בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוח הפסיכדליה

"סרג'נט פפר", האלבום הראשון של הביטלס שבו הצורה חשובה כתוכן, ולמעשה מגבירה את תהודתו. זה ניכר בעטיפה האיקונית שלו מאת יוצר הפופ־ארט פיטר בלייק, אבל גם בעוד הברקות צורניות, כולן תקדימיות

תגובות

על הדרך הארוכה והמתפתלת להקלטת "סרג'נט פפר" השפיעו שתי החלטות דרמטיות. הראשונה, באוגוסט 1966, היתה דווקא הימנעות, לא לעשות משהו אלא לחדול מלעשות משהו. היא התרחשה ללא תכנון מוקדם, כמעט בלהט הרגע: החלטה על הפסקת ההופעות החיות של הלהקה. זו התקבלה דווקא בהנהגתו של ג'ורג' האריסון, שחרג לפתע ממופנמותו ולמעשה הנחית אולטימטום על חבריו ללהקה, ובעיקר על המעטפת הניהולית והארגונית שלה. ברגישותו היה האריסון הראשון לזהות את המחיר הכבד מנשוא שגבתה שיגרת ההופעות מהלהקה וגם את הפער הבלתי נסבל שהלך ונוצר בין...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו