בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יודע צדיק

באולם שמחות בבית שמש או בבית כנסת באופקים, עם נדבה בשקל או תרומה של 400 אלף דולר - ההילולות ברחבי המדינה לא ידעו קהל גדול כל כך, ורשימת האירועים ממשיכה לגדול

3תגובות

קברי צדיקים הם תעשייה מצליחה בישראל. בחמש השנים האחרונות הועלו לארץ עצמותיהם של שבעה צדיקים ממרוקו ומתוניס, לקראת הפיכת קבריהם החדשים למתחמי הילולות מרובות משתתפים. בנו של "צדיק" ממרוקו, שהעלה את עצמות אביו לישראל, לא היסס להודות שמודל החיקוי שלו הוא ה"רנטגן", הרב יעקב איפרגן, שבתוך עשור הפך את קבר אביו האלמוני למתחם הנצחה מפואר המאכלס אלפים בהילולה. חוקרי האקדמיה העניקו לתופעה את הכינוי "אמרגנות קדושים".

עלייה לקברי צדיקים היא תופעה ותיקה: הילולות הרמב"ם ורבי מאיר בעל הנס בטבריה, הילולת האר"י בצפת וכמובן הילולת רבי שמעון בר יוחאי מושכות כבר שנים אלפי מאמינים. אך העלייה בפופולריות של קברי הצדיקים לא גרמה לעלייה משמעותית במספר המשתתפים בהילולות הקלאסיות במירון ובצפת, טוענת הד"ר ענת פלדמן, חוקרת תרבות צדיקים במכללת אחווה בנגב. עיקר השינוי הוא הלגיטימציה שהתקשורת והאליטה הכלכלית מעניקות לתופעה, במקום הלגלוג שאיפיין אותן בעבר. אך המעניין מכל, סבורה פלדמן, הוא השיעור הגבוה של בני הדור השלישי ליוצאי צפון אפריקה שמשתתפים בהילולות. בעטיין של מצוקות כלכליות, הדור שנולד בישראל חוזר לשורשים - אל הצדיק מהמולדת הישנה, שעזר בנסים מוכחים ואף הנהיג את הקהילה באופן ממשי. ואלה ההילולות הבולטות הנערכות מדי שנה:

רבי שמעון בר יוחאי, מירון

הצדיק: נחשב למחבר ספר הזוהר. על פי האמונה, המערה שבה שהה עם בנו ובה כתב את ספר המבוא לקבלה קרובה לקברו, שנקבע במירון.

המועד: ל"ג בעומר, י"ח באייר. פרט להילולה המרכזית, מתקיימות במקום עוד 20-15 הילולות בשנה, שמושכות כ-20 אלף בני אדם. הגדולות שבהן: הילולת האר"י וז' באדר, יום מותו של משה רבנו. גם בראש השנה באים אלפים לחגוג את הילולת רבי נחמן מברסלב, שנחשב גלגול נשמה של רשב"י.

הקהל: מאות אלפים, מעדות שונות. באתר יש מאהל של עולי צפון אפריקה ומפעלי הזנה של זרמי החסידות השונים. פרט ליהודים, באות לקבר גם כמה משפחות דרוזיות וצ'רקסיות הגרות בסביבה, כדי לזכות בברכת הצדיק.

הגוף המפעיל: העמותה לפיתוח מקומות קדושים, המועצה האזורית מרום גולן וההקדש הספרדי, המחזיק בחזקה על האזור מאז התקופה העותומנית.

תרומות: חוק המקומות הקדושים קובע שאין לעסוק בקיבוץ נדבות במתחם הקבר. מנהל מחוז צפון של הרשות, ישראל דרעי, טוען כי נקבע תחום קדושה של 150 מטר מהקבר, שבו נאסר על מקבצי נדבות לפעול. לטענתו, באתר פועלים אנשים עניים מאוד, חלקם נרקומנים שלא מתייחסים לקדושת המקום. לעתים, כשפקחי הרשות נואשים מניסיונות האכיפה, מוזעקים למקום שוטרים המפנים את הקבצנים.

רבי יונתן בן עוזיאל, עמוקה

הצדיק: התנאי שלא נישא מימיו, ושעליו סופר בתלמוד כי כשהיה שקוע בלימוד תורה, כל עוף שעבר מעל ראשו נשרף. ביקור בקברו של הצדיק הרווק נחשב סגולה מיוחדת לזוגיות ופוריות עוד לפני קום המדינה.

המועד: ביום מותו לפי המסורת, כ"ו בסיוון, באים לקברו כ-50 אלף בני אדם.

הקהל: רווקים המחפשים תפנית בחיי הזוגיות.

הגוף המפעיל: העמותה לפיתוח מקומות קדשים במשרד התיירות.

תרומות: במקום מונחות שתי תיבות צדקה מפלדה, שבהן נערמות התרומות. הקופסאות מרוקנות מדי שלושה חודשים במשרד התיירות בירושלים בנוכחות עו"ד. כספי התרומות של ההילולה האחרונה נשדדו כחודש לפני ראש השנה. לטענת דרעי, מכיוון שהאתר מבודד, הגנבים פעלו כנראה בשבת, כשהמקום התרוקן ממבקרים. הגנבים הפעילו רתכת וקונגו כדי לפעור בתיבה חור שממנו "משכו" את הכסף. לדרעי קשה להעריך את הסכום שנגנב. לטענתו, כל העת נעשים ניסיונות לפריצת קופות צדקה, בעיקר בקברי צדיקים מבודדים.

הבאבא סאלי, נתיבות

הצדיק: הרב ישראל אבו חצירא, המכונה הבאבא סאלי, נולד בכפר נידח בסהרה. לטענת נסים קריספיל, חוקר יהדות מרוקו, משפחתו לא היתה ידועה כמשפחת צדיקים במרוקו, ועיקר גדולתה בא לה בישראל. הבאבא סאלי נודע בידענותו המופלגת בתורה, שאותה הפגין בחליפות מכתבים עם קהילות יהודיות בגולה. לדעת קריספיל, היה הבאבא סאלי צדיק עממי מאוד, שנע בארץ ולן אצל משפחות עניות ועשירות. בני משפחתו, טוען קריספיל, גימדו את דמותו והפכו אותו למטפל במים קדושים.

המועד: ד' בשבט, יום מותו של הרב. בשנת תשס"ד, שבה מלאו 20 שנה למותו של הבאבא סאלי, נמשכה ההילולה שלושה ימים.

הקהל: כ-50 אלף בני אדם.

הגוף המפעיל: מוסדות החצר, הפועלים תחת בנו של הבאבא סאלי, הבאבא ברוך.

תרומות: בני המשפחה יושבים לצד תיבות הכספים ומעודדים את המבקרים לתרום בנדיבות. יעקב ביתן, עיתונאי מנתיבות, מעריך שבעלי העסקים התורמים ל"רנטגן" גדולה יותר.

הרנטגן, נתיבות

הצדיק: אביו של הרנטגן, באבא שלום איפרגן, לא נחשב קדוש בחייו, אומרת הד"ר פלדמן. הבן, הרב יעקב איפרגן, רצה לפאר את שמו של אביו והקים לו אחוזת קבר.

המועד: ז' בתמוז. השנה מלאו עשר שנים למותו של הצדיק.

הקהל: כעשרת אלפים בני אדם.

הגוף המפעיל: הרב בנימין חן, שניהל את חצרו של הבאבא סאלי, עבר לפני חצי שנה לנהל את חצרו של הרנטגן. בסוף יוני, לאחר ההילולה האחרונה, עזב הרב חן גם את ניהול חצרו של הרנטגן.

התרומות: לטענת ביתן, בעבור הזכות לפתיחת הקבר (זכות הראשונים להתקרב לצדיק ביום ההילולה) שילם השנה איש העסקים נוחי דנקנר כ-600 אלף שקל. הסכומים הגדולים, טוענת פלדמן, נצברים בזמן התיקונים שהרב מארגן במשך השנה. אנשי עסקים שקיבלו את ברכת הרב מפרישים מעשר לקופת הצדקה - מעשרות שיכולים להגיע עד עשרות אלפי שקלים.

הרב חיים חורי, באר שבע

הצדיק: הרב חורי היה רב ראשי בקהילת תוניס, מספר שמעון זוהר, חוקר יהדות צפון אפריקה ומורה דרך בקברי צדיקים. חורי, הצדיק הגדול של יהודי תוניס, נעשה בישראל לדמות באר שבעית מוכרת. השנה מלאו 53 שנה למותו.

הקהל: כעשרת אלפים אנשים, בעיקר תושבי באר שבע. אף שחורי הוא תוניסאי, פוקדים את קברו גם אלפים מיוצאי מרוקו.

הגוף המארגן: "עמותה להנצחת הרב חיים חורי". מנהל העמותה, אבי ועקנין, אומר כי מכספי התרומות הקימה העמותה כולל אברכים בבאר שבע, והועברו כספים לבתי הכנסת שהוקמו לזכרו של הרב. ועקנין מספר כי העמותה פועלת גם להכנסת ספרי תורה בבסיסי צה"ל, ומממנת שיעורי קודש בבסיסי צבא.

האדמו"ר משטפינשט, גבעתיים

הצדיק: הנציג האשכנזי הבולט בתחום ההילולות (יארצייט, בלשון החסידים). הרב אברהם מתתיהו פרידמן מת לפני 71 שנה ברומניה. ב-1955 הועלו עצמותיו לישראל, בגלל חששם של החסידים ששלטונות רומניה ינסו לפגוע בקבר. כיום קבור פרידמן בחלקת האדמו"רים בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב. הוא לא הותיר אחריו בנים, והחצר החסידית שלו נשמרת בזכות ההילולה וללא הנהגה של אדמו"ר.

המועד: כ"א בתמוז, יום השנה למותו. נוסף לכך, בכל יום חמישי בערב מתקיימת ליד הקבר הילולה קטנה של עשרות חסידים, המתפללים למופתי הצדיק.

הקהל: ב-15 השנים האחרונות גדל מספר המשתתפים בהילולה לעשרת אלפים. ההילולות החסידיות רבות המשתתפים מתקיימות בקברי צדיקים באוקראינה ובפולין. הבולטות שבהן: באומן, שבה מתקיימת הילולת רבי נחמן מברסלב, ובליז'אנסק, עירו של הרב אלימלך מליז'אנסק.

תרומות: בניגוד להילולות של עדות צפון אפריקה, בקברו של פרידמן לא נמכרים תשמישי קדושה כמו נרות ומים קדושים, אלא בעיקר סידורים ותמונות של הצדיק.

הילולת אל-ג'ריבה, אופקים

הצדיק: בית כנסת. יהודי האי ג'רבה שבתוניס ייחסו לבית הכנסת "אל-ג'ריבה" סגולות מיוחדות, מסביר שמעון זוהר, משום שלפי המסורת הוא הוקם משרידים של בית המקדש. בית הכנסת שהוקם באופקים ב-1971 הוא העתק של בית הכנסת בג'רבה, וכונה אף הוא אל-ג'ריבה ("הנפלאה").

המועד: ל"ג בעומר.

הקהל: ביום ההילולה באים לבית הכנסת אלפי בני אדם, המשתתפים בתהלוכה חגיגית עם ספר התורה. עם המשתתפים נמנים גם עשרות יהודים מצרפת.

הגוף המפעיל: עמותת בית הכנסת.

תרומות: בזמן ההילולה נאספים כספים ממכירות בדוכנים ומתרומות. הכסף מופנה לתמיכה בלומדי תורה בכולל המקומי ולשיפוצו של בית הכנסת.

הילולת דוד ומשה, צפת

הצדיק: רבי דוד ומשה מת אמנם כבר ב-922, אך לפני כ-31 שנים התגלה בחלום לאברהם בן חיים, תושב צפת, וביקש לעבור לגור בביתו. הרב הסביר כי ברצונו להעלות ברוחו לצפת, משום שרוב מאמיניו, בני יהדות מרוקו, היגרו לארץ ישראל. משפחת בן חיים פינתה חדר בדירה, הקימה בה ארון קודש והכריזה על מגוריו החדשים של הקדוש. גם משפחת דנינו באופקים טוענת שהקדוש התגלה לאבי המשפחה. בעקבות התגלות זו נבנה בית כנסת "דוד ומשה", ואחת לשנה מתקיימת בעיר הילולה ביתית לכבודו.

המועד: ראש חודש חשוון. ביום ההילולה כל חדרי הבית פתוחים לקהל הרחב, שאינו מהסס להשתמש בכולם.

הקהל: אלפים.

הגוף המפעיל: משפחת בן חיים מצפת ומשפחת דנינו מאופקים.

תרומות: תרומות המבקרים איפשרו לבן חיים להרחיב את ביתו ולהקים בחצר סככה ושירותים ציבוריים למתפללים. עיריית צפת הכשירה כביש גישה לבית ומגרש חנייה ענק.

הרב חיים פינטו, אשדוד

הצדיק: הרב פינטו, אומר קריספיל, הוא הקדוש המרוקאי השני בחשיבותו אחרי רבי עמרם בן דיוואן. פינטו היה דיין נחשב וידען בתורה, ובעל הספר "מעשה נסים". בהילולה המרכזית לזכרו, המתקיימת בקברו בעיר מוגאדור שבמרוקו, מגיעים בטיסות מיוחדות עשירי יהדות מרוקו הגרים בצרפת. המשפחה מפוצלת בין חצר הרב דוד שבמרוקו לחצר הרב חיים פינטו באשדוד, שבה מתקיימת הילולה אינטימית יותר.

המועד: כ"ו באלול. השנה מלאו 160 שנה למות הצדיק.

הקהל: בעיקר בני יהדות מרוקו.

הגוף המפעיל: את ענייניו של הצדיק מנהל בנו של הרב חיים פינטו, הרב יאשיהו. חצר הרב מחזיקה ישיבה, בית ספר לבנות וכולל באשדוד, וגם כולל ובית תמחוי בקרית מלאכי.

תרומות: קריספיל אומר כי בישראל, כמו במרוקו, אנשי עסקים תורמים סכומים גדולים לחצר הרב. לפני כמה שנים, אחד המאמינים שילם כ-400 אלף דולר תמורת הזכות לפתיחת הקבר.

"באבא יגו", שדרות

הצדיק: רבי יעקב שטרית גדל באזור תסלילת בסהרה, יחד עם הבאבא סאלי. הוא היה אב בית דין ושוחט, עד מותו לפני 46 שנה. עצמותיו הועלו לישראל רק לפני חמש שנים וההילולה עדיין אינה מוכרת.

המועד: יום מותו של הצדיק, כ"ו בתשרי, הוא יום בעייתי לקיום ההילולה, משום שיום קודם מסתיים חג הסוכות וקשה לשכנע את ההמונים לבוא. משום כך הוזזה השנה ההילולה בשבוע והיא תתקיים בג' חשוון. מהשנה הבאה תתקיים ההילולה באייר, ביום שבו נקברו עצמות הצדיק בישראל. תאריך מדויק עדיין לא נקבע.

הקהל: להילולה באים כאלף יהודים מאזור התסלילת במרוקו, שהכירו את הצדיק ומשפחתו.

הגוף המארגן: בנו של הצדיק, משה בן שטרית, העלה את עצמותיו לפני חמש שנים. בניין הקבר יושלם רק במאי.

תרומות: לטענת הבן, עדיין לא נאספו תרומות לצדקה ואת בית הכנסת לזכרו הקימה המשפחה בכספה.

רבי יעקב וזאנה, מושב אדרת

הצדיק: הרב וזאנה, אומר קריספיל, נחשב בקרב יוצאי מרוקו מרפא נפש ובעל שליטה בעולם השאול. גם הפרופסור יורם בילו מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, שפירסם ספר על חיי הצדיק ("ללא מיצרים: חייו ומותו של יעקב וזאנה"), מעיד כי לרב יוחסו סגולות אלה.

המועד: סוף תמוז.

המארגנים: הרב עזר אלמליאח ממושב אדרת, הטוען שהוא מחזיק בכמה מספרי הצדיק; והרב יוסף ביטון, שהקים בעבורו מבנה זיכרון בבאר שבע ובו מתקיימת במקביל הילולה של עשרות.

הקהל: לדברי הרב אלמליאח, מדובר בהילולה צנועה של שני מניינים. הוא אינו מעוניין לפרסם תאריך מדויק, כדי לא למשוך קהל נוסף.

הילולות בהתהוות

* הילולת הרב משה הכהן והרב אברהם הכהן, מושב איתן. מגמת העלאת עצמות קדושים נמשכת בעיקר בקרב צאצאי תוניס בישראל. על גבעה בולטת סמוך למטעי המושב החליט ועד המושב להקים חלקת קדושים. חלקת הקבר הוקמה כקילומטר מהכביש הראשי המוביל לבאר שבע, כדי להפוך את האתר למרכז תורני ולמקום עלייה לרגל גם למבקרים מזדמנים. לפני שנה וחצי הועלו למושב עצמותיו של הרב משה הכהן מליוורנו, איטליה. לפני כחודשיים זכה הרב אברהם הכהן, שמת לפני 73 שנה בתוניס, להיקבר מחדש בישראל.

* הילולת רבי שלמה בן חמו, מושב עוצם. לפני שלוש שנים הועלו ממרוקו עצמותיו של הרב, שמת לפני 55 שנה. נכדתו טוענת שגופתו חולצה בשוחד מידי המקומיים, משום שסבה נחשב לצדיק גם בקרב התושבים המוסלמים. בהילולה האחרונה בקברו החדש, שבמושב עוצם הסמוך לשדרות, השתתפו כמאתיים בני אדם. גופתו של בן חמו נטמנה מחוץ לגדר בית הקברות, כדי להקים לכבודו מתחם רחב שבו יהיה מקום להילולה רבת משתתפים.

* הילולת הרב שלום בר-חנין, שדרות. צדיק תוניסאי, שגופתו הועלתה לישראל לפני כארבע שנים ונטמנה בסמוך ל"באבא יגו".

הילולות באולמי שמחות

בניסיון לגייס תרומות לישיבות ותלמודי תורה, מתקיימות הילולות לציון יום מותם של צדיקים שנקברו בניכר. בזמן ההילולה נמכרים חפצי קודש הקשורים לצדיק וזכויות בבית כנסת הקרוי על שמו - למשל כיסא או עלייה לתורה.

* הרב יורם אברג'ל מארגן בנתיבות הילולה שנתית לרב עבדאללה סומך (הבני"ש חי) הקבור בעיראק. היא מתקיימת בי"ח באלול.

* דוד חזן, בעל אולם שמחות בבית שמש, מארגן הילולה לזכרו של הרב חנניה הכהן הקבור במרוקו.

* באולם שמחות בראשון לציון מתקיימת מדי י"ז בשבט הילולה שמארגן ארגון יוצאי טורקיה לזכר הרב חיים פלאג'י, הקבור באיזמיר.

הילולות משפחתיות במושבים

במושבים של יוצאי מרוקו ותוניס מתקיימות הילולות מצומצמות, בבתי משפחות של בני הדור הראשון מאותו כפר. המשתתפים מציינים את זכרם של צדיקים שחיו בכפר שממנו באו. במושבים גפן, תירוש וזנוח באזור בית שמש מתקיימות בכל שנה כעשר הילולות משפחתיות.



הילולת האדמו"ר משטפינשט בגבעתיים, 2003


הילולת רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, 2004



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו