בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קו האופק האבוד של מיכאל חלאק

הצייר מיכאל חלאק מציג ריאליזם מהסוג שמעולם לא קודש בארץ. תערוכתו מביעה עמדה אירונית כלפי הפוטוגניות של האסון

תגובות

את כל הקיר הימני של גלריה נגא מכסים פאנלים גדולים אפורים, בד מתוח על עץ. חומת ההפרדה מצוירת עליהם בריאליזם וירטואוזי כמו נבנתה מחדש בחלל, והאפקט חזק. אין ברירה אלא לעמוד מתחת לציור שגובהו כשלושה מטרים ולהתבונן כלפי מעלה, לנסות לתפוש את שולי הציור, לנסות לראות את מה שמאחוריו, אלא שאי אפשר. אחרי שמתרגלים לגודל, נוכחים שזו בעצם חומה ממוזערת. ושזה ריאליזם המתאר משטח מופשט, ייצוג של לוחות אטומים הכולל גוני אפרפרות, סדק גדול במרכזם, רטיבויות מתפשטות, חורים שחורים ועיוורים כעיניים ריקות בקצה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו