1. החבורה הזו שמכונה “קומץ” היא אולי באמת רק קומץ, אבל יש בכוחה להשתלט על סדר היום של בית”ר ירושלים. מדובר בכמה מאות אנשים שהופיעו אתמול באיצטדיון גרונדמן, והם אלה שהכתיבו את מהלך העניינים. רק כמה מאות אנשים, אבל הם בוסים לכל דבר: הם מונעים מבית”ר את השגרה, הם קובעים כי הקבוצה תהיה מפוזרת, מבוהלת וטרודה.

מהיו”ר דרך המאמן ועד לשחקנים, כולם מתפללים לכמה דקות של שקט שבהן אולי אפשר יהיה להתרכז בכדורגל. כולם מייחלים לאיזשהו רגע של פיוס, רגע של איחוד בית”רי, של הפסקת הקללות לשם השגת המטרה המשותפת. אבל הקומץ לא מסכים לתת רגע כזה. בינתיים, הוא זועם. אווירה מפויסת לחלוטין לא מקובלת עליו. הבוסים עצבניים עכשיו. זהו אולי רק קומץ, אבל קומץ שקובע את מרכז הכובד ומחליט כעת לדון את בית”ר לחיי ג’ונגל.

אלי כהן יכול אולי לא להישבר ולא לוותר, אבל הוא לא באמת יכול להתפנות למשחק כשקהל לבוש בצהוב, לבוש בצבעי בית”ר, מקלל אותו ללא הרף. אי אפשר לנהל כך משחק, אי אפשר סתם לסובב את הראש, להתעלם ולתת הוראות כאילו מדובר בעוד יום בעבודה. זהו לא עוד יום בעבודה. הקומץ שואג ולא מרפה. מה יעשה כהן? ינסה לתת לשחקנים שלו תחושה כאילו כל זה לא קורה? השחקנים יודעים ומרגישים - זה מביך, זה משתק, זה לא נורמלי וזה קורה ועוד איך.

קדאייב (במרכז), בית"ר והאוהדים. הקבוצה נידונה לחיי ג’ונגל. צילום: שרון בוקוב

זהו ניצחונו הגדול של הקומץ - יצירת סביבת עבודה בלתי אפשרית. עתה, כולם מחכים שזה יעבור לקומץ, שאיכשהו הקומץ יירגע. פשוט ממתינים שהקומץ יחדל להכות. אולי בשבוע הבא. ובעצם, סכנין בשבוע הבא. אוקיי, אז אולי בעוד שבועיים הקומץ יחליט לרחם מעט.

2. מכבי חיפה מסיימת ריצה מטורפת עם קצב ניצחונות חסר תקדים. זה שם אותה במרחק שמונה נקודות הפרש מהפסגה. המשמעות: כדי לקחת אליפות חיפה תצטרך לפתוח מהשבוע הבא בעוד ריצה מטורפת חסרת תקדים. תחליטו לבד מה הסיכויים: כדי שגם הריצה הבאה תהיה חסרת תקדים, היא למעשה צריכה להיות יותר מפוארת מהריצה שזה עתה תמה.