בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב חירום. 57 שנים. ולא רואים את הסוף

במצב החירום השורר במדינה מאז הקמתה היא רשאית, למשל, לגייס לצה"ל את מכוניתך או להשתלט על שידורי הטלוויזיה. אין על כך ביקורת שיפוטית. ביטול המצב מחייב תיקוני חקיקה. בג"ץ הורה לבצעם כבר ב-1999. המדינה עושה זאת, בעצלתיים

תגובות

מצב ההליכים לתיקון חוקי חירום

בישראל שורר מצב חירום תמידי. זו איננה אבחנה ביטחונית או אמירה חברתית שנונה על הלך נפשם של תושבי המדינה. זוהי עובדה משפטית. מצב החירום המשפטי, המעניק לממשלה סמכויות נרחבות, אפילו דרקוניות, בנושאים מסוימים, הוכרז עם קום המדינה ומעולם לא בוטל. להיפך: כל שנה או חצי שנה מקבלת הכנסת החלטה להאריך את תוקפו, וכפועל יוצא מכך - להמשיך ולהעניק תוקף לכל החקיקה הנרחבת השוררת במדינה מכוחו. "שעת החירום פוגעת בזכויות אדם באופן הפוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אומרים באגודה לזכויות האזרח, הפועלת זה כמה שנים לביטול מצב החירום. בחודשים האחרונים, בהשראת עתירה מטעם האגודה התלויה ועומדת בבג"ץ זה יותר משש שנים, פועלת המדינה, כמעט בחשאי, לשנות הסדרי חקיקה נרחבים באופן שיאפשר את ביטול מצב החירום.

ב"פקודת סדרי השלטון והמשפט" - דבר החקיקה הראשון של מועצת המדינה הזמנית ביום הכרזת המדינה - נקבע מצב החירום באופן תמידי. משנת 1996 מעוגן ההסדר החוקי, המעניק לכנסת ולממשלה סמכות להכריז על מצב חירום, בחוק יסוד: הממשלה. על-פיו, הכנסת רשאית, אפילו לא ביוזמת הממשלה, להכריז על מצב חירום לתקופה של עד שנה ולהאריך את ההכרזה בכל פעם. במקרים קיצוניים, שבהם לא ניתן לכנס את הכנסת, רשאית אפילו הממשלה לבדה להכריז על מצב חירום למשך שבוע ימים, שבמהלכו יש לכנס את בית המחוקקים כדי לאשר את ההכרזה. המחוקק טרח ופירט כי אם מצב החירום לא יאפשר אפילו את פרסומה של הכרזת מצב החירום ב"רשומות" (הפרסום הרשמי של המדינה, שבו מתפרסמים גם החוקים), תפורסם ההחלטה "בדרך מתאימה אחרת".

המנדט עוד כאן

כיום שוררת הסכמה שיש לפעול לביטולו של מצב החירום. אלא שהדבר לא כל כך פשוט: לאורך השנים התגבשה חקיקה נרחבת, חלקה של חוקים שנשארו בתוקף מתקופת המנדט הבריטי וחלקה בחקיקה חדשה, המעניקה לממשלה סמכויות רבות בתחומים שונים ומשונים. המשותף לכל החוקים הללו - ביטול מצב החירום יגרום לביטול תוקפם. למשל: פקודה להארכת תוקף תקנות שעת חירום (יציאה לחו"ל); חוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט); חוק למניעת הסתננות; חוק רישום ציוד וגיוסו לצה"ל; פקודת האוניות (הגבלת העברתן ומשכונן); חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים); חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום; פקודת מניעת טרור; חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים; חוק הסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום. וגם - חוק איסור אפיית לילה; חוק כלי ירייה; פקודת הפטנטים והמדגמים.

ב-1999 עתרה כאמור האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ, בדרישה לבטל את הכרזת הכנסת על שעת חירום. העתירה נפלה על אוזניים שיפוטיות קשובות: בג"ץ הורה אז למדינה להכין תוכנית עבודה מפורטת, כולל לוח זמנים, לתיקונם של כל דברי החקיקה הרלוונטיים התלויים היום במצב החירום, כך שימשיכו להתקיים גם באופן עצמאי. "על הפרקליטות לכלול בתשובתה מידע מעודכן בקשר לצעדים שננקטו בתחום החקיקה", כתבו השופטים, "וההערכה של הזמן שיידרש לקידום והשלמה של צעדים אלה". המדינה, מצדה, העריכה את את הזמן הדרוש להשלמת החקיקה החדשה בחצי שנה.

שש שנים אחר כך, עבודת המחוקקים עדיין בעיצומה, ותוכנית עבודה מעולם לא הוכנה. מדוע בעצם? בדיונים שהתקיימו בכנסת בשנים האחרונות, בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, החוק ומשפט, שדנה בשאלת מצב החירום לפני כל הצבעה על הארכת ההכרזה במליאת הכנסת, נשמעה לאורך השנים ביקורת חריפה על המצב החוקי הבעייתי השורר מתוקף ההכרזה. "אני חושבת שהארכת מצב החירום היא דבר מביש", אמרה בדצמבר 2000 ח"כ תמר גוז'נסקי, "הגיע הזמן שהכנסת תפסיק ללעוס את מה שמלעיטים אותה ותגיד שהיא לא רוצה את החקיקה האנטי דמוקרטית הזאת. אם באמת יש מצב חירום, שיבואו ויסבירו ויתרצו בפנינו, ושלא ישתמשו בתקנות מנדטוריות בלבוש ישראלי".

וח"כ נחום לנגנטל אמר אז: "אין שום היגיון בעולם בתקנות לשעת חירום. למשל, יש זכות השביתה, או כל מיני נושאים - כלכליים, חברתיים, או למשל הסמכות שמוקנית לראש הממשלה ולשר האוצר להאפיל מסך, להופיע בטלוויזיה ולומר את דברו לאומה, והכל בשם תקנות לשעת חירום. אלה דברים בלתי סבירים. אין בהם שום היגיון. גם בנושא של שחרור מחבלים ובכל הנושאים המדיניים, בהגדרת גבולות ובמה שאתה חושב שצריך לעשות לציבור הערבי - תכתוב בחוק, לא בתקנות לשעת חירום, לא משהו שנראה באישון-לילה של מצב מעורפל כשאתה יוצר אותו, אלא תאמר בחקיקה ראשית ומסודרת, על השולחן".

הסדרים פוגעניים

את התשובה יש לחפש, איפוא, במשרד המשפטים עצמו. אנשי המחלקה לייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, עו"ד יהושע שופמן, מודעים להשלכה המיידית של החלפת דברי החקיקה הנושנים בחוקים חדשים: להבדיל מהחוקים הקיימים, הנהנים מחסינות מ"ביקורת שיפוטית" של בג"ץ, יהיה כל דבר חקיקה חדש חשוף לבחינה חוקתית בהתאם לחוקי היסוד. מאחר שמדובר בהסדרים פוגעניים המכרסמים - אולי באופן בלתי מידתי - בזכויות אדם, אין כל ודאות שהם יעמדו במבחן בג"ץ.

אפילו שופמן עצמו הודה בכך, באחד הדיונים בכנסת. "אם ניקח את הפקודה למניעת טרור ונמחק את סעיף שעת החירום", אמר לח"כים, "תיטען הטענה שיש יצירה חדשה ולכן יש לקיים ביקורת חוקתית". "החשש בממשלה הוא שתיקון החקיקה שתוקפה תלוי במצב החירום הוא שיפתח פתח לתקיפה חוקתית של החוקים הללו לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בעוד שחוקים שקודמים לו חסינים מביקורת כזו", אומר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. לדבריו, השיקול הזה, שרק בגללו מבקשת הממשלה שוב ושוב להאריך את תוקף הכרזת מצב החירום, הוא שיקול זר ופסול.

האינתיפאדה שפרצה בשנת 2000 סיפקה לפרקליטות הסבר נוח מדוע לא רצוי לבטל את מצב החירום דווקא בשעה ביטחונית קשה זו. בדיון האחרון שהתקיים בעתירה, לפני תשעה חודשים, טענה עו"ד אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, כי "המצב הביטחוני הנוכחי איננו מאפשר ביטול ההכרזה על מצב החירום". הדברים לא עשו רושם מיוחד על השופטת דורית בייניש. "משנת 1999 אתם חוזרים כמו תקליט כל פעם על אותם דברים", אמרה לנציגת המדינה, "אבל לא הראיתם שום בדל של חידוש. זה לא מתקבל על הדעת". השופטת מרים נאור הצביעה על השימוש שעושה המדינה בצווי ריתוק בתחום דיני העבודה במשק. "השימוש בצווי ריתוק נעשה במשורה", ענתה מנדל.

בתום הדיון הקציב בג"ץ למדינה - שוב - שישה חודשים לפרט את פעולות החקיקה שנעשו, המאפשרות את ביטול מצב החירום. ממסמך שהגישה המדינה לבג"ץ לפני כמה שבועות עולה כי קצב פעולות החקיקה אמנם התגבר, אולם הסוף עדיין לא נראה באופק. מה בכל זאת נעשה? הנה כמה דוגמאות:

* חוק רישום ציוד וגיוסו לצה"ל: החוק קובע כי פוקד רשאי לרשום ציוד פרטי (מכונית, למשל) ולגייסו לצה"ל, ותוקפו מותנה בהכרזה על מצב חירום. באוקטובר 2004 הפיץ משרד הביטחון תזכיר לתיקון החוק, שלפיו ינותק הקשר בין החוק לבין הכרזת מצב החירום. בכוונת משרד הביטחון להעביר את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.

* חוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט): החוק קובע כי שר התחבורה רשאי לתת לבעליהם של כלי שיט הוראות לשוט ליעדים שונים, לפרוק או להטעין סחורות. משרד התחבורה ומשרד המשפטים מגבשים הצעת חוק חדשה, שאינה מותנית בהכרזה על מצב חירום. הצעת חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה ישראלית) כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ונמצאת כעת בדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית. בנוסף הופצו שני תזכירי חוק נוספים: חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבילאומי), וחוק הספנות (ביטחון בכלי שיט ונמלים).

* פקודת הפטנטים והמדגמים: פרק שלם בפקודה מקנה לשר הביטחון סמכויות שונות בשעת מצב חירום. משרד המשפטים הכין הצעת חוק להחלפת הפרק בפקודה, שעברה בקריאה ראשונה במליאה והועברה לדיון בוועדת החוקה.

* חוק להבטחת שירותים חיוניים: החוק אמור להחליף את תקנות שעת החירום לאספקת שירותים חיוניים במשק. תזכיר החוק הופץ בנובמבר 2004.

* חוק חופשה שנתית: החוק קובע כי בשעת חירום רשאי שר העבודה לדחות את מועד החופשה לכלל העובדים במשק או לסוג מסוים של עובדים. משרד התמ"ת הפיץ תזכיר לתיקון הסעיף הזה בנובמבר 2004.

* חוק שעות עבודה ומנוחה: החוק קובע כי שר העבודה רשאי להתיר לעובדים עבודה בשעות נוספות מעבר לקבוע בחוק, בתקופת מצב חירום. הממשלה הסכימה לניתוק החוק מהכרזת מצב החירום, אולם הצעת חוק בנושא עדיין לא הוגשה.

"כל מה שנעשה נעשה לאט מדי, מעט מדי ומאוחר מדי", כתב יקיר לבג"ץ בתגובה להודעת המדינה. "פרק זמן של יותר מחמש שנים להכנת הצעות חוק אלו אינו סביר ואינו מידתי". יקיר מציין כי בספטמבר 2000 העריכה המדינה שתהליך החקיקה יושלם בתוך חצי שנה, אולם גם הפעם ההערכה התבדתה. שופטי בג"ץ מודעים גם הם לעיכובים החוזרים ונשנים. הפעם החליטו לעשות מעשה, כדי לגרום למדינה ללחוץ על דוושת הגז: הם קבעו עוד דיון בעתירה. לחודש דצמבר.



נופשים בכנרת. שר העבודה רשאי לדחות את מועד החופשה לכלל העובדים


מטווח. גם השימוש בכלי ירייה מוסדר בחקיקת חירום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו