החדשנות התיאטרלית, החיבה לגברים צעירים והעימות עם רפול: חייה של הבמאית עדנה שביט היו מחזה בלתי שגרתי - תיאטרון - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החדשנות התיאטרלית, החיבה לגברים צעירים והעימות עם רפול: חייה של הבמאית עדנה שביט היו מחזה בלתי שגרתי

לכתבה
עדנה שביט יואב רוקאס

החדשנות התיאטרלית, התגלית ושמה חנוך לוין, העימות עם רפול, המפגשים עם המוות, הגיחה להוליווד, החיבה לגברים צעירים וסגנון החיים הבלתי שגרתי: לא היה כמעט תחום שעדנה שביט, שהלכה לעולמה לפני כחודש, 
לא פרצה בו דרך עצמאית משלה. חייה ומותה של אשת התיאטרון הנערצת שדורות רבים של 
יוצרים גדלו על ברכיה

5תגובות

"עדנה שביט נחרתת בזיכרון בחרט של מכאוב: מותה אומר פרפור איברים הנוגע ללבנו". זו היתה לשון אחת הביקורות הראשונות, בעיתון "דבר", על השחקנית הבלונדינית, כחולת העיניים וגבוהת הקומה, שעלתה לבימת תיאטרון "זירה" ב-1955 בתפקיד העבד לאקי במחזה "אנו מחכים למראל", הגרסה המקומית הראשונה ל"מחכים לגודו" מאת סמואל בקט. השחקנית, שהיתה במהרה לבמאית, מתרגמת, תסריטאית, שדרנית ומורה דומיננטית לבימוי ולמשחק, מתה ב-14 ביוני השנה, בת 80, ונותרה צרובה בזיכרונם של דורות של אנשי תיאטרון. שביט, שבמובנים רבים הקדימה את זמנה והטביעה חותם בהיסטוריה של התיאטרון והרדיו הישראליים, מתה אפופת מסתורין בביתה. כמעט כל פרק...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

הרשמה לניוזלטר

רוצים לקרוא את המיטב? הירשמו וקבלו המלצות קריאה לסופ"ש

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות