יש משהו מקסים בהילולה המתמשכת סביב שיא הכיבושים של ליאו מסי, דווקא בגלל שבשיא עצמו יש משהו קלוש. כדורגל מילא אינו ספורט שמקדש סטטיסטיקה אישית טהורה. טווח הזמן שלאורכו נספרו הכיבושים הוא מופרך; לשנה קלנדרית אין משמעות בכדורגל, המתנהל בעונות חוצות שנים. השערים נספרים גם במדים הלאומיים, ולכן לשנה שאין בה טורניר בינלאומי יש נחיתות, כמו גם לכדורגלן מחונן שיגיע מנבחרת קטנה. ואם בכל זאת מתמקדים בשיא עצמו, הרי שהישגו של מסי עלול להיראות נחות משל גרד מולר. הפרעוש הבקיע 86 שערים ב-65 משחקים, ואילו מולר כבש 85 ב-60 משחקים. חמור מכך: מסי הבקיע 14 משעריו מהנקודה הלבנה, בעוד שהגרמני לא היה פנדליסט.

כדי להבין סופית האם מדובר לא רק בהישג מרשים אלא גם חשוב, שמו יד על הלב ושאלו את עצמכם אם ידעתם בכלל על השיא של מולר עד שהתחיל האטרף הנוכחי סביב מסי. לא מדובר פה בדיוק ב-8.90 של בוב בימון בבור הקפיצה למרחק. בכל זה אין כדי להחמיץ פנים, אלא להפך. החגיגה העולמית של היממה האחרונה רק מדגישה את הפנומנה. האהבה למסי ולמעלליו על המגרש היא כה גדולה וחסרת גבולות, עד שעולם הכדורגל – בעצם העולם כולו – נדרשים שוב ושוב למצוא תירוצים חדשים. למתוח את היריעה. להצדיק באמצעות טריגר חדשותי את המשך העיסוק בגמד הענק הזה. יש בכך משהו נוגע ללב.

גם קונצנזוס, שמוגדר כביכול כהסכמה מקיר לקיר, מתנהל על פני רצף. יש סוגים של קונצנזוס. מסי הוא קונצנזוס מהסוג הנדיר באמת. כמו הביטלס. כזה שאינו מעצבן, עליונותו מוחצת, ולעולם לא מתעורר צורך אמיתי לגמד אותו או לערער עליו (מלבד בקרב טיפוסים מרירים בשולי השוליים). נדמה לי שיש לכך שתי סיבות מובילות. הראשונה נעוצה במומחיות העיקרית של מסי – השערים. לא רק הבקעתם אלא גם בישולם, עוד מלאכה שהוא מצטיין בה. לפני ואחרי המערכים, הטקטיקות והסגירה האלכסונית, אפילו האסתטיקה - הכדורגל נועד כדי להכניס את הכדור לשער. מהבחינה הזו יש משהו פואטי בכך שהמכשול האחרון שמסי נדרש לעבור היה דווקא חלוץ רחבה מסוגו של מולר, גדול הדוחקים בתולדות המשחק.

האם אפשר להכתיר את מסי כגדול בכל הזמנים? ספרו לנו בפייסבוק

הסיבה השנייה קשורה דווקא לאופיו ולא ליכולתו המקצועית. רונאלדו הוא שחצן שלא ברא השטן. מראדונה נטה לבכיינות וגנב גול קריטי ביד. על לאנס ארמסטרונג מיותר כיום להשחית מילים. אפילו מייקל ג'ורדן, אולי המקבילה המוצלחת ביותר למסי מענף אחר, גילה צדדים פחות נעימים באישיותו. כל זה מובן וטבעי לחלוטין; היוצא דופן והחריג הוא מסי, לא הם. קשה להבין איך השנים עוברות, התארים נאספים, השערים נערמים, המיליונים מצטברים – ורבב של יוהרה או רוע לא דבק בילד הקטן שנהג ללכת לישון כשהכדור חבוק בזרועותיו, בעודו חולם חלומות גדולים.

כל השיאים של לאו מסי

86 הכי הרבה שערים בשנה קלנדרית.
68 הכי הרבה שערים בעונה בכל המסגרות.
14 הכי הרבה שערים במפעל אירופי בעונה אחת.
50 הכי הרבה שערים בעונה בליגה הספרדית.
10 הרצף הארוך של משחקים בהם הבקיע שער בליגה הספרדית.
15 הכי הרבה שלישיות בליגה הספרדית.
8 הכי הרבה שלישיות בעונה בליגה הספרדית.
4 הכי הרבה תארי מלך השערים במפעל אירופי (לצד גרד מולר).
5 הכי הרבה שערים במשחק אחד במפעל אירופי.
10 הכי הרבה שערים בסופר קאפ הספרדי.
281 הכי הרבה שערים בהיסטוריה של ברצלונה בכל המסגרות.
56 הכי הרבה שערים בהיסטוריה של ברצלונה בליגת האלופות.