בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"עיוורון הנהרות" והשיעור על אפריקה

מדינות המערב השקיעו יותר מ-450 מיליארד דולר באפריקה, אבל ההכנסה לנפש במדינות היבשת עדיין נמוכה מ-500 דולר לנפש; בבנק העולמי סבורים עתה כי יש להפנות את הכספים לחיזוק הרגולציה והמוסדות הציבוריים

תגובות

העקצוץ בלתי פוסק. גירוד מביא להקלה, אך מותיר צלקות. עורו של מי שסובל מהמחלה יתחיל לאבד פיגמנטציה, וראייתו תידרדר. אונכוצריאזיס - עיוורון הנהרות - שבעבר סבלו ממנו עשרות מיליוני אפריקאים שגרו בקרבת נהרות, נגרם על ידי תולעים טפיליות המועברות מאדם לאדם באמצעות זבובים. התולעים חודרות דרך העור ומתיישבות מאחורי העיניים.

אך כיום עיוורון הנהרות כבר אינו מכה כה גדולה לאוכלוסייה, אלא סמל למה שסיוע לאפריקה יכול להשיג. הקמפיין למיגור המחלה שהושק ב-74', ועתה מקיף 30 מדינות, נשען על 26 תורמים גדולים ונעזר בתרופות שנתרמו על ידי ענקית התרופות מרק. עד 2010 תגיע עלות הפרויקט ל-735 מיליון דולר, לפי דו"ח עדכני של צוות משותף לבנק העולמי ולתוכנית האפריקאית לבקרת עיוורון הנהרות.

הקמפיין הציל את ראייתם של 600 אלף תושבים במערב אפריקה, ופתח 250 מיליון דונם של קרקע פורייה ליישוב. התוכנית הצליחה למרות הפוליטיקה האפריקאית - תחלואה נוספת ביבשת השחורה. ב-78' איימה על אחד מבסיסי הקמפיין ההפיכה הצבאית בגאנה. ב-85', בורקינה-פאסו ומאלי סגרו את גבולותיהן.

ב-2004 הגיעו תקציבי הסיוע של התורמים הגדולים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) ליותר מ-78 מיליארד דולר - שיא דולרי. טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה ויו"ר פסגת ה-G8 הקרובה בגלנאיגלס שבסקוטלנד, שם את אפריקה בראש סדר העדיפויות של הפסגה.

בינואר חשף האו"ם את פרויקט המילניום שלו, הקורא להכפלת הסיוע העולמי. יעדי הפרויקט ל-10 שנים כוללים הפחתה של העוני והרעב בחצי, מאבק בהתפשטות מחלות ובהידרדרות סביבתית, הקטנת שיעור תמותת תינוקות וחינוך האוכלוסייה בגיל צעיר.

ואולם בקצב הנוכחי אפריקה שמדרום לסהרה לא תעמוד באף אחד מיעדים אלה. למעשה, בכמה תחומים אף נרשמת הידרדרות. ההכנסה לנפש נמוכה מהשיא שנרשם בשנות ה-60, ותוחלת החיים בירידה. אפריקה כלואה במלכודת העוני. התחלואה מכבידה על כל האזור, והגיאוגרפיה והתנאים הקשים לא עוזרים. היישוב לא מצליח למשוך השקעות הון ולתמוך באוכלוסייה הגדלה. אין ביכולתה לחסוך, ובלי חסכונות אין ביכולתה להתמודד עם המחסור בהון.

הרעיון לתת דחיפה גדולה קדימה באמצעות תרומת סכומי ענק לפרויקטים תשתיתיים אינו חדש. בשנות ה-50 וה-60 הלווה הבנק העולמי כספים לפרויקטים כמו בניית סכרים ומכרות כדי לסייע למדינות העניות לגשר על הפער בין הצורך להשקיע ליכולת לחסוך. הסיוע הוביל להשקעות שהובילו לצמיחה. זה היה הרעיון. אך אם הוא היה נושא פרי, ההכנסות בזימבבואה, למשל, היו גבוהות מ-20 אלף דולר לנפש, לדברי ויליאם אסטרלי, כלכלן לשעבר בבנק העולמי וכיום חבר באוניברסיטת ניו יורק; ואולם למעשה הן עדיין נמוכות מ-500 דולר לנפש, למרות השקעה של יותר מ-450 מיליארד דולר בסיוע לאפריקה מצד מדינות המערב.

עתה חושב הבנק העולמי בכיוונים אחרים - יותר על שיפור ה"סביבה העסקית", כלומר המדיניות, הרגולציה והמוסדות הציבוריים. בפיתוח כלכלי, הגודל כן קובע. התוכנית למיגור עיוורון הנהרות נדרשה למחוק את אוכלוסיית הזבובים במערב אפריקה ולספק תרופות לשני שלישים מכל תושבי הכפרים באזור למשך 20 שנה, כדי להצליח.

אך יש סכנה גם בהזרמת יותר מדי כספים לאפריקה. בתריסר מדינות באפריקה הסיוע מהווה כחמישית מהתמ"ג. בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) חוששים כי דבר זה יגדיל את ערך המטבעות של מדינות מסוימות ויקטין את תחרותיות תעשיות היצוא.

על רקע השחיתות והביורוקרטיה הממשלתיות באפריקה, תורמים רבים מתפתים לעקוף אותן ולתרום ישירות לארגוני סיוע. מדובר בגישה שיכולה להניב תוצאות בטווח הקצר, אך מחלישה את המוסדות הממשלתיים הדרושים לקיומה של מדינה אחראית.

מעבר לכך, לשם יישום יעיל של ההון, דרוש תכנון לטווח ארוך. כך למשל, כספי תרומות איפשרו למערכת החינוך היסודי במלאווי לבטל את דמי הלימודים בתחילת שנות ה-90, אך במהרה הגיעו לבתי הספר 1.2 מיליון תלמידים נוספים בלי שבתי הספר נערכו לכך. תוכניות הסיוע נועדו להכשיר מורים, אבל עד 2001 היו במלאווי יותר מ-27 אלף מורים עודפים. בניגריה, לעומת זאת, מוכשרים רק כעשירית מהמורים הנחוצים לה.

אנשים חיצוניים יכולים לסייע לעניי אפריקה בעלות צנועה. הבנק העולמי גאה במיוחד במאמציו למעקב אחר בתי ספר יסודיים באוגנדה. בשנים 95-'91' רק כ-13% מהכספים שנועדו לבתי ספר אכן הגיעו אליהם. כחמישית מהסכום שיועד למשכורות המורים הגיע ל"עובדי רפאים", שלא היו קיימים באמת. הנתונים - כולל נתונים מפורטים של התרומות המיועדות לבתי הספר באופן מקומי - פורסמו בעיתונות, וההורים יכלו לבדוק בעצמם כמה מהכסף אכן הגיע ליעדו. בסוף שנות ה-90 כבר הגיע שיעור הכספים שהגיעו ליעדם ל-90%-80%.

שחיתות - קטנה וגדולה כאחד - שואבת חלק גדול מכספי הסיוע הממשלתיים. אך העניים, כמו כולם, מקדמים את ענייניהם כמיטב יכולתם. הם לא יושבים בשקט ומחכים לכסף. הם נאבקים ומתמודדים - וחלקם גם מתכננים תחבולות ומזימות. לעתים רק עקשנותם מאפשרת להם לשרוד.

הפוליטיקאים שייפגשו בגלנאיגלס לא צריכים לפחד לבקש ממשלמי המסים לנהוג בנדיבות. אך נדיבות אינה המעלה היחידה שעל התורמים להפגין. אסור להם להשלות את עצמם, כי אחרת הם עשויים להתאכזב במהרה.



סולן להקת U2בונו במופע ה"לייב-8" שנערך בשבת למען מדינות אפריקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו