בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק אל תבקשו סטטוס משפחתי

היועץ מזוז הכריז לאחרונה שהוא תומך בהכרה בזוגות חד-מיניים לצורך הסכמי ממון. אז מדוע הוא התנגד בבית המשפט לענייני משפחה לאישור הסכם זוגי בין שני הומואים?

תגובות

התקופה היתה רוגשת: פסק דין רדף פסק דין, תקדימים משפטיים העוסקים בזכויותיהם של הומואים ולסביות נרשמו בזה אחר זה, ריח של מהפכה משפטית עמד באוויר, עמדותיה המיושנות של המדינה נחלו בזו אחר זו מפלות בבתי המשפט. עד שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קם ועשה מעשה. "ליועץ המשפטי לממשלה הנוכחי גישה שונה מליועץ הקודם בנוגע להכרה בבני זוג מאותו מין", הודיע משרד המשפטים, "גישתו העקרונית של היועץ היא שיש להבחין, לצורך הכרה כזאת, בין סוגיות ממוניות והסדרים פרקטיים אחרים, שבהן המגמה צריכה להיות פרגמטית וגמישה ברוח הזמן והמציאות המשתנה, לבין סוגיות של יצירת סטטוס אישי סטטוטורי חדש, המחייבות גישה זהירה יותר ושהן בדרך כלל עניין למחוקק". כל זה לא היה מזמן. רק לפני חמישה-שישה חודשים. האם מזוז הספיק לחזור בו ממדיניותו הליברלית?

בקהילה המשפטית ההומו-לסבית משוכנעים בימים האחרונים שבלשכת היועץ המשפטי לממשלה קיבלו רגליים קרות, והחליטו לסגת מהתפישה המתקדמת שאומצה בנוגע לזכויותיהם הכלכליות של הומואים ולסביות. הסיבה לכך היא פסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, שדחה את בקשתם של שני גברים לאשר את הסכם החיים המשותפים ביניהם. בקהילה לא הופתעו במיוחד מפסק דינו של השופט יהושע גייפמן, המייצג גישה דתית שמרנית. מה שכן הפתיע את אנשי "משפחה חדשה", שייצגו בהליך את זוג ההומואים, היתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק.

נורת אזהרה ראשונה נדלקה כשבמשרדי "משפחה חדשה" התקבל בינואר 2005 מכתב ממשרד המשפטים. "בניגוד לפרסומים בכלי התקשורת", כתבה עו"ד לירז אבישר מלשכתו של מזוז, "היועץ המשפטי לא פירסם הנחיה כללית בנוגע למעמד של בני זוג מאותו מין". היא הוסיפה כי "במספר מקרים שבהם התעוררה הסוגיה" הורה היועץ לפעול ברוח ההכרה בזכויותיהם הרכושיות, תוך הפרדה מעניינים של יצירת סטטוס. הנורה החלה להבהב ביתר דחיפות כשגם בטיעוני היועץ המשפטי לבית המשפט הובעה התנגדות לאישור ההסכם הזוגי בבית המשפט לענייני משפחה.

במשרד המשפטים דוחים את הטענות, ואומרים כי המדיניות שעליה הוכרז לפני כחצי שנה שרירה וקיימת. השאלה במקרה זה, אומרים במשרד, לא היתה שאלה של זכויות כלכליות אלא שאלה של סטטוס: בפני הזוגות החד-מיניים עומדת האפשרות, אם יתגלע סכסוך חוזי בין בני הזוג, לפנות לבית משפט השלום או לבית משפט מחוזי, לפי שווי התביעה. ההתעקשות לפנות דווקא לבית המשפט לענייני משפחה, לפי גישה זו, מהווה ניסיון להגניב בדלת האחורית ניצחון סימבולי בענייני סטטוס. "היועץ המשפטי לממשלה לא שינה מעמדתו כי בנושאים של זכויות רכושיות - להבדיל משאלות של סטטוס - יוכר מעמדם של בני זוג מאותו מין", אומר דובר משרד המשפטים. "בהתאם לכך תומך היועץ המשפטי בבקשות לאישור הסכמי ממון הנכרתים בין בני זוג מאותו מין שאותם הם מבקשים לאשר בבית המשפט, ועמדתו זו אכן הובאה בפני בית המשפט גם בתיק הנדון, כפי שגם עולה מפסק הדין".

דין רצוי ודין מצוי

שופטי בית המשפט לענייני משפחה חלוקים זה כמה שנים בנוגע לפרשנות הראויה לחוק שמכוחו קמה הערכאה הזו ב-1995, ותחולתו על הומואים ולסביות. באוגוסט 2001 החליטה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אסנת אלון-לאופר, לאשר הסכם זוגיות בין בנות זוג לסביות, תוך שהיא קובעת כי "הגדרת המשפחה היא הגדרה רחבה, ושתי בנות הזוג עונות על הגדרת 'בן משפחה' שבחוק בתי המשפט לענייני משפחה. לא מצאתי", הוסיפה השופטת, "שההגדרה בחוק מכוונת דווקא לבני זוג ממין שונה".

וזוהי נקודת המחלוקת בין השופטים: האם החוק מסמיך את בתי המשפט למשפחה לאשר הסכמים בין זוגות חד-מיניים. השופט יצחק שנהב מבית המשפט למשפחה ברמת גן סובר שאין סמכות כזאת. במארס 2002 הוא דחה בקשה של בנות זוג לסביות לתת תוקף של פסק דין להסכם חיים משותפים שעליו חתמו, תוך שהוא קובע כי פרשנות המונח "ידועים בציבור" ככוללת גם בני זוג מאותו מין "לא רק שאיננו עומד ביסוד תכלית חקיקת החוק, אלא יש בו משום הוספת נורמה ערכית השנויה במחלוקת חברתית, ואין זו מלאכתו של בית המשפט להוסיפה אלא היא מלאכתו של המחוקק".

השופט גייפמן כתב בפסק דינו בשבוע שעבר כי החלטותיהם של השופטים לאשר הסכמים בין בני זוג חד-מיניים מבוססים על "הנמקות מהדין הרצוי לפי השקפתם, לא על הדין המצוי". הוא כיוון בעיקר לשני פסקי דין שניתנו בשנת 2004: בפברואר החליטה השופטת חנה רוטשילד-ריש, מבית המשפט למשפחה ברמת גן, לאשר הסכם בין בני זוג הומואים. לדבריה, "לאור לשונו הרחבה של החוק - 'בן-זוג, לרבות הידועה בציבור כאשתו' - סבורני כי הפרשנות המתחייבת והנכונה היא כי סמכותו של בית המשפט משתרעת גם על סכסוכים בין בני-זוג חד מיניים".

השופט יהודה גרניט לא הסתפק, בפסק דינו מנובמבר 2004, באישור הסכם בין בני זוג חד-מיניים. הוא יצא בהתקפה חריפה על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהובאה בפניו. נציג היועץ טען אז, כי לבית המשפט למשפחה נתונה סמכות לדון בהסכם בין בני זוג מאותו מין רק כאשר מתגלע סכסוך ביניהם, ולא קיימת סמכות לתת תוקף של פסק דין להסכם על פי הנוהל של אישור הסכמים - התקף כלפי זוגות הטרוסקסואליים. "עמדת היועץ איננה עומדת במבחן ההיגיון", קבע גרניט, "בא-כוח היועץ אוטם את עיניו ואת אוזניו למציאות המתרחשת כיום בישראל ובעולם המערבי כולו, של חיי משפחה המתקיימים בין זוגות חד-מיניים. עולה התמיהה מדוע היועץ המשפטי נלחם באופן כה חד-צדדי את מלחמתם של בעלי האידיאולוגיות השמרניות, ואיננו נלחם את מלחמתם של המופלים לרעה, כדי למנוע את ההפליה נגד הזוגות החד-מיניים". זה היה יותר מדי בעבור מזוז, והוא הודיע כי לא יערער על ההחלטה, וכי מדיניותו שונה מזו של קודמו.

מה בעצם מפריע לנציגי הקהילה ההומו-לסבית להעביר את הדיון בהסכמי החיים המשותפים של זוגות חד-מיניים לבתי משפט השלום והמחוזי, כפי שמציע גייפמן? האם בכך נפגעות זכויותיהם הכלכליות - שעליהן הודיע מזוז שישמור - או שמא מדובר בענייני סטטוס והגדרת מעמדם כ"בני משפחה" על פי החוק?

"צריך לזכור שלשון חוק בתי המשפט למשפחה דומה מאוד לניסוח בחלק מהחוקים האחרים המקנים זכויות להומואים", אומר הד"ר אייל גרוס מאוניברסיטת תל אביב, "ואם מפרשים את החוק הזה כך זה עלול להשליך גם על פרשנות של חוקים אחרים. בנוסף, יש מחלוקת האם רשאים בני זוג לפנות לבתי המשפט הרגילים לאישור הסכמים, או רק בתביעה כאשר מתגלע ביניהם סכסוך, שאז מבקשים מבית המשפט סעד".

"נוצר הרושם כאילו בין באי-כוחה של המדינה אין תמימות דעים, חלקם כנראה אינם מעודכנים בנושאים שעל סדר היום ולפיכך הביעו דעה נושנה, וחזרו כמעט לנקודת ההתחלה", אומרת עו"ד אירית רוזנבלום מ"משפחה חדשה", שהודיעה כי תערער לבית המשפט המחוזי על פסק הדין. "אמנם השפעת פסק הדין איננה קטלנית, אבל יהיה צריך להכניס בחזרה את סוגיית הזוגות החד-מיניים לסמכותם של בתי משפט למשפחה. צר לי שבית המשפט לא המשיך ללכת על פי הגישה המתקדמת שעליה הצהיר היועץ לפני כמה חודשים, והחזיר אותנו אחורה".

זכויות כלכליות לזוגות הומוסקסואלים

* 1994 - בג"ץ מקבל את עתירתו של הדייל יונתן דנילוביץ', וקובע שאל-על חייבת להעניק לבן זוגו הטבות הניתנות לבני-זוג הטרוסקסואליים.

* 1996 - אדיר שטיינר זוכה במאבק נגד משרד הביטחון ומקבל תגמולים ותשלומי פנסיה כבן-זוגו של אלוף-משנה דורון מייזל שמת בעת שירותו הצבאי.

* 2001 - בית-הדין לעבודה מקבל את עתירתו של פטריק לוי וקובע כי הומואים נחשבים "בני זוג" ו"ידועים בציבור" כך שלאחר מותו של אחד זכאי האחר לפנסיה שלו.

* פברואר 2004 - בית משפט לענייני משפחה מאשר הסכם ממון של זוג הומואים, וקובע כי המונח "בני זוג" תקף גם לבני אותו מין.

* פברואר 2004 - היועץ המשפטי לממשלה מודיע לבג"ץ שבני זוג הומואים זכאים לפטור ממס שבח ומס רכישה בעת העברת בעלות בין אחד לשני, בדומה לזוגות הטרוסקסואלים.

* נובמבר 2004 - בית משפט מחוזי מאפשר להומוסקסואל לרשת את דירת בן זוגו, ומפרש את המלים "איש ואשה" בחוק הירושה ככוללות גם "איש ואיש".

* נובמבר 2004 - בית משפט לענייני משפחה מאשר הסכם חיים משותפים של הומואים. היועץ המשפטי מצהיר שלא יערער על הפסיקה, ומכיר בזכויות הומואים בענייני ממון ורכוש.

* ינואר 2005 - מזוז בראיון: "אינני רואה פסול בנישואים של זוגות חד מיניים... החברה צריכה לכבד את השונה בה. בנושא הזה אני מייצג תפישה שונה מזו שהיתה מקובלת בעבר, אולם זו הכרעה של הכנסת".

* מארס 2005 - היועץ המשפטי מודיע לבית הדין לעבודה כי יש להכיר בבני זוג הומוסקסואלים לצורך תשלום קצבת שארים.



מני מזוז


איתי פנקס (מימין) ויואב ארד בטקס נישואיהם בטורונטו, מארס השנה. לא ברור האם החוק הישראלי מסמיך את בתי המשפט למשפחה לאשר הסכמים בין זוגות חד-מיניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו