בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דן דוד אינו מוותר עלישראל: מתעניין ברכישת בנק לאומי

לאחר שלא הצליח לרכוש את חברת הטלפון עם עזריאלי, מרגיש דוד מוכן להשקעה חלופית בשירותים מסחריים

תגובות

השבוע הגיע לארץ דן דוד, 76, מאנשי העסקים היהודים המרתקים באירופה. את הונו עשה מעסקי צילום אוטומטי, המכונה בישראל בשם העממי "פוטו רצח". דוד, שחבר לקבוצה של פגאסוס האמריקאית, דוד עזריאלי ופולאר בהתמודדות על בזק, מתעניין עכשיו בהפרטת בנק לאומי, או בכל השקעה אסטרטגית אחרת בתחום של מתן שירותים. בינתיים, הוא ממשיך להעניק תרומות לקידום המדע בעולם, ובשבוע הבא, בטקס שייערך באוניברסיטת תל אביב, יכריז על החוקרים שיקבלו 3 מיליון דולר לקידום מחקריהם בארכיאולוגיה, אמנות ומדע החומרים.

"התחלתי את דרכי כצלם עיתונות, אבל החלטתי לעזוב את אמנות הצילום ולעבור לעסקי הצילום", סיפר דן דוד ל-TheMarker בראיון ראשון על עסקיו. דוד נולד ברומניה, היה פעיל בתנועת הנוער הציוני בה למד עברית המשמשת אותו עד היום, וגר בישראל שנים ספורות, משלהי שנות ה-50. "הייתי צלם בצרפת וברומניה, ובארץ עבדתי עם סוכנות פריאור באלנבי", סיפר. ההחלטה שקיבל ב-61' לפתוח בקריירה עסקית התבססה על גיבוי של 200 אלף דולר שקיבל מבן דודו.

הקשר עם עזריאלי

קבוצת פגאסוס-עזריאלי-פולאר לא הגיעה לקו הסיום במכרז בזק. הקבוצה פרשה, לדבריו, מכיוון שהממשלה לא אישרה את השתתפות השותפים האחרים, פגאסוס וקרן רוטשילד. "ביקשנו ארכה לגיוס משקיעים נוספים, וגם את זה הממשלה לא אישרה. פולאר סירבה להגדיל את השקעתה וכך גם השותפים האחרים ולא היה זמן למצוא משקיע חדש", הוסיף.

אבל נראה כי עם האוכל בא התיאבון. המגעים עם דוד עזריאלי, שהחלו במועצת הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, בה מכהנים השניים, היו כנראה בין הגורמים שתרמו לשינוי בראייתו את האפשרויות העסקיות בישראל. "בעבר, כששאלו אנשים 'איך אפשר להרוויח קצת כסף בישראל', התשובה היתה, 'באים עם הרבה כסף ונשארים עם מעט'", סיפר בחיוך. עכשיו הוא מחפש השקעה אסטרטגית, אבל יבחן את האפשרויות בזהירות מרבית. "עסק צריך להרוויח, אין צדקה בעסקים", הדגיש את האני מאמין שלו.

היית רוצה לרכוש בנק בישראל?

את מתכוונת כנראה לבנק לאומי. המדינה מכרה את בנק דיסקונט ב-70% מההון עצמי שלו. אם תציע למכירה את בנק לאומי באותם תנאים, זו בהחלט תהיה עסקה מעניינת מבחינתי.

אתה מתכנן לרכוש את הבנק עם עזריאלי?

לא התנהלו מגעים בעניין.

הפרטות או השקעות נוספות מעניינות אותך, לדוגמה של בתי הזיקוק?

לא ממש, אני מתעניין בחברות העוסקות במתן שירותים, לא בתעשייה כבדה. נקבעו לי גם פגישות עם אנשי עסקים ששמעו שאני כאן, אבל אני לא יודע עדיין אם ייצא מהן משהו.

נכונותך להשקיע בארץ מעידה על אופטימיות ביחס למשק הישראלי?

אני לא מצוי בסוד התהליכים הכלכליים במדינת ישראל, ואת הידע שלי אני שואב בעיקר מהעיתונות ומהתקשורת. עם זאת, אני אופטימי. נכון, עוד תהיה כאן תקופה קשה, אבל בשלב זה אפשר כבר להתחיל להיות אופטימי. המצב הביטחוני משפיע מאוד על הכלכלה הישראלית ועל ההשקעות במשק.

היינו הראשונים בארץ

בזק לא היתה המפגש הראשון של דוד עם עולם העסקים הישראלי. ב-61', כשיצא לדרך העסקית, הקים בישראל את חברת פומט לצילום אוטומטי עצמי של תמונות פספורט. העסק היה רווחי ובהמשך שוכללה הטכנולוגיה לדיגיטלית. בעבר שימשו המכונות בעיקר לצילומים המצורפים למסמכים. כיום מוצבות מצלמות מסוג זה בקניונים ומשמשות גם לצילומים חברתיים של בני נוער המתקבצים בזוגות ובשלשות מול המצלמה. עם פרוץ האינתיפאדה והפגיעה בתיירות עברה החברה לסירוגין להפסדים או לאיזון, ועדיין לא חזרה להרוויח.

היתה לך עוד פעילות עסקית בישראל?

הקמתי חברה קטנה עם מפעלי נייר אמריקאים ישראלים (מנא"י). החברה עסקה בהצבת מכונות צילום אוטומטיות למסמכים, שהופעלו באמצעות הכנסת מטבעות. המכונות הוצבו בבתי משפט, עיריות, אוניברסיטאות ובתי חולים. החברה לא הרוויחה, ונסגרה. אני סבור שהבעיה היתה שלא היתה לה הנהלה טובה, מכיוון שהיינו הראשונים בארץ עם זה. אחר כך באו מתחרים. בארצות אחרות בהן אני מפעיל מכונות כאלה, העסק מרוויח.

פטנטים בתחום הצילום של דוד שימשו עוגן להצלחה העסקית. את תאי הצילום האוטומטיים הוא הקים במדינות רבות בעולם, אבל מקור הגאווה האמיתי שלו הוא כיבוש השוק היפאני, מעוז הצילום העולמי, ממנו פרצה קודאק כענק צילום גלובלי. "ביפאן הקמתי חברה שמעסיקה 170 עובדים. מחזור העסקים שלה הוא 8 מיליארד ין (320 מיליון שקל), והיא מאוד רווחית. השם הרשמי שלה הוא ניפון אאוטו פוטו, אבל היפאנים מכירים אותה בשם סמפונקן-ששין, שפירושו צילום בשלוש דקות", סיפר דוד.

המוקד העסקי שלך היה חברת פוטו-מי אינטרנשיונל הבריטית?

ב-62' נכנסתי לשותפות עם פוטו-מי אינטרנשיונל. החברה הוקמה על ידי בריטים ואמריקאים, שההתמחות שלהם היתה פיננסית. לא היה שם מישהו שהבין בטכנולוגיית צילום. הצטרפתי עם הידע שלי בצילום והחזקתי ב-20% מהחברה. המצאתי פטנטים ורשמתי אותם על שמי, במיוחד בתחום הצילום בצבע.

מדוע מכרת בשנה שעברה את רוב המניות שלך בפוטו-מי אינטרנשיונל?

לא אני מכרתי, אלא קרן דן דוד מכרה מניות בכ-65 מיליון ליש"ט (540 מיליון שקל). על פי התקנון שלה, הקרן לא יכולה להחזיק מניות בהיקף גדול בחברה אחת, ועליה לפזר את השקעותיה. אני מתכוון להגדיל את אחזקותי הפרטיות בחברה.

פעלת בתחומים אחרים, בנוסף לצילום האוטומטי?

ב-87-'83' ניהלתי את חברת ההשקעות פוטו-מי פיננשל סרוויסס. זו היתה קרן פרטית של כ-20 משקיעים, שגייסה 100 מיליון דולר ותוך ארבע שנים עשתה 300% על ההשקעה. הקרן השקיעה בעיקר באיגרות חוב (אג"ח) להמרה. ההשקעות היו בחברות בארצות הברית, יפאן ואירופה. רוב ההשקעות לא היו בסיכון גבוה, למעט 20% מכספי הקרן. באותן שנים הכרתי את נועם גוטסמן. הקרן שלי השקיעה בין השאר בחברת הדלק האמריקאית טקסאקו, וגוטסמן עבד בגולדמן סאקס. חברת טקסאקו נקלעה לקשיים ונכנסה אז לצ'פטר 11 (הגנה מפני נושים), וגוטסמן שאל אותי אם אני רוצה למכור. השקענו באג"ח שלה לפי שער של 95, והשער ירד ל-50. אמרתי לו לעשות את ההפך, שירכוש מניות בעוד 10 מיליון דולר. אחר כך החברה התאוששה, האג"ח עלו מעל 100 והחברה שילמה את כל הריבית שהיתה אז 10%.

משחק שח בלילה

"עבר קצת זמן, ונועם צילצל אלי וסיפר לי שהוא עוזב את גולדמן סאקס ומקים עם להמן בראדרס חברת השקעות. הוא הציע להשקיע בתנאים טובים מאוד, והיינו בין המשקיעים הראשונים שלו.

החברה היתה למעשה קרן גידור, ולימים רכשו מייסדיה את חלקה של להמן בראדרס בקרן. עכשיו הקרן שלו, GLG, קצת בבעיות וחלק מהמשקיעים רוצים למשוך כספים, אבל לא אנחנו. הקרן מנהלת השקעות בסכום של כ-13 מיליארד דולר.

ההשקעה שלנו היתה ב-97', ולמרות ההפסדים ברבעון הראשון של 2005, אנחנו עוד לא מתלוננים. השקענו בקרן כ-400 מיליון דולר.

ההון שלנו מחולק בין שלוש קרנות שלו, ורק קרן אחת, ניוטרל, שהיא יותר אגרסיווית, ספגה הפסדים כבדים הקשורים לשינויים שחלו בשערי מטבעות.

יש לך זמן לתחביבים?

אני משחק שח בלילה באינטרנט. אני גם רוכב על אופניים לאורך הדנובה והריין. השנה ארכוב בהונגריה. לא, אני לא משתתף בתחרות הג'ירו העולמית. הג'ירו הפרטי שלי הוא רכיבה של 400 ק"מ במשך שמונה ימים.

פוטו מי אינטרנשיונלPhotoMe International

, החברה הבריטית בראשה עומד דן דוד, מייצרת, מוכרת ומפעילה תאי צילום אוטומטיים (פוטו-רצח) - 27 אלף במספר - הממוקמים באתרים שונים בעולם, וכן ציוד צילום ומעבדות צילום. באחרונה התחילה החברה להתמקד יותר בתחום הצילום הדיגיטלי, בהתאם למגמה שסחפה את העולם כולו. ב-2001 השיקה את תאי הצילום האוטומטיים הדיגיטליים שלה, וב-2003 את הדיגיטל מדיה קיוסק.

פוטו-מי נוסדה ב-58', כ-12 שנה לאחר המצאת תא הצילום האוטומטי. ב-62' נהפכה החברה לבורסאית. דוד, יליד בוקרשט, 1929, היה חלוץ בתחום הצילום האוטומטי, ופיתח פטנטים רבים בתחום בשנות ה-60, כולל צילום מיידי של תמונות לתעודות זהות.

פוטו-מי נסחרת בבורסה הראשית בלונדון. במחצית השנה שהסתיימה באוקטובר 2004 רשמה החברה רווח של 18 מיליון ליש"ט (34 מיליון דולר) לפני מס, צמיחה של 20% לעומת התקופה המקבילה. הכנסותיה היו 117.7 מיליון ליש"ט (224 מיליון דולר), כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה ב-2003.

כיום מכהן דן דוד כיו"ר לא אקזקוטיווי של החברה.

לקידום המדע בעולם

פרס דן דוד מוענק מ-2002 על ידי הקרן שהקים דוד בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. מדי שנה מוענקים 3 מיליון דולר לשלושה חוקרים על הישגים יוצאי דופן בתחומים של עבר, הווה ועתיד. מקבלי הפרס צריכים להוכיח תרומה מוכחת לאנושות במחקריהם, או בעסקיהם. הזוכים תורמים 10% מכספי התרומה לקרן מלגות במטרה לקדם חוקרים צעירים ולהעניק חסות לדור הבא של המדענים.

השנה יתחלקו בפרס העבר ד"ר ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב וד"ר גרהם ברקר מקיימברידג', בריטניה. בממד ההווה יקבל את הפרס בתחום אמנות הבמה פיטר ברוק מהמרכז הבינלאומי ליצירות תיאטרון בפאריס. בממד העתיד יקבלו את הפרס על פעילותם בתחום חומרים חדשים ד"ר רוברט לנגר ממסצ'וסטס, ד"ר ג'ורג' וייטסיידס מהארווארד, וד"ר סנ"ר ראו ממרכז ג'ווהרלל נהרו בהודו.

בנוסף לכך הקים דוד קרן על שמה של רעייתו הראשונה שנפטרה, מינה פישר. הקרן מעניקה מלגות לסטודנטיות בתחום מינהל עסקים. "מינה פישר היתה אשת עסקים מאוד חזקה, וחשבתי שראוי להעניק את המלגות לקידום נשים בעסקים", אמר דוד.

יום לאחר חלוקת הפרסים הגדולה יקיים דוד טקס למתן פרסים לתלמידי תיכון, שהשתתפו בבחירת מקבלי הפרסים הגדולים. הפרסים יחולקו ל-13 תלמידים על דרך הכתיבה באמצעותה הציגו את מועמדם לפרס.

אורה קורן



דן דוד. נכון, עוד תהיה כאן תקופה קשה, אבל בשלב זה אפשר כבר להתחיל להיות אופטימי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו