בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החשש מפאניקה גדול יותר

זו הסיבה שבשמה נמנעים משרדי הבריאות והביטחון ממתן מידע לציבור על ההיערכות לטרור ביולוגי. האמת היא שההיערכות כנראה בסדר ולא ברור מה מסתירים

תגובות

בכל הקשור לאיום הטרור הביולוגי - אחד האיומים הפחות מוכרים והיותר מפחידים - אין דבר המתבקש יותר, לכאורה, ממסירת מידע לציבור, אבל עמדת הרשויות הפוכה. "יש מערך הסברה שיופעל בעת הצורך", ענה דובר משרד הבריאות איתי ליטמן לשאלת "הארץ", מדוע לא יוסבר לציבור שניתן להתמודד היום בהצלחה יחסית, כמעט עם כל המחלות שיכולות לשמש טרור ביולוגי (אבעבועות שחורות, דבר, אנתרקס) - דבר שיכול למנוע פאניקה במקרה של מתקפה ולהקטין את הסיכון להדבקה המונית. "הסברה ערטילאית לציבור, בהעדר איום קונקרטי, אינה יעילה", הוסיף הדובר. לשאלה האם ישראל ערוכה לכך, מבחינה רפואית ולוגיסטית, השיב הדובר כי "ישראל ערוכה היטב לאיומי טרור ביולוגי, בהשוואה לארצות המתקדמות בעולם". לציבור לא נותר אלא להאמין לרשויות, כפי שהאמין שיש די ערכות מגן עד הפלישה לעיראק.

שאלות כמו האם צריכה המדינה למסור לציבור מידע בנושא הטרור הביולוגי, גם כשלא נשקפת ממנו סכנה מיידית; האם המידע צריך לכלול את הסיכונים בכל אחד מהסוגים המוכרים של נשק ביולוגי, ואיך ניתן להתגונן מפניהם; והאם יש למסור לציבור מידע על מוכנות הגורמים האחראים, כלומר משרדי הביטחון והבריאות, יידונו בסדנה של נאט"ו, שתיפתח מחרתיים בקיבוץ עין גדי, בחסות המרכז לחקר טרור ביולוגי באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות כ-30 מומחים מארה"ב, אירופה, ירדן, הרשות הפלשתינית וישראל. נושאים נוספים שיועלו: מה הסבירות שארגוני טרור ישתמשו בנשק ביולוגי; האם כדאי לפתח תכשירים לזיהוי מוקדם של טרור ביולוגי; והאם רצוי לחסן את האוכלוסייה מראש, גם אם הסבירות לטרור ביולוגי נמוכה.

מאז מתקפת הטרור של אל-קאעדה בארה"ב בספטמבר 2001, ומעטפות האנתרקס שנשלחו לאחר מכן, הפכה סכנת השימוש בנשק ביולוגי למוחשית. אמנם ב-1975 נכנסה לתוקף האמנה האוסרת על פיתוחו, ייצורו ואחסונו של נשק ביולוגי, שעליה חתמו עד היום 165 מדינות (ישראל, אגב, לא ביניהן), אך לפי הערכות שונות כ-17 מדינות שמרו על יכולת ביולוגית כלשהי. לדברי הפרופ' הלל ברקוביאר, סגן נשיא האוניברסיטה העברית, יו"ר הרשות למחקר ולפיתוח של האוניברסיטה, ובעבר ראש המכון למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה ומנהל מרכז קובין למחלות טרופיות ומחלות מידבקות, בברית המועצות פיתחו בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 "עשרות טונות של אבעבועות שחורות ושל דבר, שנמצאים באיזשהו מקום בסיביר, אנחנו לא יודעים איפה בדיוק". לדבריו, המכון שייצר את הנשק הזה היה שמור מאוד עד 1990, אבל כשפקח או"ם ביקר בו ב-1997, הוא מצא אותו חצי ריק וכמעט שלא היתה שמירה על החומר. ברקוביאר מתנחם בכך שגם אם חלק מהחומר הגיע לארגוני טרור, "זמן חיי המדף שלו אינו לנצח, ובכל שנה, החלק שנמכר לטרוריסט, אם נמכר, הוא פחות יעיל".

מחקר ממשלתי שנעשה בארה"ב ביוני 2001, במסגרת תרגיל "חורף אפל", שבחן את מוכנות ארה"ב למתקפת טרור ביולוגי, העלה שאם יותקפו שלוש ערים באבעבועות שחורות, בתוך חודשיים ימותו מיליון בני אדם ושני מיליון נוספים יידבקו במחלה. ארה"ב רכשה במהירות כמות חיסונים המתאימה להגנת המדינה כולה. מה המצב בישראל? "עד כמה שאני יודע, יש מלאי חיסונים מספיק לכל מדינת ישראל, פלוס", אומר הד"ר איתי ויזר, מתאם המרכז לחקר טרור ביולוגי באוניברסיטת תל אביב, העושה עתה מחקר בפקולטה לרפואה על החסינות לאבעבועות שחורות בישראל.

אם לאל-קאעדה תהיה יכולת לעשות רק פיגוע אחד, ההנחה היא שהארגון ינסה לבצעו בארה"ב, אומר יורם שווייצר, חוקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בטרור בינלאומי. אבל, הוא מוסיף, "ישראל היא בהחלט אחד היעדים הבולטים שלהם". עם זאת, שווייצר מתקשה להניח שהמדינות שמייחסים להן אחזקת נשק ביולוגי יעשו בו שימוש או יעבירו אותו לידי ארגוני טרור.

בגלל המוות השחור

הפרופ' מנפרד גרין מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שהוא ראש המרכז לחקר טרור ביולוגי וכן ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, סבור שגם אם הסיכוי לטרור ביולוגי נגד ישראל

קטן, השפעתו תהיה גדולה. "אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שיום אחד מישהו ינסה להשתמש בנשק ביולוגי נגד ישראל. אני מאמין בזה". הדבר מחייב את ישראל להיערך לטיפול בנפגעי כל נגיף ולמניעת התפשטותו, אך יש לכך גם היבט ציבורי: טיפול בפאניקה. גרין מעריך ש"אנשים יפחדו לצאת מהבית, אנשים לא יבואו לעבודה, ההשפעה על חיי היום-יום ועל הכלכלה תהיה דרמטית. השאלה היא איך להעביר מסרים לציבור כדי שלא ישתרר מצב של אי-ודאות, שיסייע לטרוריסטים להשיג בדיוק את מה שהם רוצים: לגרום לפאניקה".

גרין סבור כי "לציבור מגיע יותר מידע", אך דעה זו, הוא אומר, אינה מקובלת על הכל. הוא גם תוהה עד כמה הציבור רוצה לדעת. בחורף האחרון, הוא מספר, התחבט בשאלות אלה כשהיה ריבוי מקרים של דלקת קרום המוח. מצד אחד היה מסר לא להפחיד את האוכלוסייה ולא לומר שזו מחלה שיכולה להסתיים במוות. מצד שני, האמת היא שבמחלה זו יש 10% תמותה. ברקוביאר סבור, שככלל הציבור צריך לדעת. הטרור מצליח בגלל הפחד, הוא אומר, אף על פי שלפחד אין הצדקה. לדבריו, המדע יודע לטפל כיום ברוב המחלות: אנתרקס, דבר, אבעבועות שחורות (בראשונות מטפלים באנטיביוטיקה ולאחרונה יש חיסון), ויש להסביר זאת כדי ש"אנשים יפנימו שזה לא יותר נורא - בדרך כלל זה פחות נורא - מהשפעת שיש לנו בארץ כל שנה".

לדברי ברקוביאר, שורשי הפחד מנשק ביולוגי נעוצים במגיפת הדבר, "המוות השחור" שקטל בימי הביניים בין שליש למחצית מאוכלוסיית אירופה. המגיפה פרצה כשב-1346 תקפו הטטארים את העיירה קאפה בחצי האי קרים שלחוף הים השחור, הטילו עליה מצור ויידו לתוכה בבליסטראות את גופות חבריהם שהיו נגועות בדבר. בעיר פשטה מגיפה וסוחרים מגנואה וונציה, שהצליחו להימלט מהעיר, הפיצו אותה באגן הים התיכון ובאירופה. "אילו האיטלקים היו נשארים בקאפה, שליש מתושבי העיר היו מתים וזה היה סוף הסיפור", אומר ברקוביאר. "זו הדוגמה הכי טובה לכך, שאילו אנשים היו יודעים איך לנהוג, הם היו יושבים בשקט ולא היה נגרם נזק נוראי".

השפעת, אומר ברקוביאר, הורגת כל שנה 6-5 מיליון נפש אך איש אינו נכנס לפאניקה כי יש חיסון, מחולל המחלה ידוע (נגיף השפעת) ומתים ממנה בדרך כלל אנשים זקנים מאוד או צעירים מאוד, "אוכלוסייה שבדרך כלל לא כל כך מעניינת את הפוליטיקה ואת העיתונות".

כמעט כמו שפעת

להמחשת טענתו, שהפחד מנשק ביולוגי מוגזם, מביא ברקוביאר את התסריט הבא: מטוס קל מפזר מעל מנהטן, שבה מרוכזים כחמישה מיליון בני אדם, 50 קילוגרם אנתרקס באיכות טובה בתנאים אופטימליים, כלומר ביום ללא רוח וללא גשם, כשחלונות הבתים פתוחים והתושבים מתבקשים לשאוף אוויר כל אימת שהמטוס עובר מעליהם ומשחרר ענן של אנתרקס. במקרה זה ימותו מאנתרקס כ-100 אלף איש וכ-200 אלף יחלו. בתסריט יותר ריאלי, כשבמנהטן מנשבת רוח קלה ורוב החלונות סגורים, ימותו מאנתרקס פחות מעשרת אלפים בני אדם ובתסריט המביא בחשבון שניתן לאפיין את המחלה ולטפל בה, תגיע התמותה ל-500 בני אדם, ולפי ברקוביאר "זו ממש בדיחה. פחות מהתמותה משפעת בכל חורף אצלנו".

הפאניקה מאנתרקס בארה"ב היתה סביב 11 מקרים בסך הכל, הוא אומר, שמהם מתו חמישה כשהרופאים לא ידעו שמדובר באפשרות של אנתרקס. אילו ידעו, היו מתים פחות, שכן היום מכירים את מנגנון הפעולה של האנתרקס ויש סדרה שלמה של טיפולים לפני מתקפה (מניעה) וטיפולים בזמן ואחרי מתקפה. "ההערכה שלנו היא, שאילו היתה מתקפת אנתרקס בארץ, דרך עיראק למשל, והאוכלוסייה היתה נשמעת להוראותינו ולא נכנסת לפאניקה, היו מתים שניים-שלושה אנשים, בעיקר מהתקף לב", אומר ברקוביאר. במקרה של מתקפת אנתרקס המלצתו היא: "כולם הולכים הביתה, סוגרים את החלונות, פותחים את הטלוויזיה, לוקחים כוס יין אדום, רואים חדשות ופועלים לפי הוראות משרד הבריאות מי צריך לקבל טיפול ואיפה. אם אנשים לא יתחילו לנוע ולטוס לאילת בגלל הפאניקה, ונוכל לאתר את מי שנמצא ברדיוס המתקפה, לא יהיה מקרה אחד של מוות".

גם במחלת האבעבועות השחורות, הנחשבת לנשק הביולוגי הקשה ביותר, כי היא מידבקת מאוד ואין לה תרופה, "קל מאוד לאפיין את המחלה, ואם מאפיינים אותה מהר, יש היום טיפולים". לדברי ברקוביאר, ישראל נמנית עם המדינות המוכנות ביותר לעצור ולמנוע תמותה בשבוע הראשון של ההדבקה, בתנאי שאנשים יישארו בבית כדי לא לאפשר את המעבר של מחולל המחלה מאדם לאדם.

"ההשפעה האמיתית של הטרור הביולוגי היא קטנה מאוד, ואין סיבה לפאניקה", אומר ברקוביאר. "הבעיה היא שאף אחד לא רוצה להסביר את זה לציבור". הוא דיבר על חשיבות ההסברה עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרדי הבריאות והביטחון, הוא אומר, ושם נאמר לו, לדבריו, שכל עוד אין מצב חירום, אין סיבה לדבר על זה. לדבריו, הבעיה היא שכשיש מצב חירום או חשש ממתקפה ביולוגית, "אז הם אומרים: 'אל תדבר על זה, אנשים נמצאים במתח וזה יגרום לפאניקה'. אני חושב שכל זמן הוא טוב כדי לדבר על טרור ביולוגי, וחשוב לדבר על כך דווקא כשאין פאניקה".



ברקוביאר. מעריך שבמקרה של מתקפת אנתרקס בארץ "היו מתים שניים-שלושה אנשים, בעיקר מהתקף לב"


גרין. חושש ש"אנשים יפחדו לצאת מהבית, אנשים לא יבואו לעבודה, ההשפעה על חיי היום-יום ועל הכלכלה תהיה דרמטית"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו