בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרומה כבירה להבנת הנעשה בצבאות ערב

עזרא מני, מחבר מילון מונחים צבאיים ערביים, חתן פרס ישראל, 2005--1915

תגובות

עזרא מני נולד בבגדד, הלך לתלמוד תורה ולבית ספר תיכוני יהודי, שם ייסד עם אחרים את "אחיעבר" - אגודה להפצת הספרות העברית. שליחים מארץ ישראל פקדו את חברי האגודה ואחד מהם, בנציון ישראלי מקבוצת כנרת, נעזר בהוריהם בעלי ההשפעה כדי להבריח לעמק הירדן שתילי דקלים, שהיו הבסיס לתעשיית התמרים בארץ. בתמורה הוא אירגן ל-17 חברי האגודה סרטיפיקטים וב-1934 הם עלו יחד "כדי לבנות את ארץ ישראל", כפי שאומר חברו לספסל הלימודים אברהם שרוני.

הם עבדו זמן מה בעמק הירדן, ואז עברו לתל אביב, שם נכחו בטקס פתיחת יריד המזרח. שנתיים עבדו מני ושרוני כפועלים חקלאיים ברעננה, עד שנשלחו ללמד ערבית בקיבוצי עמק הירדן. ערב מלחמת הקוממיות הגיעה לארץ אביבה שמש, מי שתהיה לאשתו של מני. מאחר שלא היה אפשר עוד להגיע לארץ בדרכים מקובלות, סודר בכסף רב כי תוברח בתא המטען של מכוניתו של המלך עבדאללה, דרך עבר הירדן לירושלים. מנישואי הזוג נולדו יחזקאל ותמר.

במלחמת הקוממיות נהרס ביתם של עזרא ואביבה בהפגזה מיפו. הוא הצטרף ליחידת האיסוף של צה"ל, שהיתה צמודה למטכ"ל ששכן בבית האדום שברחוב הירקון. ליחידה זו הקדיש 53 שנים - בקבע, ואחרי פרישתו בהתנדבות - ובה יצר את מפעל חייו: המילון למונחים צבאיים ערביים. הוא ליקט כל מונח שהיה בשימוש בצבאות ערב השונים, ירד לפשרו, הצליב אותו עם מקורות שונים, השווה למילונים קודמים, בדק אצל מומחים, והעמיד כלי עזר שלא יסולא בפז לרשות אנשי המודיעין. אלוף בדימוס שלמה גזית, לשעבר ראש אמ"ן, אומר כי תרומתו להבנת הנעשה בצבאות ערב היתה כבירה.

הבלשן פרופ' איתמר אבן-זהר, שעבד עמו מאז שהיה חייל ביחידה, זוכר איך היה מני צריך להתגבר על תמיהה וקוצר רוח של מערכת שרצתה תוצאות מיידיות, בעוד הוא מתעמק עד אין קץ עד שמצא תשובה מספקת. "יקה עיראקי", מכנהו תא"ל בדימוס אפרים לפיד, לשעבר מפקד היחידה, ומפקד נוסף, תא"ל בדימוס ראובן ירדאור, נזכר איך היה עזרא דורש מחיילים: "תעשו לי כרטיס", כלומר שישלחו לו מונח או מלה חדשה שבהם נתקלו, על מנת שיצרפם לכרטסת הענקית שצבר בצריף הישן שלו.

הסופר דויד גרוסמן, לשעבר חייל ביחידה, אומר כי דורות של חיילים שעבדו במחיצתו של מני התרשמו ממנו עמוקות, משום שהיה ברור כי "זהו אדם המזדהה באופן טוטלי עם ייעודו". ד"ר תמר יגנס, שעבדה עמו מאז ששירתה כחיילת בסדיר, קוראת לו "אוטודידקט ענק וידען מופלג". פרופ' ששון סומך, חתן פרס ישראל למזרחנות השנה, שהמליץ על מני לקבלת פרס ישראל בתשל"ו, אומר כי מני התייחס לעבודתו בחרדת קודש, בהאמינו כי חיי אדם תלויים בכך. אכן, פרופ' אבן-זהר נזכר איך מפלט של מכונית (שכמן, בערבית) הפך בתרגום לטנק שרמן, משום שמישהו חשב שהכ"ף היא רי"ש. סא"ל (מיל') חיים ניסים וסא"ל (מיל') יגאל שוורץ, שעמדו בעבר בראש ענף תרגום וחקר השפה שבמסגרתו פעל מני, מדברים על החלוציות שלו ("הוא המציא את הגלגל", אומר שוורץ), על דבקותו במטרה, על צניעותו, על חוש ההומור שלו ועל העברית העשירה שבפיו. במסיבה שנערכה לכבודו בהגיעו לגבורות אמר על היחידה כי "כל גלייך ומשברייך עלי עברו".



עזרא מני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו