בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב על קלאבמרקט נראה אבוד, נותרההמלחמה על השםהטוב

תדמית המצליחן של דדי בורוביץ' נסדקה קשות בשבועיים האחרונים. ההתבטאויות שהושמעו נגדו במגזר העסקי והבנקאי הוציאו אותו מכליו. בורוביץ' שבנה את עצמו בעשר אצבעות והקים קבוצת עסקים, המגלגלת כ-4 מיליארד דולר בשנה, יוצא לקרב מכריע על שמו הטוב ועל שימור האימפריה שלו

תגובות

דדי בורוביץ' לא מאמין שזה קורה לו; שפתאום הוא ייהפך לשק החבטות של מדינה שלמה. הוא בוודאי לא ציפה להתקפה משולבת שנחתה עליו בתחילת השבוע מידיהם של שניים מבכירי המנהלים בישראל, מנכ"ל אסם דן פרופר ויו"ר נייר חדרה יקי ירושלמי.

"הם ניסו לאחז את עיני, להציג לי מצגת כאילו החברה רווחית", האשים פרופר את מנהלי רשת קלאבמרקט ובעליה, "הקהילה העסקית צריכה לא רק להוקיע, אלא גם להקיא מתוכה את הרפש הזה", הוסיף פרופר. "לא יעלה על הדעת שהציבור הרחב וחברות עסקיות ישלמו את מחיר הכישלון של קלאבמרקט", אמר ירושלמי, "אני קורא לחרם ציבורי על כל פעילות משפחת בורוביץ'. הפסיקו לרכוש מוצרים ושירותים מחברותיהם - סונול, טמבור ואל על".

לקרוא ולא להאמין. דדי בורוביץ', המזוהה יותר משאר בני המשפחה עם רשת קלאבמרקט - עם הצמיחה המהירה שלה וכעת עם הקריסה - נהפך למטרה העיקרית להאשמות. הוא מרגיש פגוע.

"זה כואב לי מאוד", הוא אמר בראיון לחדשות ערוץ 2, "יש עלינו התקפת צונאמי. רק שצונאמי בא מלמעלה ופה זה בא מאינטרסים. אנשים רוצים להרוס את הרשת ולהרוויח יותר. רוצים לפגוע בעסקים שלנו כי אנחנו פוגעים ביותר מדי עסקים אחרים בצורה מאוד ישרה. לא זו הדרך".

מוקדם יותר בתהליך הפנה בורוביץ' חצי זעם כלפי השופטת ורדה אלשיך, שדנה בבקשת הקפאת ההליכים של הרשת. אלשיך התנתה את המשך הקפאת ההליכים של הרשת בהזרמה כספית משמעותית מצד הבעלים של הרשת, משפחת בורוביץ', המחזיקה ב-92.5% ממנה, ויוסי רוזן המחזיק ב-7.5%. "איך היא יכולה להגיד שלא הבאנו הון מהבית? הרי הבאנו לרשת הזו עד עכשיו 230 מיליון שקל. אין לזה אח ורע במדינת ישראל". מה שהוא לא ציין כמובן זה את העובדה שקלאבמרקט פרעה לבעליה בשנה האחרונה הלוואות בעלים בכ-10 מיליון שקל, בשעה שהחוב לספקי הרשת הלך ותפח.

הדבר שחורה לבורוביץ' יותר מכל היא התדמית שנוצרה לו לפתע של איש לא ישר; של אחד שבורח מאחריות לגורלה של קלאבמרקט. אני? האיש שצלח את התעלה? שאני אברח מאחריות? שאני אשקר למישהו? "מעולם לא אמרתי מלה שאינה אמת", הוא יורה באוזני עיתונאים עוד לפני שהוא נשאל.

למרבה הצער ההצהרות של בורוביץ' על רשת המייצרת "רווח תפעולי של 100 מיליון שקל", התפוגגו לחלוטין כאשר נחשפו הדו"חות של קלאבמרקט בבית המשפט. גם ההצהרות החוזרות ונשנות שלפיהן מצבה של הרשת איתן - שנאמרו בשנה האחרונה לעיתונאים שתהו אם עסקיה של הרשת מידרדרים - התגלו בשבועיים האחרונים כעורבא פרח.

"לא נטשתי את הרשת. לקחנו רשת שהיתה במוות קליני ובנינו רשת למופת", הוא אומר בראיון שישודר הערב באולפן שישי של חדשות ערוץ 2, "נושא העובדים של הרשת יקר לנו מאוד. אנחנו לא סתם אנשים שעומדים מהצד ומסתכלים. אני איש חזק, אבל בלילה אני בוכה. גם גברים בוכים בלילה". ולשאלה אם יזרים כסף לרשת המתמוטטת הוא עונה: "הזרמתי, אני מזרים ואני אזרים".

איש של ניגודים

רק לפני כמה חודשים הכל נראה אחרת. דדי יחד עם אחיו התאום, פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ' השותף עמו בעסקים, נראו ונשמעו אחרת. הם הצטיירו כהגדרה המילונית לתואר "מצליחנים". הם הצליחו להשתלט באופן אלגנטי על חברת התעופה הלאומית אל על וצירפו אותה לאימפרית עסקים בהתהוות, שגילגלה מחזור עסקים של 4-3 מיליארד דולר בשנה.

האימפריה נגעה בתחומים רבים, גם אם לא כולם משיקים. היא כללה את רשת ניו-פארם, את חברת התעופה והחכרת המטוסים כנפיים (הבעלים של ארקיע), את חברת הצבעים טמבור, את ספקית הגז סופרגז ואת חברת הדלק סונול. האחים גם התחרו במרץ על רכישתה של חברת הנדל"ן נצבא השייכת לחברי אגד וגמלאיה. וכמובן היהלום שבכתר, רשת קלאבמרקט, שצמחה במהירות ונהפכה לרשת השלישית בגודלה בישראל. לרגע היה נדמה שקלאבמרקט מסוגלת להדיח את שתי מובילות השוק, שופרסל ורבוע כחול, ממעמד הבכורה שלהן.

ואז בבת אחת התמוטטה התקרה. הקריסה של רשת קלאבמרקט הוציאה החוצה הרבה כביסה מלוכלכת. פתאום התברר שהמצוינות הניהולית שהבורוביצ'ים התהדרו בה פגיעה למדי. גם מכירתה של רשת ניו-פארם, שנועדה לכיסוי חלק מהחובות האישיים של המשפחה שנוצרו בעקבות רכישת קלאבמרקט, כבר לא נראית בדיוק כמו הצלחה מסחררת.

דוד (דדי) בורוביץ' הוא איש של ניגודים. מצד אחד הוא משדר צניעות ופשטות הליכות. דלת משרדו הצנוע הממוקם במבנה טרומי בשדה התעופה דב בתל אביב תמיד פתוחה. "אנחנו חיים בצניעות", הוא נוהג לומר. "אני נוסע בסובארו. העובדים שלנו נוסעים במכוניות יותר גדולות משלנו. זה לא שאני לא רוצה, אני לא יכול".

עד למשבר הנוכחי כמעט שלא קרה שלא החזיר טלפון למי שהשאיר עבורו הודעה במשרד. "כולם שווים בעיני", הוא אומר.

דדי הוא הסחבק, איש ישיר שלא עושה חשבון. אחיו איזי, הפרופסור, מוסיף לשותפות ביניהם את הנופך האקדמי, המעונב. הם משלימים זה את זה באופן שרק תאומים יכולים כנראה.

אבל לצד הצניעות והפשטות, יש לדדי גם פה גדול שמשדר יהירות, לוחמנות, ויש שיגידו, כוחנות. לזה אולי התכוון גם פרופר כשאמר השבוע: "דדי איים עלי שאם אדבר יבולע לי".

דדי מכיר בערך עצמו ולא שוכח להזכיר שהונו הרב לא הגיע בירושה אלא נבנה בעשר אצבעות. "היא חושבת שהיא מסבנת אותי אבל היא לא יודעת שאני גאון", הוא אומר בשיחת טלפון במהלך ראיון, לאוזניה של כתבת "גלובס", ורד שרון-ריבלין. ובהמשך הוא יאמר על עצמו: "העסק של מימון מטוסים הוא העסק הכי קשה בעולם, ושם אני בין הראשונים. מימון בנקים זה כסף קטן לעומת זה. זה מסובך פי אלף מאשר לנהל את עלית".

התאומים דדי ואיזי בורוביץ' נולדו בתל אביב לפני 64 שנים. הוריהם, טליה ואלכסנדר בורוביץ', עלו לישראל בתחילת שנות ה-20. האב עסק בסחר בחול והילדים התחנכו בבית ספר לילדי עובדים בצפון תל אביב. מילדות הם חונכו על ערכי העבודה. דדי נוהג לספר בגאווה שאשתו מעולם לא נדרשה לתפור לו כפתור. הכל הוא עושה בעצמו.

בבית הספר הוא נחשב לפרחח והתקשה להשתלב במסגרת. "אותי סילקו מבית הספר, הייתי פרא אדם", הוא סיפר בראיון ל"הארץ" לפני פחות משנה. לאחר הסילוק נשלח דדי לפנימייה בקיבוץ רמת הכובש, ומשם התגלגל לבית הספר החקלאי בכנות. אחיו איזי למד באותה תקופה בבית הספר החקלאי כדורי. בחופשות הלימודים עבדו האחים במאפיות ובחברה קטנה לייצור תקליטים שהקים אבי המשפחה.

בצבא התגייסו האחים בורוביץ' לנח"ל, ומשם המשיכו לקורס מ"כים ולקורס קצינים. חלק גדול מידידיהם שומרים עמם על קשר עוד מימי הצבא.

דדי מעיד על עצמו שמגיל 15 הוא חולם על מטוסים. לאחר שהשתחרר מהצבא נסע לארה"ב והתחיל לעבוד שם בחברת פליינג טייגרס. לאחר שנה חזר לישראל כדי לתמוך באביו שלקה בלבו ובעסקי המשפחה. איזי שהה באותה עת בארה"ב לצורך לימודים והוראת מחשבים באוניברסיטה.

ההשתלטות על ארקיע

אחרי מלחמת ששת הימים הקים דדי יחד עם ידידו, הטייס אפרים בר-ארז ז"ל, את חברת התעופה כנף. לחברה היה צי שכלל מטוס פייפר אחד. כדי לממן רכישה של מטוסים נוספים הפעילו בורוביץ' ובר-ארז סטקייה ברחוב דיזנגוף והטיסו כרזות פרסומת מעל חופי תל אביב. הם ריססו שדות, ביצעו מיפוי לחצי האי סיני, ובהמשך הפעילו טיסות שכר ליעדים שונים בסיני. דדי עשה בינתיים רישיון טיס אזרחי. לא מכבר הוא אמר בראיון: "אין אדם בישראל שטס באוויר יותר ממני, כולל טייסים באל על. הגעתי למצב שאני לא יכול לעלות על מטוס".

ב-1970 הקים דדי יחד עם האלוף (במיל') מרדכי הוד את חברת ק.א.ל להטסת מטענים. ב-75' רכשה ארקיע, אז חברה בבעלות ההסתדרות ואל על 50% מכנף. כעבור חמש שנים רכשה כנף את ארקיע עצמה, שהיתה שקועה אז בקשיים. ארקיע גררה אחריה חובות של 100 מיליון דולר ונראתה על סף קריסה.

לצורך הבראת ארקיע קרא דדי לאחיו ששהה בארה"ב להצטרף אליו. לאחר כמה שנים של הפסדים ותהליך הבראה שכלל פיטורים של מאות עובדים הצליחה ארקיע להתייצב. עסקי החברה הורחבו לתחומים של תיירות ונופש, והחברה רכשה 25% ממניותיה של סוכנות הנסיעות איסתא.

את קפיצת המדרגה העסקית עשה בורוביץ' כשהתחיל לפתח את עסקי החכרת המטוסים בחברה האם של ארקיע, כנפיים. עסקות אלה, הכוללות רכישה של מטוסים והחכרתם לחברות תעופה גדולות בעולם, דורשות הבנה מעמיקה בעולם התעופה האזרחי והתמחות במימון בינלאומי. בורוביץ' מאוד גאה בעסקי ההחכרה, שבאמצעותם הוא קשור לגופי מימון גדולים בעולם. בסוף 2004 היו בבעלות כנפיים 31 מטוסים בשווי כולל של כ-400 מיליון דולר.

קפיצת מדרגה נוספת ביצעו הבורוביצ'ים ב-98' עם רכישתה של חברת ההשקעות גרנית תמורת 197 מיליון דולר. העסקה בוצעה בשותפות עם תאגיד הסחר השווייצי, גלנקור. גרנית, השולטת בחברת הדלק סונול, רכשה בהמשך את חברת הצבעים טמבור. טמבור הונפקה לפני כשלושה חודשים בבורסה, והיא נסחרת בשווי של כ-325 מיליון שקל. הרכישות הבאות בתור היו של רשת חנויות הפארמה ניו-פארם ורשת קלאבמרקט שהורכבה בעיקר משתי רשתות משנה: גרינברג וקו-אופ צפון.

המהלך המשמעותי האחרון בסדרת הרכישות של הבורוביצ'ים היה ההשתלטות על חברת אל על שהחלה בהנפקת החברה בבורסה ב-2003. ההשתלטות הושלמה לפני כחצי שנה דרך מימוש האופציות לרכישת מניות נוספות של אל על. אל על נרכשה במחיר שנראה נמוך במיוחד, לפי שווי חברה של כ-100 מיליון דולר, בעיקר משום שלמעט הבורוביצ'ים, אין כמעט גורמים בשוק הישראלי שיודעים איך לנהל ולתפעל חברת תעופה.

הרכישות הרבות של משפחת בורוביץ' נעשו ברובן באשראי בנקאי, כמקובל במגזר העסקי. כשנשאל דדי בורוביץ' לפני כמה חודשים על המינוף הגדול של עסקי המשפחה הוא אמר: "אנחנו לא הולכים על הקצה. אנחנו הולכים חזק מאוד באמצע. אנחנו לא משתוללים. אני קונה מטוס ב-150 מיליון דולר אז את גרנית אני לא יכול לקנות? אי אפשר לקנות בלי חובות".

אשתו של דדי, תמי מוזס בורוביץ', צעירה ממנו ב-19 שנה. הוא הכיר אותה לאחר שכבר היה גרוש ואב לשלושה, דרך עמירם ניר ז"ל, שהיה בעלה של ג'ודי ניר-מוזס-שלום, אחותה של תמי. דדי הכיר את עמירם בחווה הסינית בסיני. תמי היא אשת עסקים בזכות עצמה, והיא בעלת השליטה בחברת מפל תקשורת, המפיקה בין היתר את השבועונים "רייטינג" ו"ויוה פלוס". היא היתה מעורבת מאוד באסטרטגיית השיווק וההתרחבות של קלאבמרקט, והכישלון של הרשת רשום גם על שמה.

דדי ותמי הם ידידים קרובים של עורך "ידיעות אחרונות", רפי גינת. ככל הידוע, לשניים היתה השפעה גדולה בבחירתו של גינת לעורך "ידיעות אחרונות" על ידי המו"ל של העיתון, נוני מוזס, אחיה של תמי. הפורום איזי-דדי-תמי-נוני-רפי, נוהג להתכנס בימי שישי בצהריים בבית קפה בכיכר המדינה למפגש ושיחת חולין. "לא מדברים. נחים, בלי טלפונים, בלי כלום", הם אומרים.

החוג החברתי של דדי כולל גם אנשים מהתחום הפוליטי, כגון ח"כ רוחמה אברהם ואביגדור ליברמן. "איווט עושה עסקים, ולדעתי הוא מנהיג בחסד עליון", אמר דדי לא מכבר בראיון.

הלוחמנות של דדי בעסקים, שיש שיגדירו אותה ככוחנות לשמה, מוצאת ביטוי בדרכים שונות. "אני אוהב לעשות מלחמות", הוא אמר בראיון למוסף פירמה של "גלובס", "כשמנסים לפגוע בי, הראש שלי עובד. אני חי במלחמות. עולם העסקים זה ג'ונגל". הוא אף הציג בפני הכתבת מסמכים ועדויות שאסף על עורך דין גדול שפגע בו לטענתו. "הבאתי אותו לכאן והוא התפתל מפחד שזה יתפרסם", אמר.

מלחמה אחרת שניהל דדי נגעה לחברת נצבא התנחלות, החברה האם של נצבא. לגרנית יש אחזקת מיעוט בנצבא. לפני כשנתיים ביקש איש העסקים קובי מימון להשתלט על נצבא התנחלות ביחד עם קואופרטיב אגד. בורוביץ' לא אהב את ההתנהלות שדרכה סוכמה העסקה וחשש כי ערך ההשקעה של נצבא יירד בעקבותיה. הוא גרר את העניין לבית המשפט והצליח לחסום את העסקה. דדי חפץ להשתלט על נצבא בעצמו, באמצעות גרנית, אבל בשבוע האחרון, בלחץ האירועים וכנראה גם בעקבות הקרע שנפער בינו לבין בנקים בישראל, נאלצה גרנית לסגת מהעסקה.

נפילתה של רשת קלאבמרקט מאיימת כיום על שמו הטוב של בורוביץ'. אין פלא שהוא מנסה להשיב מלחמה. הוא מודע היטב לנזק שיכולה התדמית החדשה שנוצרה לו להסב לעסקיו. "מטוסים זה הרבה יותר מיהלומים", הוא אמר בעבר, "פעם אחת לא עמדת במלה ו-40 שנה שלך בתחום הולכות פייפן".

אבל הפה הגדול של בורוביץ' ונטייתו להתרברב בעסקיו עשויים לעמוד לו לרועץ בניסיון להסיר את הכתמים. במיוחד עכשיו כשהדו"חות של קלאבמרקט בחוץ ואת החברה מנהלים אנשים שמינה בית המשפט.

בורוביץ' החרד לשמו הטוב ולתדמיתו היה צריך להיזהר יותר בדברים שאמר בעבר. הנה בתחילת 2004 כשנשאל על התוצאות שהשיגה קלאבמרקט ב-2003 הוא אמר כאמור בלי היסוס: "לרשת היה רווח תפעולי של 100 מיליון שקל". האומנם? מהדו"חות שצירפה קלאבמרקט לבית המשפט עולה תמונה שונה לגמרי. מסתבר הרשת דווקא רשמה ב-2003 הפסד תפעולי של 12 מיליון שקל, וזאת לאחר שב-2002 היה לה רווח תפעולי של 9 מיליון שקל. לא בדיוק הצלחה מסחררת.

לכישלון של קלאבמרקט יש כנראה סיבות רבות, אבל ייתכן שהכישלון היה נמנע או לפחות מצטמצם אילו השכילו בעלי הרשת לזהות את התקלות מוקדם יותר. בעסקי הקמעונות נהוג לומר את המשפט: Retail is Detail. הכל תלוי בפרטים הקטנים.

"לדדי אין סבלנות לפרטים", אמר עליו אחיו התאום איזי בראיון בסוף 2004 בתשובה לשאלה מי ינהל את אל על. "אני צריך להתעסק באיך עושים כסף", הוסיף דדי. עכשיו, כך נראה, הוא יצטרך להתעסק בדברים קצת פחות משמחים.



דדי בורוביץ'. "אני אוהב לעשות מלחמות. עולם העסקים זה ג'ונגל"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו