בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנקודה נמוכה כל כך במדרון הבלתי הפיך של הזמן

ב"פדרה", הגאוני בכל המחזות, כולל אלה של שייקספיר, הצליח ז'אן ראסין לתת לְאֶרוֹס לדבר; לא לדמויות, לא לטקסט, אפילו לא לשירה

5תגובות

פֶדְרָה הוא מחזה גאוני, ולפחות בעיני, זה המחזה הגאוני שבכל המחזות, כולל אלה של שייקספיר. מה שראסין הצליח לעשות כאן, ובאופן שאיש לפניו ואחריו, לא הצליח לעשות, הוא לתת לְאֶרוֹס לדבר; לא לדמויות, לא לטקסט, אפילו לא לשירה. לְאֶרוֹס עצמו: "אין זו בְּעֵרה המסתתרת בִּוְרִידַי. זו וֶנוּס, כל כולה, נצמדת לְטַרְפּהּ", אומרת פֶדְרָה, המגלה לזוועתה את תאוותה הבלתי ניתנת לשיכוך שלה, לְהִיפּוֹלִיטוֹס, בנו של בעלה תֶזֶאוּס שילדה לו האמזונה היפוליטה. ראסין, וגם זה הישג חסר תקדים וללא ממשיכים, יצר כאן טרגדיה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו