יהדות? איסלאם? בודהיזם? תשכחו מזה. הדת החדשה היא ריצת מרתון - טיולים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהדות? איסלאם? בודהיזם? תשכחו מזה. הדת החדשה היא ריצת מרתון

לכתבה
מרתון טוקיו, 2014 The Yomiuri Shimbun / Miho Takah

מרתונים הם הדבר הכי לוהט עכשיו, גם בתיירות, ואלפים באים לארץ רק כדי להזיע בריצות מפרכות בירושלים, בטבריה והרחק במדבר. האם הם מתענים או נהנים? ומה הסיפור של הדֶני שמתכונן לרוץ כאן את המרתון ה-500 שלו?

33תגובות

"כל עיר שרצתי בה היא שלי. אני כובשת אותה. בכל מקום שאני רצה מרתון אני נהפכת חלק מהעיר". מרים רודריג־פרחי אומרת את הדברים בקול מהורהר. במשך כמה דקות היא מנסה להסביר את הקסם של ריצת מרתון בעיר זרה. קשה מאוד להסביר את סוד המשיכה של ריצה ארוכה, שנמתחת על פני 42 קילומטרים, למי שמתקשה לרוץ 400 מטרים. רודריג־פרחי, בת 66, רצה כבר תשע שנים. כאשר התחילה לא ידעה לרוץ, לדבריה. "ראיתי שפתחו בפארק הירקון קבוצת ריצה והצטרפתי אליה. בהתחלה רצתי ממש לאט ולמרחקים קצרים. ראיתי להפתעתי שאני לא מתה. היו לי אז המון בעיות בחיים והריצה קצת עזרה לי לצאת מהן. כאשר התקדמתי ועמדתי לרוץ בפעם הראשונה 10 קילומטרים, לא...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

הרשמה לניוזלטר

מה קראתם השבוע? הירשמו עכשיו לדיוור הארץ ספרים

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות