בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פאקו איבנז: "שמעתי את 'ירושלים של זהב', ואמרתי - 'הי, זה השיר 'פיו חוספה'"

11תגובות

במהלך השנים הועלו טענות על הדימיון הרב בין שירה של נעמי שמר משנת 1967, "ירושלים של זהב", לשיר באסקי של הזמר הנודע, פאקו איבנז, שנקרא "פיו חוספה", אולם כל השנים הכחישה שמר טענות אלה. כשנשאלה על הנושא

בראיון ל"ידיעות אחרונות" באפריל 2000 אמרה: "השיר לא דומה בכלל, זה דימיון פצפון ממש. דימיון כזה מתרחש פעם בשבוע. פה ושם דבק בנו משהו משיר אחר, כמו אבקת בגדים שדובקת בבגד".

בשנת 2000 גם פנה מאזין לרשת א' ודיווח על הדימיון. מנהל הרשת, איתן אלמוג, ביקש מחיים צור, שהיה מנהל המחלקה לפולקלור, לבדוק את הטענות.

"כבר אז הבנתי שיש דימיון רב ורציתי לפרסם זאת", אומר צור. "אני חושב שזה אכל אותה, היא ידעה שיש צדק בטענות, ורציתי לפתוח את זה לוויכוח איתה, אבל ברדיו העדיפו להשתיק את זה".

עוד אמר צור, "אחרי שאיבנז שלח לי בזמנו עותק של תקליטו, בפעם הראשונה הבנתי עד כמה דומות הגירסאות. היא המשיכה להכחיש, אבל אני בטוח שאם היינו מדברים על זה היא הייתה מרגישה הקלה כבר אז".

ואכן, נעימות השירים דומות מאד. אתמול סיפר איבנז ל"הארץ", כי הוא שמע לראשונה את "ירושלים של זהב" אחרי מלחמת ששת הימים.

"כששמעתי אותו אמרתי: 'היי, השיר הזה זה 'פיו חוספה', אבל לא כאילו שזה היה פלגיאט, אלא עם הרבה אהדה לשמר. זה שיר עם באסקי שאמי נהגה לשיר לי. האם כעסתי? לא, בכלל לא, להיפך. שמחתי שהשיר עזר במשהו".

ולהבדיל, מילות השיר הבאסקי שונות לחלוטין: שירו של איבנז מספר על גבר באסקי רע לב שמתכחש לאבהותו על תינוק שנולד מחוץ לנישואים: "המילים של השיר שלי הן בנאליות, מטופשות. צריך להיות באסקי כדי להבין את ההומור הזה. כמו שיש בדיחות שעוברות רק ביידיש. השיר הוא על פיו חוספה, שנולד לו בן והוא חוזר לביתו ואומר 'הבן הזה לא שלי'. האשה, שמנסה לשכנעו שהוא האב, נאלצת בסוף למצוא גבר אחר כדי שיהיה לילדה אבא."

זאת לעומת "ירושלים של זהב", שמתייחס לעיר ה"שבויה בחלומה וליבה חומה".

איבנז הביע אתמול צער כששמע שמכתב הווידוי של שמר היה ספוג רגשי אשמה. "חבל. לא היתה לה סיבה להרגיש אשמה. נכון, אני חושב שהיא שמעה את השיר ממני, אבל זה חלק מהחיים. זה גם לא היה סוד. דיברתי על זה עם חברים והזכרתי את זה בשיחות. עם נעמי שמר לא דיברתי מאז, כי לא ראיתי אותה שוב וזה גם לא היה עניין מבחינתי. אם הייתי רואה אותה, בטח הייתי מזכיר את זה, אבל בלי כעס, כמובן".

בעבר סיפר איבנז כי את השיר נהגה אמו לשיר לו כשהיה יושב על ברכיה כילד, ולדבריו, מקור השיר הוא עממי.

איבנז אף הקליט אותו מחדש לתקליט "שירים ששמעתי בבית אמי" וביצע אותו בהופעות שונות בעולם - וגם בישראל בשנת 1962, אז ייתכן כי שמר שמעה אותו לראשונה.



איבנז. "בכלל לא כעסתי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו