בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האקדמיה הצרפתית בחרה בילידת אלג'יריה

תגובות

המוסד התרבותי היוקרתי ביותר בצרפת, האקדמיה הצרפתית, קיבל בשבוע שעבר לראשונה בתולדותיו חברה מאחת המושבות הצפון-אפריקאיות לשעבר של צרפת, הסופרת ובמאית הסרטים אסיה ג'באר.

ג'באר, בת 68, כתבה 15 ספרים בצרפתית וכן שירים וסיפורים קצרים. היא זכתה בשבחים רבים על הטיפול שלה בנשים מוסלמיות ובמאבקן לשוויון זכויות, ואף ביימה שני סרטים. היא מכהנת כמרצה לספרות צרפתית באוניברסיטת ניו יורק, וכעת נבחרה להיות אחת מ-40 "בני האלמוות" כפי שמכונה קבוצת האליטה היושבת באקדמיה בת 360 השנה.

ג'באר נולדה בעיר החוף צ'רצ'ל שבאלג'יריה ב-1936 בשם פטימה זוהרה עימאליינה. בגיל 18 היגרה לצרפת והיתה האשה האלג'יראית הראשונה שנכנסה לאוניברסיטה המובילה בצרפת לספרות, האקול נורמל סופרייר.

ב-1957 פירסמה את הרומן הראשון שלה, "La Soif" (צימאון), שהושווה לרב המכר "שלום לך עצבות" מאת פרנסואז סגאן. גיבורת הספר היתה אשה ממוצא אלג'ירי שעברה למערב וסיגלה את אורחותיו בדיוק כמוה.

ג'באר הזדהתה עם תנועת המחתרת האלג'ירית בתקופת המלחמה נגד הכוח הקולוניאלי הצרפתי. אחרי קבלת העצמאות ב-1962 היא לימדה היסטוריה באוניברסיטת אלג'יר. אף שהופעלו עליה לחצים לעבור לכתוב בערבית, היא הגיעה למסקנה שהצרפתית היא השפה הספרותית שלה, אולם בתכניה עדיין נותרה נאמנה למורשתה האלג'ירית. יצירותיה המפורסמות ביותר, "Loin de Medina" (הרחק ממדינה), "Le Blanc d'Algerie" (אלג'יריה הלבנה) ו-"Femmes d'Alger dans leur appartements" (נשים באלג'יר בדירותיהן), תורגמו לשפות רבות.

החברות באקדמיה הצרפתית היא לכל החיים, וג'באר תפסה את מקומו של הסופר ג'ורג' ודל שמת בשנת 2002. ואולם היא אינה האדם הראשון מהמושבות לשעבר שיישב במטה האקדמיה המפואר בקוי דה קונטי. ליאופולד סדר סנגור, נשיא סנגל לשעבר ומשורר נודע, היה חבר באקדמיה מ-1983 ועד יום מותו ב-2001.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו