בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על מקור ה"ג'בטה"

תגובות

בבתי-האוכל המקומיים יש שורה של מאכלים ששמותיהם נרמסים פעם אחר פעם. כזה הוא גורלו של דג האלתית, הסלמון, שנהפך ל"סלומון", כאילו על שם איזה שלמה. גם ה"קרואסון" סובל. הוא הרי נקרא על שם הסהר המוסלמי, לאחר שהטורקים נבלמו בשערי וינה והאופים המקומיים חגגו זאת בהכנת מאפים בצורת סמל האיסלאם. במקומות רבים בישראל מכונה ה"קרואסון" בשם "קוראסון". גם אם בעלי בתי-הקפה השוחטים את השם הצרפתי הוותיק צופים בטלנובלות בספרדית נראה שהם טרם קלטו ש"קוראסון" אינו דבר-מאפה, אלא "לב" ספרדי.

מסובך יותר מצבו של הלחם הידוע בשם "ג'בטה". לאורכה ולרוחבה של הארץ מתעוות שמו בצורות שונות: "ג'בטה", "ג'בטה" ואפילו ל"ג'פטה" ו"ג'פטו" הגיעו, כאילו יש לנגר הזקן של פינוקיו קשר כלשהו ללחמנייה האיטלקית הפופולרית.

ניסיון לעשות סדר בעניין מתחיל בעובדה פשוטה: הלחם המדובר נקרא באיטלקית ciabatta. מכאן הכל מסתבך. במקור באיטלקית ciabatta היא נעל פתוחה או כפכף, מה שמכונה באנגלית slipper, נעל שמחליקים לתוכה את הרגל, ובאותה הקלות גם מחליקים אותה מעל הרגל. אם-כן, הלחם זכה לשמו בשל צורתו המעט שטוחה והמוארכת.

כצפוי, מקומות שונים מתחרים על היותם "מקור הג'בטה", ובאותה המידה ישנן מסורות אפייה רבות ושונות, וסוגי דגנים המשמשים באפייתו משתנים משיפון, חיטה מלאה וסוגים נוספים של חיטה. ברחבי איטליה ישנן "ג'בטות" מקומיות רבות ושונות, אבל השם הוא אותו שם, והצורה גם היא כמעט אותה צורה.

ומה מקור השם ciabatta? מאז המאה הי"ב מתועדות בשפות הרומאניות מלים דומות המציינות מיני נעליים: sapato בפורטוגלית; zapato בספרדית; sabata בקטלאנית ואכן - ciabatta באיטלקית. הדעות על מקור המלים הללו חלוקות והתיאוריות רבות. מילון אטימולוגי איטלקי גדול מציין שבשפה הבסקית קיימת המלה zapata במובן "נעל" ויש סביבה קבוצה שלמה של מלים בעלות פירושים כמו "להכניס את הרגל" ו"ללכת". כך שאולי מקור המלה בחצי-האי האיברי. מצד אחר, אותו מילון מעלה אפשרות ש-ciabatta באה מערבית, שבה קיימת המלה "סבאט", "נעל", ואפשר ששמו של מחוז סבויה בא מכאן, שכן תושביו נודעו בזמנם במנעליהם הנאים.

כך או אחרת, מוסכם ש-ciabatta הוא סוג של נעל ישנה, קלה, על פי רוב פתוחה מאחור, עממית. מלים איטלקיות הנגזרות מהצורה הבסיסית מציינות פעולות שנעשות באמצעות ה-ciabatta מהשמעת קול רם בהליכה ועד להכאה באמצעות הסוליה, וכן עשיית דברים בצורה לא רצינית, גסה ולא מקצועית. ההיסטוריון האיטלקי מורטורי ?(1672-1750?) כותב על כך שהאיטלקים מכנים בשם זה את נעליהם הישנות, ומציין שהצרפתים מכנים אותן sabots. בהסתעפות צ'פלינית מצחיקה טורח מורטורי להפריד בין השורש הלטיני הקשור לנעליים הללו לבין גזע לטיני אחר שהוליד מלים אירופיות רבות לציון מרק ?(למשל - soup?).

והנה אני נזכר ש-sabot הוא כיום סוג של פגז של טנק, פגז חודר-שריון. הפגז הקטלני מורכב מקליע צר יותר מקוטר הקנה, הנתון במעטפת חיצונית. הקליע הפנימי קל יחסית ו"מרוויח" מהאנרגיה הגדולה הנוצרת בקנה. ועם פליטתו מהקנה בדרכו אל המטרה נשלפת מעליו המעטפת, בדיוק כמו כפכף, כמו ciabatta מעולם הנעל האיטלקית. בניגוד לצרפתים, האיטלקים לא העבירו את המושג לעולם השריון וההרס. באחד המקומות באיטליה יש אפילו לחם עגול ומלא חורים, המכונה גם הוא "ג'בטה", שהרי לעתים העם לא נוסע בטנק משוכלל אלא הולך בנעליים שיש בהן חורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו