בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפלשתינאים שימרו את בית אל

פרויקט משותף לישראלים ופלשתינאים חשף מידע על עכו העותמנית? וסייע בשימור שני אתרים כנעניים בשומרון

תגובות

דאהר אל?עומר, השליט הבדווי של אזור הגליל במחצית השנייה של המאה ה?18, ידוע בעיקר כמי שביצר את טבריה ועכו, הקים את חיפה בדמותה המודרנית והשליט סדר בתחומי שלטונו. עיסוקו הפחות מוכר היה סחר בכותנה. יחד עם הממונה על הכספים מטעמו ורופאו האישי, איברהים סבאח, ריכז אל?עומר את המסחר בכותנה בכל צפון ארץ ישראל ובחלקים נרחבים של סוריה.

את הכותנה מכרו השניים לסוחרים צרפתים, ששלטו באותם ימים בסחר הכותנה במזרח הים התיכון, וברווחים השתמשו לבניינה של עכו ולביצורה. סבאח אף הקים בעיר העתיקה של עכו מפעל משפחתי לייצור סבון משמן זית. בית החרושת נבנה על שרידיו של בניין שהוקם כ?500 שנה קודם לכן, בתקופה הצלבנית, ופעל עד שדאהר אל?עומר נרצח על ידי שליחי השלטון העותמני. סבאח עצמו נשבה ורכושו הוחרם.

ככל הידוע המבנה נותר נטוש עד לתחילת המאה ה?19, אז נקנה על ידי עודה חמאר, סוחר יווני?אורתודוקסי עשיר מכרתים. חמאר, שהושפע מן האמנות והארכיטקטורה באירופה, הוסיף שתי קומות למבנה והפך אותו לבית מידות בסגנון "בית החלל המרכזי", שנפוץ אז בטורקיה, בסוריה ובלבנון.

את ההיסטוריה המפותלת של המבנה, המכונה בית חמאר, חקר בשנתיים האחרונות צוות של תלמידים לתארים מתקדמים מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם חוקרים בכירים מרשות העתיקות. חברי הצוות התעמקו במסמכים על המבנה ושאבו מידע נוסף מראיונות עם תושבי השכונה שבה הוא ממוקם. רון בארי, סטודנט לתואר שלישי, אומר כי הראיונות הוסיפו מידע רב, לא היה אפשר ללמוד עליו ממסמכים.

את סיפורו של בית חמאר סיפרה ורד רז רומאו, אף היא סטודנטית לתואר שלישי, בסדנה שהוקדשה לבית המגורים בארץ ישראל בתקופה העותמנית המאוחרת, שהתקיימה בסוף יוני באוניברסיטת חיפה. שני ימי הסדנה סיכמו את עבודתם של חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהאגודה הפלשתינית לחילופי תרבות, הממוקמת ברמאללה, העוסקים זה ארבע שנים בחקר המורשת המשותפת לישראל ולרשות הפלשתינית ובדרכי שימורה.

עצם העיסוק במורשת משותפת לישראל ולרשות הפלשתינית מקורו בימים אחרים, מספרת הפרופ' מינה עברון, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן. הפרויקט נולד בעקבות הסכם ואי, שנחתם ב?1998 לאחר מפגש הפסגה בין ביל קלינטון, בנימין נתניהו ויאסר ערפאת. ההסכם הפוליטי לא הגביר את הקרבה והאחווה בין העמים, אבל מתוצאותיו היתה קרן מחקר שהקימה מחלקת המדינה של ארצות הברית, לתמיכה בפרויקטים ישראליים?פלשתיניים משותפים, בתחומים מגוונים.

אחד מהם היה הפרויקט שנדון בסדנה. קבוצת חוקרים בראשות הד"ר אן קילברו, אז מרצה באוניברסיטת חיפה וכיום חברת סגל באוניברסיטת המדינה של פנסילווניה, והד"ר עאדל יחיא מהאגודה הפלשתינית לחילופי תרבות, הציעה מחקר משותף ללימוד המורשת הארכיאולוגית והתרבותית בשלושה אתרים - עכו, ביתין ?(המזוהה עם בית אל המקראית?) ואל?ג'יב ?(המזוהה עם גבעון?). אבל זמן קצר אחרי שאושר המימון להצעה פרצה האינתיפאדה.

הישראלים והפלשתינאים המשיכו לעבוד, כל צוות באתרים שבחר. הפלשתינאים בראשות הד"ר יחיא עסקו בעיקר בפעילות ניקוי ושימור בשני האתרים, שם נחשפו שרידים מהתקופה הכנענית ועד ימינו. ד"ר יחיא פעל להעלאת המודעות, בקרב תושבי הכפרים הפלשתינאים ובקרב תלמידי בתי הספר, לחשיבות התרבותית של האתרים שברשותם ולצורך בשימורם. הצוות הישראלי התעמק בתולדותיהם של מבני ציבור ומבני דת המשרתים את בני העדות השונות בעיר העתיקה בעכו - כנסיות של קהילות שונות, מסגדים, מרכז הקהילה הסופי וגם בית כנסת עתיק. בשנתיים האחרונות התמקד המחקר בשני מבני מגורים מהתקופה העותמנית המאוחרת, בית חמאר ובית חווא.

ביוזמתה של החברה לפיתוח עכו העתיקה, ובשיתוף רשות העתיקות, בוצע בבית חווא שימור מקצועי והמבנה משרת היום את תושבי עכו העתיקה בשתי דרכים: מרכז יום לקשישים ומרכז תרבות וספורט לנוער ולנשים. לאחרונה נרשם בתולדות בית חמאר פרק חדש. איש העסקים אורי ירמיאס, בעליה של המסעדה "אורי בורי", רכש את הקומה העליונה של הבית ובכוונתו להסב אותה למלון שישמר את האלמנטים הארכיטקטוניים מהתקופה העותמנית.

הד"ר קילברו מספרת כי לאורך העבודה שמרו הצוותים על קשר, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני, אבל כשביקשו להיפגש נאלצו לפעמים להרחיק עד טורקיה או ארצות הברית. המפגש בסוף יוני היה הזדמנות ייחודית לחוקרים ישראלים ופלשתינאים להציג את עבודותיהם לפני הקהל הרחב ומומחים בינלאומיים העוסקים בנושא.



בריכה לערבוב תמיסת סבון בבית חמאר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו