח בהמשך תיק פלילי לכל מי שקשור לכדורגל והיה מעורב באירוע אלים שנייה לאחר שריקת הסיום.


3 בתשע בבוקר אתמול כבר הייתי בבית וגן. משחק ילדים בין בית"ר ירושלים למכבי ת"א צפון בה משחק בני. הירושלמים ניצחו. עוד לפני שחגגו את ניצחונם עם ההורים, מיהרו המנצחים ללחוץ ידיים למפסידים, השמיעו קריאות עידוד לעברם ורצו לקבל את מחיאות הכפיים שכל כך הגיעו להם. במקביל, עלו למגרש אימונים צמוד שחקני הקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים.


הכדורגל כאן עדיין לא מת, ואל תתנו לאף מיואש לקחת אתכם אתו. הוא פצוע, מדמם, חולה, אפילו מאוד, ומשווע שיעזרו לו להתאושש. זה יכול להיות אבי לוזון, או אדם ראוי אחר, זאת צריכה להיות שרת הספורט שמצטיינת בעיקר בדיבורים, זה חייב להיות ראש הממשלה, זאת עשויה להיות החברה הישראלית שלא רוצה לוותר עליו ועליה. ואלו בעיקר צריכים להיות העוסקים בספורט, שחייבים עכשיו לחזור לרגעים בהם החלו לעשות את צעדיהם הראשונים בענף, לזכור את התמימות, הטוהר והיופי ולשאול איך כל זה אבד.


אם המהפך לא יתרחש מהר, אם לא יימצאו הפתרונות, אם לא תגענה תעצומות הנפש והפעולות המעשיות, דמויות הזויות ואופורטוניסטיות כמו איל ברקוביץ' ייראו לכולנו כמוצא היחיד. ובשביל מסקנה כזאת צריך להיות חולה. אפילו מאוד.

Read this article in English: Violence in Israel's soccer stadiums is just a sample of the real thing



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5