טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השנאה מובילה את עלילת ספרו של אופיר טושה גפלה

חמוש במחברות ובאסטרטגיות נרטיביות, החל אופיר טושה גפלה לכתוב את ספרו האחרון "האורחים" כמי שיוצא למבצע צבאי. בראיון הוא מספר למה הוא מפחד מחוסר נימוס כמו ממלחמות, ועל חשיבות הבהייה וההרהור בתהליך היצירה ■ וגם הפרק הפותח של ספרו

תגובות
טושה גפלה. "זיכרון מעסיק אותי כל הזמן. התנגשויות בין זיכרונות שלך ושל אחרים"
תומר אפלבאום

אם יש תכונה אחת שאופיר טושה גפלה בטוח בשליטתו בה, זהו הזיכרון הפנומנלי שלו. גפלה זוכר אנשים ותאריכים, שמות ומהלכים, דיאלוגים שהיו באמת וכאלה מסרט, זוטות שלמד אתמול ופרטים שליקט בילדות. מוחו פועל כמכשיר הקלטה נצחי, רושם פכים שוליים לצד מידע חשוב ולעולם אינו שוכח מי אמר לו מה ומתי בדיוק קרה הדבר. אבל הזיכרון עבורו הוא לא רק תכונה יוצאת דופן שבה ניחן, אלא גם דלק יצירתי. "זיכרון בונה זהות וגם תעתועי זיכרון בונים זהות", הוא מסביר. "הזיכרון שלך הוא העוגן והנכס היחידי שלך, ולמרות זאת, זיכרון הוא עניין...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות