בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת גדיש - מורה נבוכים

בתוך כמה חודשים עתידים אזרחי ישראל לקבל מהמדינה מתנה יקרת ערך - בעלות פרטית על הנכסים שחכרו ממינהל המקרקעין. מהי משמעות ההטבה? מה נדרש מבעלי הנכסים לבצע כדי להיות זכאים לה ואיך בדיוק זה ישפיע על חיינו? מדריך התמצאות בהמלצות ועדת גדיש

תגובות

בחודשים הקרובים ימתין לכם בתיבת הדואר מכתב פרידה חגיגי מיעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל. אפרתי יספר לכם כי בהתאם להחלטת הממשלה, הנכס שאותו רכשתם, ואשר נמצא כעת בבעלות המדינה, עתיד לעבור לבעלותכם הפרטית. "מעתה", הוא יבטיח בוודאי, "חייכם יהיו קלים ונוחים יותר". המכתב האמור לא יהיה פרי יוזמתו הפרטית של מנהל המינהל, כי אם תוצאה ישירה של המלצות ועדת גדיש לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שאושרו השבוע בממשלה.

ועדת גדיש, בראשות יעקב גדיש המנוח, מונתה לפני כשנה על ידי אהוד אולמרט, שר התמ"ת הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, כדי להמליץ על רפורמה במינהל המקרקעין. הוועדה הוקמה לפני כשנה, בין השאר במטרה לבחון כיצד ניתן לצמצם את החיכוכים התמידיים בין האזרחים למינהל.

מינהל מקרקעי ישראל מחזיק בבעלות היסטורית על 93% מקרקעות המדינה (מתוכם 13% בבעלות קק"ל). אזרח הרוכש דירה או חלקת אדמה, למעשה חוכר (שוכר) את הזכויות מהמינהל לתקופה של 49 שנה ואחר כך לתקופה נוספת של 49 שנה. תמורת חכירת הזכויות משלם החוכר למינהל תשלום שנתי או סכום כולל מראש (המכונה דמי היוון). העובדה שהבעלות על הקרקע נותרת למעשה בידי המינהל גורמת לכך שבכל החלטה הקשורה לנכס צריך לפנות למינהל ולקבל את אישורו.

בעל דירה על קרקע ששייכת למדינה, ששילם את מלוא דמי החכירה למינהל ורוצה למשל לסגור מרפסת, צריך לקבל אישור מהעירייה. העירייה תבקש ממנו לקבל אישור מהבעלים של הנכס, כלומר מהמדינה. או אז, ייאלץ בעל הנכס לפנות למינהל ולקבל אישור גם ממנו. משך הזמן שיידרש לשם כך תלוי במחוז ולא מעט גם במזל. במקרה הרע זה יכול להימשך שבועות ארוכים.

קיצורי דרך יכולים להיעשות דרך פנייה ל"מאכרים" - תעשייה שלמה שהתפתחה סביב הביורוקרטיה המסורבלת במינהל. אלה הם בעלי קשרים במינהל שיכולים לזרז את הטיפול בבקשה שלכם באמצעות הפעלת קשרים. בתמורה הם גובים תשלום יקר.

עם יישום המלצות ועדת גדיש, לאחר העברת הבעלות לא יחויב בעל הנכס בבקשת אישור מהמינהל, והוא יוכל לסגור מרפסת עם קבלת ההיתר מהעירייה. כך יקרה גם לבעל בית פרטי ששטחו למשל 250 מ"ר והוא מעוניין להוסיף חדר.

"כל שינוי שמבצע היום בעל נכס שנמצא בבעלות מינהל המקרקעין חייב לקבל את אישורו", מסביר יוסי גורדון, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. "בחלק מהמקרים הוא מחויב בתשלום מסים שונים למינהל".

לדברי גורדון, "במשך שנים ניסינו להביא הצעות לשינוי סדרי העבודה במינהל כדי להקל על בעלי הנכסים. כך למשל, עם השנים ניתן פטור מדמי היתר ודמי הסכמה למינהל בחלק גדול מהמקרים. בסופו של דבר החלטנו שהדרך היעילה ביותר להקל על בעלי הנכסים היא לוותר על החכירה בכל אותם מקומות שבהם אין לי כבר הכנסה מהנכסים".

ואמנם, ועדת גדיש המליצה להעביר את הבעלות על הקרקע מידי המינהל לידי חוכר ששילם את מלוא דמי החכירה בעבורה (כלומר היוון את זכויותיו). על פי המלצות הוועדה, הדבר יוכל להתבצע בשתי דרכים: החכרה לרוכש עם מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות, או מתן בעלות עליה. שתי האפשרויות מתייחסות לקרקעות עירוניות למגורים בלבד. "בכל אותם מקרים שהחוכר כבר שילם מראש את דמי החכירה, כבר אין למדינה הכנסות אלא רק ביורוקרטיה, ולכן אין כל בעיה לוותר על הבעלות", אומר גורדון.

האם יישום המלצות גדיש מחייב את בעלי הנכסים לבצע פעולה מסוימת?

גורדון: "לא. בעלי דירות ובעלי בתים צמודי קרקע ששטחם קטן מ-350 מ"ר ואשר היוונו את זכויותיהם, לא יצטרכו לעשות דבר. אנחנו נעביר את הבעלות לידיהם ללא תשלום או כל פעולה מצדם. לגבי בעלי נכסים ששטחם מעל 350 מ"ר, ואשר לא מוצו כל זכויות הבנייה בנכס, הם יוכלו להעביר את הבעלות לידם כולל הזכויות העתידיות לאחר שישלמו למדינה עבור אותן זכויות. בחודשים הקרובים נצא במבצע לתשלום הזכויות העתידיות בהנחה ניכרת, שתקטן בכל שנה. הרעיון הוא לתמרץ את בעלי הנכסים להוון את זכויותיהם במהרה ולאפשר יישום מהיר של המלצות הוועדה".

ישנם רוכשי דירות יד שנייה שלא יודעים אם הנכס מהוון. האם יש דרך לדעת זאת?

"אם בעל נכס לא יודע אם הנכס הוא מהוון אז כנראה שהוא מהוון - אחרת הוא היה מקבל כל שנה דרישה לתשלום דמי חכירה. מרבית הנכסים שלא הוונו הם בבנייה צמודת קרקע".

על פי נתוני המינהל, כ-100 אלף בעלי נכסים לא שילמו למינהל דמי היוון - מה יקרה איתם?

בחודשים הקרובים נצא במבצע היוון לכל אלו שלא שילמו מראש את דמי החכירה. בנוסף, אנחנו בוחנים הצעה לפיה אם יהיו כאלה שלא יוכלו לשלם את הסכום, הם יוכלו להקפיא את התשלום עד אשר ירצו למכור או להוריש את הנכס. בינתיים, הבעלות על הנכסים תעבור מהמדינה לידיהם תוך כתיבת הערת אזהרה על דמי ההיוון שלא שולמו.

על פי הערכות יש כמיליון דירות שאינן רשומות בטאבו. מה בנוגע לדירות הללו? איך ניתן יהיה ליישם את המלצות הוועדה עליהן?

"בימים אלה פועלת ועדה שמטרתה לצמצם את מספר הדירות שרשומות במינהל ולא בטאבו. במקרים רבים העניין מחייב ביצוע פרצלציה - איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע כדי לקבוע זכויות בעלות. דבר זה אינו תלוי בבעל הנכס והוא לא יכול לבצע פעולה זאת. בכל מקרה, הרישום בטאבו ייעשה במקביל להעברת הבעלות על הנכסים ולא יפגע בתהליך. בד בבד, בכל קרקע חדשה שתשווק בשנים הקרובות נדרוש מהיזם לבצע פרצלציה ולרשום את הדירות בטאבו, כדי שלא יחזור על עצמו המצב הנוכחי שבו הדירות רשומות במינהל אך לא בטאבו".

מתי ייושמו המלצות הוועדה?

אנחנו מקווים שנוכל ליישמן לקראת סוף 2005 או תחילת 2006.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו