דוד גורפינקל על העונג הפיסי שבקולנוע
דוד גורפינקל, הבכיר בצלמי הקולנוע בארץ, מסתייג מהמלה ”יצירתי” ומסביר למה הוא אדיש לסרט שעשה עם סטאלון, מה למד משבי גביזון ואיך זה שהוא לא בקיא בצד הטכני של הצילום
תולדות הקולנוע הישראלי מאז שנות ה-60 משתקפות ברשימת הסרטים הארוכה - הכי ארוכה בקולנוע הישראלי - שדוד גורפינקל חתום עליהם כצלם. יעידו "חור בלבנה", "שלושה ימים וילד", "כל ממזר מלך", "מצור", "מלכת הכביש", "השוטר אזולאי", "קזבלן", "עיניים גדולות", "חגיגה בסנוקר", "אמי הגנרלית", "זעם ותהילה", "חמסין", "הקיץ של אביה", "שחור", "סוף העולם שמאלה" ו"סיפור גדול" - רק קומץ ממה שצילם גורפינקל. בשיחת הטלפון המקדימה אמרתי לו שאינני יודע איך מדברים וכותבים על צילום בקולנוע. אני אמנם מציין בחלק...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר