1. אתר חדשות מוביל הכריז בסוף השבוע על "דרמה במכבי תל אביב: סטיב גורי הגיע לקרית שלום, לא התאמן עם חבריו וטס לחו"ל". בגוף הידיעה התברר כי גורי, עד כה מגן זר בלתי מרשים בעליל מלבד בקריטריון ממדי הגוף, ביקש וקיבל אישור לטפל בעניין אישי מעבר לים.

אותה תקשורת שממהרת לנפח ולהעצים אירועים סתמיים לכדי דרמות, היא התקשורת שהזדרזה להכתיר כאן אחרי קומץ מחזורים את מכבי תל אביב לאלופה שבדרך. כבר בזמן אמת היה קשה להבין על מה בדיוק התבססה הקביעה, מלבד צבירת נקודות מול רצף יריבות חלשות.

אחרי צפייה מדוקדקת בהפסדים שנחלו הצהובים מאז, זו נראתה הערכה שגובלת בגיחוך. מחר ודאי כבר יימצאו מי שיחזרו לנפח את הבלון בהתלהבות. אבל האמת היא שגם אמש, עד שחזרה מהבור שכרתה לעצמה, חשפה מכבי שלל חולשות אישיות וקבוצתיות מגוון להפליא.

המהפך שחוללו שחקניו של אוסקר עשוי לשמש להם מנוף מנטלי, אבל מומלץ לו ולהם לא להסתנוור ממנו: למרות השינויים הטקטיים שחולל המאמן קר הרוח בחדר ההלבשה, הרי שללא מופע חולשה מתמשך של יוצא קרית שלום הכבד וההססן, גל ניר, מכבי היתה רושמת אתמול הפסד רביעי ב-11 מחזורים.

2. למעשה, גם הטקסט הזה נגוע במחלה תקשורתית ידועה וחשוכת מרפא: התמקדות לעייפה ב"קבוצות הגדולות". רמת השרון לא שלטה הרמטית במשחק, אבל ללא המחדלים של ניר יכולה היתה לנצח אתמול, ואפילו בהפרש נאה. 

עד שלב מתקדם במשחק עשה מנחם קורצקי קסמים מהסגל הצנוע שעומד לרשותו. הלבנים שלו התנפלו ברעב על כדורים בחלק האחורי, ידעו לשחרר בהתקפת המעבר כדורים נבונים לחלק הקדמי, והדגימו מדי פעם הצטרפות אפקטיבית של ארבעה וחמישה שחקנים.

עד הקריסה בשלבי הסיום זה היה משחק קלאסי של קבוצה עם נחיתות מובנית על המגרש וביציע. הרשימו במיוחד ביכולתם ההתקפית האלגנטית הצמד-חמד רן יצחק ואסי בלדוט, שהניחו ברשת של אניימה שלושה כדורים עוד בטרם חלפה שעה של משחק. בסוף, במקום להיות גיבורי השבת, הם נותרו בגדר הערת שוליים בהתמודדות מוצלחת ומלהיבה.