קבוצה נמדדת בזמנים הקשים שלה. זו חוכמה קטנה יותר לנצח ב-30 הפרש, אבל זה מתוק הרבה יותר לזכות בגביע כשאתה בפיגור ברבע הרביעי. מכבי ת"א של העונה פחות מוכשרת מבדרך כלל, וגם פחות מחוברת עקב סגל לא מאוזן, אבל היא רוצה. וכן, מי היה מאמין שנגיד את המשפט הזה, אבל על הנחיתות בסנטימטרים מול קבוצה מקומית היא התגברה בזכות שכל ולחימה בלתי מתפשרת מתחת לסל.

דייויד בלאט לא מבריק העונה בטופ 16, אבל ידע בסיום המשחק לעשות את הדברים הנכונים, גם את הקטנים ביותר, להוסיף עוד תואר לארון של מכבי, ועד שיוכח אחרת הוא המאמן הכי טוב שהיה לצהובים בזירה המקומית.

חייבים להודות, התגעגענו לגמר פתוח ומרתק. זה שווה, גם אם הרמה עדיין לא גבוהה ושתי הקבוצות - בעיקר המפסידה - לא ממצות את יכולתן. אבל האמת היא שדווקא גמר כזה פותח מחדש תיבת פנדורה שמסרבת להיעלם, התיבה בה נמצאת סוגיית חוסר התחרותיות של הכדורסל הישראלי.

בהתחלה היה לנו נאום הכבשים, בעקבותיו נולדה מחאת אוהדים (שנים רבות לפני המחאה החברתית) והתקיימו כנסים בנושא העלאת התחרותיות. ואז הגיע אבנר קופל - שאתמול אגב שוב ספג קריאות בוז מאוהדי מכבי - ושינה חוקים כדי ליצור תחרות מול הצהובים, כמו ארבעה זרים בקבוצה והפיינל-פור. התוצאה היתה שמכבי איבדה כמה תארים, אפילו אליפויות, גם בגלל שהיא נקלעה לתקופה רעה וגם כי היה מי שינצל את זה.

העונה, לעומת זאת, הפועל ירושלים כשלה בבניית הסגל, ולכן היא נענשת בליגה וחטפה בחצי גמר הגביע. מכבי, שכשלה לא פחות, מובילה את הליגה בפער ענק וזכתה בגביע, בקושי, אבל זכתה. מולה התייצבה קבוצה מוכשרת אבל בהרכב חד פעמי, במובן החיובי והשלילי כאחד, ולא פחות מזה חסרת נסיון במעמדים הללו וזה היה בעוכריה.

דווקא גמר תחרותי כזה - שהלוואי ויהיה לנו כל שנה ולא משנה אם אותה קבוצה תזכה בגביע - מראה עד כמה אין פה תחרות, למרות כל השינויים שנעשו. ליאור אליהו, השחקן הכי טוב של מכבי בליגה איננו ופתאום מכבי שולפת מהבוידעם את גיא פניני. אילת הודחה מהגביע לאחר שאיבדה את סקוטי הופסון בפציעה כמה ימים לפני רבע הגמר, אשדוד איבדה את אוסטין פרימן במהלך משחק חצי הגמר ונאלצה לשחק ברוטציה קצרה.

מכבי, עם סגל שחקנים בלתי נגמר, מוצאת לכל אחד מחליף. לחיפה לא היו פציעות השבוע, אבל כשדונטה סמית' נקלע לבעית עבירות ופול סטול לא פוגע - קורה - המאמן בראד גרינברג מגדיל את הדקות של קורי קאר בן ה-37. בלאט מעלה את סילבן לנדסברג שהגיע מחיפה כי רצה להתקדם מבחינה כספית ומקצועית.

לא צריך לבוא בטענות למכבי ת"א, בטח כיום כשההחלטות נקבעות על ידי הקבוצות במנהלת ולא במהלכים פוליטיים כמו פעם באיגוד. מכבי דואגת לעצמה ועושה את זה יפה. הקבוצות האחרות צריכות להבין שאם בעונה כזו של מכבי, הן לא מצליחות להגיע אליה, יש פה בעיה. דווקא אחרי גמר כזה צריך לחשוב מחדש לא רק על דרכים להלאת הרמה, אלא במיוחד איך יוצרים פה תחרות. האם נותנים למכבי ת"א להמשיך לשלוט בליגה מתוך תקוה שלפחות תביא כבוד באירופה או שרוצים פה ליגה שיוויונית, עליה הפסיקו משום מה לדבר לפני כמה שנים?