בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בקיבוץ הדתי, כשרות היא גם היחס לעובדים בבתי העסק

תגובות

בבתי עסק רבים נהוג כבר עשרות שנים לתלות תעודות המציינות כי המקום זכה בעבר בפרס כעסק מצטיין או כאהוב על הקהל. לקוחות רבים מחפשים בחנויות תעודות כשרות שיאשרו כי את המקום בדקו משגיחי כשרות, או תוויות המציינות עמידה בתקנים של שמירה על איכות הסביבה או ניסויים בבעלי חיים. בשנים הקרובות, כך לפחות מקווים בעמותת "מעגלי צדק", הצרכנים יבחרו לסחור רק עם עסקים שיש להם "תו חברתי".

"בסיס הרעיון של ה'תו החברתי' הוא בתפיסה, שעלינו כציבור מוטלת האחריות הרחבה לפקוח עיניים ולוודא כי בכל דבר שאנו נוגעים יישמרו עקרונות היושר והצדק הבסיסיים", אומרים חברי העמותה, "אנו לא יכולים להטיל את האחריות הבלעדית ליושר על המשטרה ואת האחריות לצדק על מערכת המשפט. הם אמנם הגופים האמונים על הסדרת עניינים אלו, אך אין זה פותר אותנו מ'ועשית הישר והטוב' וכמובן מ'לא תשכן באוהליך עוולה'".

יוזמת התו החברתי עלתה לפני כשנה, וכעת מציגים את התו בגאווה כמה אולמות שמחה, בתי קפה ומסעדות בירושלים. בימים הקרובים תצבור היוזמה תאוצה, כשתנועת הקיבוץ הדתי תקבל על עצמה את תו התקן החברתי על כל העסקים הפועלים בקיבוצי התנועה.

לדברי ראש אגף המשימות בקיבוץ הדתי, שמריה מלר, "מי שמקבל את התו מתחייב לשמור את כל חובותיו כלפי העובדים שלו, להימנע מפגיעה בכבודם, לשלם להם שכר הולם, להימנע מהלנת שכרם ולהעניק לעובדים תנאי עבודה הולמים וראויים, כמתחייב מהחוק. כמו כן, על בעל התו לדאוג לנגישות לבעלי מוגבלויות שיוכלו לבוא בשערי המקום, מבלי שייפגע כבודם. תפקיד הקיבוץ הדתי כתנועה הוא לעשות מאמצים רבים לצמצום הפערים בחברה הישראלית".

שמולי בינג, ממקימי עמותת "מעגלי צדק", טוען כי בציבור הדתי נהוג לדבר יותר על צדקה ופחות על צדק: "הגענו למחשבה הזאת בימים שבהם היינו במאהל מחאה שהקמנו מול הכנסת, בעת דיוני התקציב לפני שנתיים. שאלנו אז: 'מדוע שיקולי מוסר לא נשקלים בדיונים על תקציב המדינה?'".

את העמותה הקימו צעירים מהציונות הדתית. "הקמנו את העמותה מתוך אמונה כי תורת ישראל הינה תורת חיים העוסקת במכלול תחומי החיים. אנו מאמינים כי לתורת ישראל ולציבור הציוני-דתי יש נקודת מבט ומטען ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות החברתית-כלכלית של מדינת ישראל", מספר בינג, "אנו מבקשים לצרף לשיח הדתי ולהעלות על נס גם את העיסוק בסוגיות חברתיות-

כלכליות מן הזווית היהודית-הלכתית. אנו סבורים כי יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטוב הלב, החסד והצדקה".

לדברי בינג, "כשרות זה לא רק חמץ בפסח, אלא האם יש עובדים שהולן שכרם. זו בעיה מוסרית, אבל גם יהודית. הפנטזיה שלנו היא שהמפד"ל תפרוש על רקע תקציב המדינה, לא רק על ענייני דת ומדינה".

תקופת הניסיון של התו החברתי הוגדרה כהצלחה במידה מסוימת באולמות השמחה בירושלים, כשזוגות צעירים גילו עניין בקבלת התו, ובעלי העסק חששו להפסיד לקוחות. בתחום בתי הקפה והמסעדות התו הצליח פחות, בגלל "האיום" הכלכלי הנמוך יותר על בעלי העסקים. בינג אומר, כי "גילינו שהאולמות זה ג'ונגל ועושק. לעתים אנחנו מופתעים לדברים אליהם אנחנו נחשפים, איך אנשים שנראים טובים מנצלים עובדים. אבל בעצם כולנו אשמים, כל האזרחים, בעצימת העין שלנו אנחנו שותפים לדבר הזה".

מלר מהקיבוץ הדתי אומר כי הוא מקווה שכל החברה הישראלית תשתתף ביוזמה. "בשלב ראשון נפנה לתנועה הקיבוצית כולה שתאמץ את התו. אני מאמין שלאט לאט עוד אנשים יאמצו את זה. בכל חנות נראה את התו החברתי, ואנשים יחליטו לקנות רק במקומות כאלה. אני חושב שזה לא פחות חשוב מתעודת כשרות, כאן מדובר בהלכות שבין אדם לחברו".

בעניין הכשרות אומר בינג כי "אם עסק לא כשר מבחינת האוכל, והוא 'כשר' מבחינה חברתית - הוא יקבל את התו, פרט לעבודה בשבת. אנחנו רוצים להגיע לכלל הציבוריות הישראלית ולא להישאר בגטו הדתי. החלום שלי שאנשים יחפשו את התו החברתי, שיסתכלו באיזה תנאים עובד השומר בכניסה לקניון, או המלצר במסעדה".

בימים אלה מסיים גדעון רוזנברג, רכז פרויקט התו החברתי מטעם "מעגלי צדק", את הסבב בין הקיבוצים הדתיים. בעתיד יעברו מדי כשלושה שבועות מתנדבי העמותה ויבדקו כי בעל העסק ממשיך לעמוד בתקנים שנקבעו. לדברי רוזנברג, "אנחנו גם משוחחים עם העובדים, באישור המעסיק, כדי לבדוק את תנאי עבודתם". רשימת העסקים מפורסמת באתר האינטרנט של העמותה (www.mtzedek.org.il).

"התו החברתי הוא אות קלון לחברה הישראלית", אומר בינג, "אנחנו בסך הכל דורשים את קיום החוקים. כל הקריטריונים שלנו מופיעים בחוק. אם היינו דורשים עשרה אחוז יותר, זו היתה תעודת כבוד. אנחנו בסך הכל עושים את מה שהמדינה היתה צריכה לעשות".



רכז הפרויקט, גדעון רוזנברג (משמאל), מעניק "תו חברתי" לציונה אברמוב, בעלת "בישולים", שלשום בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו