בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ונפתח בב, מ ופ

מחקר ישראלי חדש מראה שככל שמשתילים לתינוקות לקויי שמיעה שתל שבלול מוקדם יותר, הישגיהם בתחום השפה גדולים יותר

תגובות

מלמולים הם מהמאפיינים המוכרים של תינוקות רכים לפני גיל שנה. המלמולים, אומרת ד"ר ליאת קישון-רבין, ראש החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב, הם התחלה של שפה דבורה, הניסיון המוקדם ברכישת שפה ולמעשה חיקוי של צלילי הסביבה. לכן, תינוק ממלמל בדרך כלל תנועות ועיצורים הקשורים לשפת הוריו. ותינוק ממלמל הוא בדרך כלל גם תינוק שומע שבעתיד יפיק צלילים עם משמעות. לפיכך, תינוק שאינו שומע אינו מפיק קולות המוכרים כעיצורים ותנועות, אלא יותר קולות גרוניים הקשורים לתחושות פיסיות.

"רוב הקולות שהתינוק משמיע בששת החודשים הראשונים לחייו הם רפלקסיוויים וקשורים לצרכים שלו, כמו בכי, צרחות כאב וכדומה", מסבירה ד"ר קישון-רבין. "הם נובעים מהמבנה האנטומי ומשינויים פיסיולוגיים של בית הבליעה, הגרון והלשון. רק מגיל חצי שנה-שבעה חודשים משתנה המבנה בצורה כזאת שהתינוק יוכל להפיק צלילים הדומים לצלילי שפה מדוברת". שלב המלמול, אומרת ד"ר קישון-רבין, הכרחי להתפתחות השפה. מאחר שהמלמול מכיל בדרך כלל את העיצורים הבסיסיים של השפה, הוא בבחינת רמז להתפתחות הוורבלית הנורמלית של התינוק בהמשך חייו.

ליקוי שמיעתי עמוק מביא לדחייה של תחילת המלמול בחמישה עד 19 חודשים. בספרות המקצועית מדווח שתינוקות עם ליקויי שמיעה מתחילים למלמל רק אחרי הגיעם לגיל שנה וחצי. וגם אז, אלה בעיקר צלילים שהם יכולים "לראות", כמו ב, מאופ (סגירת שפתיים), או לחוש, כמו הגרוניים. עוד התברר ששלבים שונים במלמול כמו חזרה על אותם צלילים ( ב, ב, ב) נעדרו ממלמולי התינוקות ליקויי השמיעה.

ד"ר קישון-רבין מוסיפה כי יש תינוקות הנולדים עם שמיעה תקינה אך בעקבות מחלה או סיבה אחרת מאבדים את חדות השמיעה ולכן רצוי להיות במעקב, גם אם הבדיקות בבית החולים ליולדות היו תקינות. כמו כן, העדר מלמול אינו מצביע תמיד על לקות שמיעה, אלא תיתכן בעיה התפתחותית או אחרת. בכל מקרה, העדר מלמול עד גיל שמונה חודשים טעון בדיקה מקצועית.

10% מכלל האוכלוסייה סובלים מליקוי שמיעתי, בדרגות חומרה שונות. שניים-שלושה מכל אלף תינוקות נולדים חירשים מוחלטים. תינוקות שומעים עוד בטרם לידתם ומיום הלידה הם מגיבים לצלילי הסביבה. מאחר ששמיעה תקינה חיונית להתפתחות נורמלית של שפה ודיבור, חשוב האיתור המוקדם של כל ליקוי שמיעתי.

לדברי ד"ר קישון-רבין, מדינת ישראל תמיד הובילה בתחום האיתור המוקדם, בזכות תחנות טיפת חלב. גם כיום, היא אומרת, גיל האיתור בארץ נמוך לעומת מקומות אחרים בעולם. העובדה שבמספר בתי חולים מרכזיים בארץ מבצעים בדיקת סינון שמיעה לתינוקות טרם שחרורם מבית החולים, ביום הראשון או השני לאחר הלידה, הורידה את גיל האיתור והאבחון של לקויי שמיעה לחודש עד חודשיים ואת ממוצע גיל השיקום לחמישה חודשים.

כדי לבדוק את התפתחות השפה והשמיעה של התינוק, פיתח צוות החוג להפרעות בתקשורת בראשותה של ד"ר קישון-רבין שאלון מיוחד להורים לתינוקות, מלידתם ועד שלב ההפקה החד-מלי המבוסס על שלבים ידועים בהתפתחות הפקת הקולות של תינוקות בשנתם הראשונה.

על פי השאלון, בעגה המקצועית Production Infant Scale Evaluation) PRISE), ניתן לקבוע את מידת התפתחות השפה עוד בשלבי המלמול. השאלון, שכבר מופץ גם בארצות אחרות, נועד בעיקר לתינוקות כבדי שמיעה, כדי לדעת אם עזרי השמיעה אמנם מסייעים להם. הוא כולל סעיפים רבים ובהם איכות הקול, הפקת הקולות, אינטונציה, הפקת צלילים דמויי תנועות, תדירות ההפקה, הפקת צירופים וכדומה.

במחקר שעשה צוות החוג השתתפו 200 תינוקות עד גיל שנתיים שהוריהם רואיינו באמצעות השאלון. כרבע מהם היו בעלי ליקויי שמיעתיים עמוקים. עד גיל חצי שנה, תינוקות עם ליקויי השמיעה התפתחו כמו התינוקות השומעים ולא נפלו מהנורמה, מה שתואם את ההתפתחות האנטומית. לעומת זאת, מגיל חצי שנה ואילך, ככל שהתקדם הגיל, כך גדל הפער ההתפתחותי בהפקה בין התינוקות כבדי השמיעה לבין השומעים. לקויי השמיעה נעצרו בשלב מסוים ולא הצליחו להגיע לרמה של הפקת צלילי עיצור ותנועה. תינוקות שבשנה הראשונה לחייהם אינם מסוגלים להפיק צליל או מוגבלים במידת ההפקות הצלילים - יסבלו מקשיים בהתחלת הדיבור.

במחקר שייצא לאור באוגוסט בכתב העת "Ear & Hearing" מפרסמים ד"ר קישון-רבין וצוותה את מחקרם המשווה את התפתחות השפה של תינוקות לקויי שמיעה שבאוזנם הוכנס שתל השבלול - מכשיר אלקטרוני זעיר ומתוחכם המשמש עזר שמיעתי - לעומת תינוקות שומעים. במחקר השתתפו 24 לקויי שמיעה גילאי שמונה עד 23 חודשים לעומת 163 תינוקות שומעים בני חמישה עד 20 חודשים. התוצאות הראו שככל שההשתלה נעשתה מוקדם יותר, כך הגיעו התינוקות להישגים גבוהים יותר בהתפתחות ההפקה הטרום-שפתית (המלמולים) וחלקם אף נכנסו לתחום הנורמטיווי.

הספרות מראה, כי כל עיכוב מגדיל את הפער ובשלב מסוים הוא אף בלתי הפיך. מסקנת המחקר היא שככל שמאתרים ליקוי שמיעה בגיל מוקדם יותר, ומטפלים בו בעזרים השונים הזמינים בשוק, כך גדל הסיכוי שהתינוק יפתח מלמולים ושפה כמו ילד שומע.

מחקר זה מאשש את המחקר שנעשה לא מכבר בארה"ב, שלפיו טיפול בליקוי שמיעה אצל תינוקות רכים עד גיל שישה חודשים מגביר את הסיכוי שהם ידביקו את בני גילם בשפה וכן במיומנויות קוגניטיוויות, חברתיות ורגשיות. מעבר לגיל שנה הסיכוי לצמצום הפער קטן באופן משמעותי. התערבות שיקומית מוקדמת, מסכמת ד"ר קישון-רבין, תצמצם את ההשלכות השליליות שיש ללקות השמיעה על התפקודים השונים של הילד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו